עורך דין הסכם גירושין מלווה בני זוג בארבעה שלבים מכריעים: ניסוח הסכם המכסה את מלוא הסעיפים, בחירת הערכאה המתאימה לאישור (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), ייצוג בהליך האישור עד קבלת תוקף של פסק דין, ומיצוי פטור המס בהעברת דירה אגב גירושין. המדריך שלפניכם — בעריכת עו”ד ונוטריון מוטי גרטל — מפרט מה חייב להיכלל בהסכם, כמה עולה הליווי בפועל (2026), וכיצד משנים או מבטלים הסכם קיים.
הסכם גירושין הוא מסמך משפטי מחייב שבו בני זוג מסדירים את מלוא תנאי הפרידה: חלוקת רכוש וחובות, זכויות סוציאליות, אחריות הורית ומזונות, סידור הגט והכתובה. עם אישורו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני הוא מקבל תוקף של פסק דין ומחייב את שני הצדדים כאחד.
המדריך נשען על חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, על חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע”ה-2014, ועל פסיקת בית המשפט העליון. הבהרה משפטית מלאה, בסופו.
הסכם גירושין הוא הדרך המהירה והחסכונית לסיים נישואין בהסכמה: מסמך אחד המסדיר את הרכוש, החובות, הזכויות הסוציאליות, אחריות ההורים, המזונות והגט, ומקבל תוקף של פסק דין ברגע שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הטבלה שלהלן מרכזת את מה שחשוב לדעת עוד לפני פגישת הייעוץ.
שאלה | תשובה בקצרה |
מהו הסכם גירושין? | מסמך משפטי מחייב המסדיר את מלוא תנאי הפרידה (רכוש, חובות, זכויות סוציאליות, אחריות הורית, מזונות, גט וכתובה) ומקבל תוקף של פסק דין עם אישורו |
כיצד מכינים? | בעזרת עורך דין לדיני משפחה, או בהליך גישור עם מגשר מוסמך (לעיתים עורך הדין משמש גם מגשר) |
כמה עולה? | שכר טרחת עו”ד כ-5,000–30,000 ₪ ומעלה לפי מורכבות ● אגרת אישור כ-536–541 ₪ (נכון ליולי 2026) |
כמה זמן לוקח? | כ-2–4 חודשים בהסכמה ● 6–18 חודשים ומעלה בתביעה |
היכן מאשרים? | בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (הגט עצמו: תמיד ברבנות, לבני זוג יהודים) |
האם ניתן לשנות? | כן: בהסכמה הדדית, או בהוכחת שינוי נסיבות מהותי; סעיף המזונות קל יותר לשינוי (זכות הילד) |
חיסכון מס (נכס נסתר) | ניסוח נכון של סעיף העברת הדירה עשוי לחסוך מס שבח ומס רכישה: פטור אגב גירושין לפי סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין |
חוקים מרכזיים | חוק יחסי ממון (תשל”ג-1973) ● חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תשע”ה-2014) |
לנוחותכם ריכזנו שלושה נכסים להורדה: תבנית הסכם גירושין לדוגמה (קובץ Word / doc) הכוללת את שבעת סעיפי החובה, צ’קליסט מלא של הסעיפים שכדאי לבדוק לפני חתימה, וטבלת עזר לחלוקת ימי חגים וזמני שהות בין הורים גרושים. שלושת המסמכים נערכו ונבדקו במשרדנו, עו”ד ונוטריון עם מעל 29 שנות ייצוג בתיקי משפחה, ומטרתם להכין אתכם היטב לקראת פגישת הייעוץ.
📄 הורידו תבנית הסכם גירושין לדוגמה — קובץ Word (doc) עם שבעת סעיפי החובה
📄 הורידו את הצ’קליסט המלא לפני שחותמים על הסכם גירושין
📄 הורידו את טבלת העזר להורים גרושים — חלוקת ימי חגים וזמני שהות לילדים 2026–2027
מרבית התבניות שמסתובבות ברשת נכתבו בידי גורמים ללא אחריות מקצועית, ורבות מהן מתעלמות מסעיפים ששווים מאות אלפי שקלים: חלוקת הפנסיה, פטור המס בהעברת הדירה, או ויתור התביעות ההדדי. היתרון בתבנית שנבדקה בידי עורך דין ונוטריון הוא ביכולת לזהות מראש את המלכודות הללו. עם זאת, כל תבנית משמשת להתרשמות כללית בלבד ואינה תחליף לניסוח פרטני המותאם לנסיבותיכם; מקרה אחד שונה ממשנהו, ומה שמגן על זוג אחד עלול להזיק לאחר.
לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: התקשרו 03-5276610 או השאירו פרטים, ונחזור אליכם. מענה תוך 3 שעות.
הסכם גירושין הוא מסמך משפטי מחייב הנחתם בין בני זוג המסיימים את נישואיהם, ומסדיר את כל היבטי הפרידה. הוא נערך בהסכמה (בגישור או במשא ומתן) או בעקבות הכרעה שיפוטית, ומשעה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני הוא מקבל תוקף של פסק דין: מכאן ואילך הוא מחייב את שני הצדדים ממש כפי שמחייב אותם פסק דין שניתן בתום התדיינות.
הסכם גירושין נחתם באחד משני מסלולים:
היתרון המובהק של המסלול הראשון הוא שהחלטות ההסכם מתקבלות בידי בני הזוג עצמם ולא נכפות עליהם מבחוץ, עובדה המגדילה מאוד את הסיכוי שההסכם יקוים במלואו לאורך זמן.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הגירושין בישראל נע סביב כ-1.7–1.8 ל-1,000 נפש בשנים האחרונות. בפועל, זוגות רבים בוחרים לסיים את הנישואין בהסכם, מסלול מהיר וחסכוני יותר מהתדיינות ממושכת. מקור: משפחות בישראל — נתונים לרגל יום המשפחה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2024).
חשוב להבחין בין הסכם גירושין לבין הסכם ממון בין בני זוג: הסכם ממון מסדיר מראש את חלוקת הרכוש בין בני הזוג, ואילו הסכם גירושין מקיף אותו וכולל גם מזונות, אחריות הורית וסידור הגט. זוג שערך הסכם ממון תקף, הסדרתו גוברת בעת הפרידה. לעומק חלוקת הרכוש בגירושין ראו את המדריך הנפרד לחלוקת רכוש בגירושין.
עורך דין הסכם גירושין מלווה את בני הזוג מן הייעוץ הראשוני ועד להשלמת הפירוד: הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (מהו”ת), ניהול המשא ומתן או הגישור, ניסוח ההסכם על כל סעיפיו, הגשתו לאישור בערכאה שנבחרה, וליווי סידור הגט ברבנות. בצד הרכושי, עורך דין שהוא גם נוטריון ובקיא במיסוי מקרקעין מוודא שסעיף העברת הדירה מנוסח כך שימצה את הפטור אגב הגירושין (סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין) — פרט אחד ששוויו עשוי לעלות על שכר הטרחה כולו.
הליווי במשרדנו נשען על היכרות מעשית עם שתי הערכאות כאחת: ייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, מהמשרד בתל אביב, כך שבחירת הערכאה נעשית משיקולי התיק ולא ממגבלות הייצוג. כאשר הצדדים פועלים בהסכמה, עורך דין אחד המשמש גם מגשר מוסמך יכול לנסח את ההסכם עבור שניהם, בחיסכון ניכר בעלות ובזמן; על היתרונות והגבולות של המסלול הזה ראו בהמשך, בפרק גירושין בהסכמה, גישור ומשא-ומתן.
כל הסכם גירושין חייב להסדיר שבעה נושאי ליבה: חלוקת רכוש, חלוקת חובות, זכויות סוציאליות (פנסיה וקופות), אחריות הורית וזמני שהות, מזונות ילדים, סידור הגט והכתובה. השמטת אחד מהם עלולה להביא את בית המשפט לסרב לאשר את ההסכם, או להצמיח בעתיד מחלוקת יקרה שאיש לא צפה אותה במועד החתימה.
טבלת סעיפי החובה
# | סעיף | מה כולל | חוק רלוונטי |
1 | חלוקת רכוש | דירת מגורים, נכסים, חשבונות בנק, רכב, השקעות | חוק יחסי ממון, תשל”ג-1973 |
2 | חלוקת חובות | משכנתא, הלוואות, חובות עסקיים | חוק יחסי ממון, תשל”ג-1973 |
3 | זכויות סוציאליות | פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוח מנהלים, פיצויי פיטורין | חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע”ד-2014 |
4 | אחריות הורית | סוג המשמורת, זמני שהות, החלטות חינוך ובריאות | |
5 | מזונות ילדים | סכום, הצמדה למדד, הוצאות חריגות | |
6 | סידור הגט | מועד, מקום, תנאים | |
7 | כתובה | הסדרת תשלום או ויתור על סכום הכתובה | דין עברי |
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע הסדר של איזון משאבים בפקיעת הנישואין: כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, למעט נכסים שהוחרגו: רכוש מלפני הנישואין, מתנות, ירושות ופיצוי בשל נזק גוף (סעיף 5 לחוק). ההסכם מאפשר לבני הזוג לעצב חלוקה שונה מברירת המחדל, ובלבד שהדבר נוסח במפורש. בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט אף לסטות מחלוקה שווה ולקבוע יחס אחר, למשל בהתחשב בכושר ההשתכרות העתידי של כל צד (סעיף 8 לחוק). מקור ראשוני: חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 (נבו).
כלל החלוקה חל גם על החובות: כשם שהרכוש המשותף מתחלק חצי בחצי, כך גם החובות שנצברו במשותף, בהנחה שאכן מדובר בחוב משותף ולא בחוב אישי של אחד הצדדים שאין זה ראוי להכניסו לאיזון. לצד זה, מומלץ לקשור את הסדר החלוקה בגירושין להסדר הכללי של איזון משאבים בגירושין.
⭐ הפנסיה: הסעיף ששווה מאות אלפי שקלים. מניסיוני, הטעות היקרה ביותר בהסכמי גירושין היא הזנחת סעיף חלוקת הפנסיה. זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין הן חלק מן הרכוש המשותף, ובזוגות ותיקים הן עשויות להיות הנכס היקר ביותר, יקר אף מדירת המגורים. חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע”ד-2014, יצר מנגנון ישיר המאפשר לרשום את חלקו של בן הזוג האחר אצל הגוף המנהל את הפנסיה ולשלם לו את חלקו במועד הפרישה, עד מחצית מן הצבירה שנוצרה בתקופת החיים המשותפים. מקור ראשוני: חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע”ד-2014 (נבו). כדי לחלק את הזכויות בצורה מדויקת נדרש לרוב אקטואר, המחשב את השווי המהוון של כל זכות למועד הפרידה. השמטת סעיף מפורש בנושא זה עלולה להשאיר צד אחד ללא חלקו בזכויות שנצברו לאורך שנים.
⭐ נכסים דיגיטליים ומודרניים. תבניות רבות שנכתבו לפני שנים אינן מזכירות כלל את הנכסים שהפכו נפוצים בעשור האחרון: מטבעות קריפטו, אופציות ומניות מסוג RSU של עובדים בחברות הייטק, מוניטין עסקי וקניין רוחני. נכסים אלה נכללים ב”רכוש המשותף” הטעון איזון לפי חוק יחסי ממון ככל שנצברו במהלך הנישואין, אין צורך בחקיקה מיוחדת כדי לחלקם, שכן הם נכסים בעלי ערך ככל נכס אחר. האתגר האמיתי הוא לאתרם, להעריך את שוויָם (שלעיתים תנודתי מאוד) ולנסח סעיף מפורש הקובע כיצד וממתי מחולקים.
לבירור מעמיק של חלוקת הרכוש, ובכלל זה הדירה, ראו חלוקת רכוש בגירושין.
ההסכם מסדיר את סוג המשמורת (האחריות ההורית), את לוח זמני השהות, ואת אופן קבלת ההחלטות בענייני חינוך ובריאות, לצד מזונות הילדים. באחריות הורית משותפת מחושבים המזונות לפי יחס ההכנסות של ההורים וזמני השהות בפועל, בהתאם להלכת בית המשפט העליון בפרשת בע”מ 919/15: בגילאי 6–15 חובת המזונות מתחלקת בין שני ההורים לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, ואינה מוטלת עוד על האב לבדו. מקור ראשוני: בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (בית-המשפט העליון, 2017).
זהו נושא רחב שנדון בעומק במדריכים הייעודיים; כאן די בכך שהמזונות נכללים בהסכם כסעיף חובה. לחישוב סכומי המזונות ראו את מדריך מזונות ילדים ואת המדריך להורות משותפת ומזונות; לשינוי סכום שנקבע, ראו הפחתת דמי מזונות.
העברת זכויות בדירה בין בני זוג אגב גירושין אינה נחשבת “מכירה” לעניין חוק מיסוי מקרקעין, ולכן היא פטורה ממס שבח וממס רכישה בעת ההעברה, בכפוף לסעיף 4א לחוק. ניסוח נכון של סעיף הרכוש בהסכם (מי מעביר למי, מתי, ובאיזה מנגנון) הוא לעיתים ההבדל בין העברה פטורה לבין חבות של עשרות אלפי שקלים.
הבסיס לכך קבוע בסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963: העברת זכויות במקרקעין הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין (בין בני הזוג לבין עצמם ובין מהם לילדיהם) אינה נראית כמכירה או כפעולה לעניין החוק. מקור ראשוני: חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963, סעיף 4א (נבו).
מדובר כאן בעיקרו במנגנון של דחיית מס ולא בפטור מוחלט לכל החיים: בן הזוג שאליו הועברה הזכות “נכנס לנעליו” של המעביר לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה, כך שאם ימכור את הדירה בעתיד, חבות המס תיבחן כאילו נמכרה בידי בן הזוג המקורי. מן הטעם הזה עצמו, תזמון ההעברה וניסוחה בהסכם הם עניין מקצועי מובהק. להרחבה ראו העברת דירה אגב גירושין.
לצד סעיפי החובה, מומלץ לשריין בהסכם סעיפים המונעים מחלוקות עתידיות: ויתור הדדי על תביעות, מנגנון ליישוב סכסוכים, ביטוח חיים להגנת הילדים, הצמדת מזונות למדד, וסעיף המסדיר מעבר דירה או רילוקיישן. סידור הגט עצמו נעשה תמיד בבית הדין הרבני (לבני זוג יהודים), והכתובה מוסדרת בהסכם, בין בתשלום ובין בוויתור.
טבלת סעיפים מיוחדים מומלצים
סעיף | מדוע חשוב |
ויתור על תביעות עתידיות | מונע פניות חוזרות לבית המשפט, חייב להופיע בסעיף נפרד ומפורש |
חלוקת פנסיה מפורשת | ללא סעיף מפורש, בן/בת הזוג עשוי/ה לתבוע מחצית מזכויות הפנסיה |
קבלת החלטות לגבי ילדים | חינוך, בריאות, חופשות, נסיעות לחו”ל, רכישות גדולות |
מנגנון יישוב סכסוכים | קובע: במחלוקת עתידית, קודם גישור, ולאחריו בית משפט |
ביטוח חיים | מבטיח שהילדים מוגנים כלכלית במקרה של פטירת אחד ההורים |
מעבר דירה / עיר (רילוקיישן) | תנאים למעבר של הורה עם הילדים, הודעה מוקדמת, הגבלת מרחק |
אחריות לפירעון חובות | היקף אחריות כל צד, חייב להיות מנוסח באופן חד-משמעי |
באחריות הורית משותפת נדרש פירוט נוסף, המתייחס לחיי היום-יום של הילדים בשני הבתים:
נושא | מה לכלול |
חלוקת זמנים | לוח שנתי מפורט: ימי חול, סופי שבוע, חגים, חופשות |
מגורים | שני בתים בקרבה גיאוגרפית, מוסד חינוכי משותף |
מזונות | חישוב לפי הלכת בע”מ 919/15: יחס הכנסות וזמני שהות |
החלטות חינוך | הסכמה הדדית או מנגנון הכרעה |
הוצאות חריגות | חלוקה לפי יחס ההכנסות |
מעבר דירה | הודעה מוקדמת, הגבלת מרחק, אישור בית משפט |
הסכם גירושין ניתן לאישור בשתי ערכאות (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), אך הבחירה ביניהן אינה טכנית. בני זוג יהודים חייבים לקבל את הגט בבית הדין הרבני, ואילו שאר הסוגיות (רכוש, מזונות ואחריות הורית) נתונות לסמכות הערכאה שאליה הוגשה התביעה תחילה, או שהנושא נכרך בה כדין. הערכאה שבה תאשרו את ההסכם משפיעה על מירוץ הסמכויות, על הדין החל, ואף על האפשרות לשנות את ההסכם בעתיד.
טבלת השוואה: בית דין רבני מול בית משפט לענייני משפחה
פרמטר | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
סמכות בגט | ייחודית: הגט מסודר תמיד כאן (לבני זוג יהודים) | אינו מסדר גט |
רכוש ומזונות | דן בהם רק אם נכרכו כדין בתביעת הגירושין | סמכות רחבה ברכוש, איזון משאבים, מזונות ואחריות הורית |
דין חל | דין תורה (הלכה), לצד הדין האזרחי בענייני רכוש | דין אזרחי |
אישור הסכם | מאשר הסכם ומעניק לו תוקף פסק דין | מאשר הסכם ומעניק לו תוקף פסק דין |
מתי עדיף | כשהמוקד הוא סידור הגט וההסכם כולל מרכיב הלכתי | כשמבקשים דין אזרחי אחיד בכל הסוגיות הרכושיות וההוריות |
מירוץ הסמכויות וה”כריכה”. כאשר בני זוג פונים לערכאות שונות, נוצר “מירוץ סמכויות”: לצד הפותח ראשון בהליך יש יתרון בקביעת הזירה שבה יידונו הסוגיות הכרוכות. “כריכה” היא הכללת סוגיות הרכוש והמזונות בתוך תביעת הגירושין המוגשת לבית הדין הרבני, כדי לרכזן שם. בהסכם שנחתם בהסכמה, המתח הזה נחלש (שני הצדדים בוחרים יחד את הערכאה המאשרת), אך עצם הבחירה עדיין נושאת השלכה אסטרטגית.
מניסיוני בייצוג לקוחות בשתי הערכאות, ובתפקידי כסגן יו”ר (משותף) ועדת בתי הדין הרבניים במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, ראיתי כיצד אותה מערכת עובדות מובילה לתוצאה שונה בהתאם לזירה שנבחרה. בחירת הערכאה הנכונה למקרה הספציפי היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בהליך, והיא נעשית טוב יותר מוקדם (לפני הגשת הבקשה הראשונה) ולא בדיעבד. להרחבה ראו את המדריך לרבנות מול בית משפט.
מתלבטים באיזו ערכאה לפנות? זו החלטה שכדאי לקבל עם עורך דין עוד לפני המהלך הראשון. 03-5276610 · מענה תוך 3 שעות.
אישור הסכם גירושין הוא הליך קצר יחסית: משא ומתן וניסוח, הגשת ההסכם לערכאה שנבחרה, ודיון קצר שבו מוודא השופט או הדיין כי ההסכם נחתם מרצון חופשי, כי הצדדים מבינים את משמעותו, וכי הוא מגן על טובת הילדים. עם האישור, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין. בקשה ליישוב סכסוך (מהו”ת) נדרשת רק כשפונים לערכאות בטרם גובש הסכם — בקשה לאישור הסכם מוכן מוחרגת ממנה במפורש.
מה בודק בית-המשפט או הדיין לפני האישור?
הערכאה רשאית לסרב לאשר הסכם אם אחד הצדדים אינו מודע להשלכות של תנאים מקפחים, אם תנאים מסוימים נוגדים את טובת הילדים, או אם ההסכם מנוסח באופן שאינו מקצועי ומותיר שאלות פתוחות. משום כך ניסוח קפדני אינו מותרות אלא תנאי לאישור.
או התקשרו 03-527-6610
הליך גירושין בהסכמה נמשך כ-2–4 חודשים, והוא מורכב משלושה נדבכים עיקריים: כחודש חודשיים למשא ומתן ולניסוח ההסכם, עוד 2–6 שבועות לאישור בערכאה שנבחרה, ויום אחד לסידור הגט ברבנות. משך ההליך מושפע ממידת ההסכמה בין הצדדים, מעומס בית המשפט או בית הדין ומזמינות המסמכים; בהיעדר הסכמה, הליך המתנהל כתביעה עשוי להימשך 6–18 חודשים ואף למעלה מכך.
שלב | משך ממוצע |
ייעוץ + מהו”ת (כשנדרש — אין מהו”ת לבקשת אישור הסכם מוכן) | 1–2 חודשים |
משא ומתן / גישור | 1–3 חודשים |
ניסוח + חתימה | 1–2 שבועות |
אישור בבית משפט / רבנות | 2–6 שבועות |
סידור הגט | יום אחד |
סה”כ (בהסכמה) | 2–4 חודשים |
סה”כ (בתביעה) | 6–18 חודשים |
עלות הסכם גירושין נגזרת מן המורכבות: שכר טרחת עו”ד נע בין כ-5,000 ₪ להסכם פשוט לבין 30,000 ₪ ומעלה להסכם עתיר רכוש. אליו מתווספת אגרת אישור בסך כ-541 ₪ בבית המשפט לענייני משפחה (נכון ליולי 2026) או כ-536 ₪ בבית הדין הרבני (נכון ל-2026), וכן שכר אקטואר או שמאי כאשר נדרשים.
רכיב | טווח מחירים | הערות |
שכ”ט עו”ד: הסכם פשוט (ללא ילדים/רכוש) | 5,000–8,000 ₪ | לרוב מגשר/עו”ד אחד |
שכ”ט עו”ד: הסכם רגיל (עם ילדים) | 8,000–15,000 ₪ | — |
שכ”ט עו”ד: הסכם מורכב (רכוש רב, עסקים) | 15,000–30,000 ₪ ומעלה | ייתכן שכ”ט שעתי |
אגרת אישור: בית משפט לענייני משפחה | כ-541 ₪ (יולי 2026) | מתעדכנת בינואר וביולי |
אגרת אישור: בית דין רבני | כ-536 ₪ (2026) | מתעדכנת ב-1 בינואר; ייתכן פטור אם שולמה אגרת תביעה |
גישור (אם נפרד מעו”ד) | 800–2,000 ₪ לפגישה | 3–6 פגישות |
שמאי מקרקעין | 2,000–5,000 ₪ | כשיש נדל”ן |
אקטואר (חלוקת פנסיה) | 1,500–3,000 ₪ ומעלה | כשיש זכויות סוציאליות |
על אגרות האישור: הערה שחשוב להכיר. אגרות בתי המשפט לענייני משפחה מתעדכנות פעמיים בשנה (בינואר וביולי), ואגרות בתי הדין הרבניים בתחילת כל שנה, ולכן מחירונים ישנים המצוטטים ברשת עשויים להטעות. הסכום המדויק נכון למועד ההגשה מתפרסם באתר הרשות השופטת — אגרות בתי-המשפט לענייני-משפחה ובאתר הנהלת בתי הדין הרבניים, וכדאי לוודא אותו סמוך להגשה. נכון ליולי 2026, אגרת אישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה עומדת על כ-541 ₪, והיא מתעדכנת פעמיים בשנה: בינואר וביולי.
מניסיוני, הפער בין הסכם פשוט למורכב נעוץ פחות במספר הסעיפים ויותר בעבודת העומק שמאחוריהם: איתור כל הנכסים, לרבות זכויות סוציאליות ונכסים שאינם גלויים, והערכת שוויים המדויקת. דווקא בהסכמים שנראים “פשוטים” מסתתרות לא פעם זכויות פנסיה או נכס משותף ששוויָם עולה על כל שאר הרכוש גם יחד.
רוצים לדעת כמה יעלה הסכם הגירושין שלכם? קבעו פגישת ייעוץ ראשונית בטופס צור קשר או בטלפון 03-5276610, ונעריך את המקרה ונציע הצעת מחיר מפורטת. מענה תוך 3 שעות.
הדרך המהירה והחסכונית ביותר להסכם היא גישור או משא ומתן: צד שלישי ניטרלי (או עורך דין המשמש גם מגשר מוסמך) מסייע לבני הזוג לגבש הסכמות, תוך שמירה על פרטיות ועל מערכת היחסים. הגישור אינו מתאים לכל מקרה: בנוכחות אלימות במשפחה, פערי כוח קיצוניים או הסתרת נכסים, הוא עלול להנציח את חוסר האיזון במקום לרפאו.
שילוב הידע המשפטי עם כישורי הגישור באדם אחד מספק יתרון ממשי: עורך דין מגשר יכול הן לנהל את המשא ומתן והן לנסח הסכם קביל ומחייב, וכך נחסך הצורך בשני עורכי דין נפרדים, חיסכון ניכר בעלות ובזמן. יתרונותיו של הגישור בולטים במיוחד: הליך מהיר (לעיתים 3–6 פגישות), חיסיון על הנאמר בו, גמישות בהתאמת ההסכם לצורכי המשפחה, ושימור התקשורת בין ההורים לאחר הגירושין.
השוואה: גירושין בהסכמה מול גירושין בתביעה
פרמטר | גירושין בהסכמה | גירושין בתביעה |
משך זמן | 2–4 חודשים | 6–18 חודשים ומעלה |
עלות | 5,000–15,000 ₪ ומעלה | 20,000–100,000 ₪ ומעלה |
מתח רגשי | נמוך–בינוני | גבוה מאוד |
שליטה בתוצאה | מלאה: שני הצדדים מחליטים | מוגבלת: השופט מכריע |
השפעה על הילדים | מינימלית | משמעותית ושלילית |
יחסים עתידיים | נשמרים בדרך כלל | עלולים להיפגע קשות |
סיכוי לעמידה בהסכם | גבוה: הסכמה הדדית | נמוך יותר: כפוי |
מאחר שכל ההחלטות בהסכם בהסכמה מתקבלות בידי בני הזוג עצמם וללא תכתיב חיצוני, גדל הסיכוי שההסכם יקוים במלואו. לפירוט תהליך הגישור והשלבים ראו תהליך גירושין בהסכמה.
ההבדל המרכזי בין הסכם גירושין לבין תנאי גירושין שנקבעו בפסק דין שיפוטי הוא היכולת לשנותם. הסכם שאושר לאחר שהוכח כי נחתם מרצון חופשי קשה יותר לשינוי, שכן קיימת חזקה שהצדדים הבינו את מלוא סעיפיו. עם זאת, סעיף מזונות הילדים ניתן לשינוי גם בהסכם, משום שזו זכות הילד ולא זכות ההורה.
פרמטר | הסכם גירושין בהסכמה | פסק דין של בית משפט |
מי מחליט | בני הזוג | השופט |
שינוי עתידי | קשה: דורש הוכחת שינוי נסיבות | קל יותר: ניתן לטעון שינוי נסיבות |
תוקף משפטי | פסק דין לאחר אישור | פסק דין |
ערעור | קשה מאוד: נחתם מרצון | ניתן לערער |
מזונות ילדים | ניתן לשינוי גם בהסכם, עילות להפחתת מזונות | ניתן לשינוי |
רכוש | סופי: קשה לשנות | סופי: קשה לשנות |
הסכם גירושין חוסך לבני הזוג את הזמן, את האנרגיה ואת ההוצאות הכרוכים בדיונים משפטיים ממושכים, לצד שכר הטרחה של עורכי דין משני הצדדים, ולכן, כשהנסיבות מאפשרות, הוא עדיף. פסק דין הופך הכרחי כאשר קיימות מחלוקות שאינן ניתנות ליישוב, כאשר צד אחד מסרב לשתף פעולה, או כאשר יש אלימות או הסתרת נכסים.
הסכם גירושין ללא ילדים פשוט ומהיר יותר: הוא מתמקד בחלוקת הרכוש, בחלוקת החובות ובזכויות הסוציאליות, בסידור הגט ובוויתור ההדדי על תביעות, בלא הצורך להסדיר אחריות הורית, זמני שהות או מזונות, שהם לרוב הנושאים הטעונים והמורכבים ביותר במשא ומתן. בהיעדר ילדים משותפים מצטמצם מספר הסוגיות שבמחלוקת, ולכן לרוב ניתן להשלים הסכם כזה תוך חודש חודשיים בלבד, ובעלות נמוכה יותר.
אף שהסכם כזה נראה פשוט, גם כאן חיוני לבדוק את מלוא הזכויות הסוציאליות (פנסיה, קרנות וביטוחים) ששוויָן עשוי להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. מנגד, ככל שקיימים יותר ילדים כך עולה מורכבות ההסכם, שכן לכל ילד צרכים משלו והדין משתנה בהתאם לגיל, ויש לצפות מראש תרחישים עתידיים. להסכם המערב מספר ילדים ראו הסכם גירושין עם ילדים.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הוא מכשיר ביניים ייחודי המשלב בתוכו שני מסלולים מנוגדים: בני הזוג מתחייבים לנסות שלום בית לתקופה מוגדרת מראש, ובה בעת קובעים כבר עתה את מלוא תנאי הגירושין שיחולו אם הניסיון ייכשל. יתרונו המרכזי הוא בהגנה שהוא מעניק לצד תם הלב מפני ניצול תקופת הביניים להברחת נכסים, לצבירת חובות משותפים או ליצירת עובדות מוגמרות בשטח.
הצורך במכשיר כזה מתעורר כאשר צד אחד מבקש להעניק הזדמנות נוספת לנישואין, אך חושש שהצד האחר ינצל את חודשי הניסיון כדי לשפר את עמדתו לקראת גירושין, למשל בהעברת כספים, בצבירת חובות משותפים או בשינוי הסטטוס קוו סביב הילדים. ההסכם “נועל” מראש את נקודת המוצא: אם וכאשר תיכשל תקופת שלום הבית, ייכנסו לתוקף תנאי גירושין שכבר הוסכמו (חלוקת רכוש, מזונות והסדרי שהות), כך שאיש מן הצדדים אינו מרוויח מהתמשכות מלאכותית של ההליך.
ההבדל מהסכם גירושין רגיל הוא בכך שההסכם אינו מבקש לסיים את הנישואין מיד, אלא מסדיר שני תרחישים חלופיים בעת ובעונה אחת. הוא מחייב ניסוח זהיר במיוחד, שכן עליו לאזן בין רצון כן לשקם את הקשר לבין הגנה משפטית לצד שעלול להיפגע.
הסכם גירושין שאושר הוא לכל דבר ועניין פסק דין, ואת הפרתו ניתן לאכוף בשלושה אפיקים נבדלים בהתאם לסוג ההפרה: אי-תשלום מזונות או אי-העברת-רכוש נאכפים באמצעות פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל; הפרה מכוונת של צו שיפוטי נאכפת בבקשת בזיון בית המשפט; ומניעת זמני שהות שנקבעו נאכפת בבקשת אכיפה לבית המשפט לענייני משפחה. הבחירה באפיק הנכון קובעת במידה רבה את מהירות האכיפה ואת יעילותה.
דרך | מתי מתאימה | ההליך |
הוצאה לפועל | אי-תשלום מזונות, אי-העברת רכוש או כספים | פתיחת תיק בלשכת ההוצל”פ |
בזיון בית המשפט | הפרה מכוונת של צו שיפוטי | בקשה לבית המשפט: קנס או מאסר |
תביעה אזרחית | נזק כספי כתוצאה מהפרה | תביעת פיצויים |
בקשה לאכיפה | אי-קיום הסדרי שהות | פנייה לבית המשפט לענייני משפחה |
באיזו ערכאה אוכפים? התשובה הפוכה ממה שרוב האנשים מניחים. האינטואיציה אומרת שהערכאה שאישרה את ההסכם היא שתדון בהפרתו, ודווקא כאן קבע בית המשפט העליון את ההפך. בבג”ץ 8638/03 סימה אמיר נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים (פ”ד סא(1) 259) נפסק כי תביעה רכושית לאכיפת ההסכם, לאחר שהגירושין הושלמו, היא עילה חדשה שאינה בסמכות בית הדין הרבני, וזאת גם כאשר בית הדין עצמו הוא שאישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. בלשון פסק הדין: “אין בידי בית הדין הרבני סמכות מקורית ראשונית, או סמכות טבועה נילווית, לדון… בתביעה רכושית לאכיפת תניית שיפוי חוזית בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, לאחר שנשלמו גירושי בני הזוג”. גם הסמכות הנמשכת אינה מסייעת, משום ש”הכרעה בנושאי ממון היא הכרעה סופית, ואינה ענין לסמכות נמשכת”. התוצאה באמיר ממחישה את המחיר: החלטות בית הדין האזורי והגדול בוטלו בשל חריגה מסמכות.
אז מה כן נותר אצל הערכאה שאישרה? הסמכות הנמשכת שמורה לעניינים שמטבעם פתוחים לשינוי, ובראשם מזונות ואחריות הורית, שאותם ניתן לשוב ולבחון בשינוי נסיבות מהותי. בנוסף, סעיפים 7א(א) ו-7ד(א) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט”ז-1956 מקנים לבית הדין כלי ביצוע לפסק דינו שלו, לרבות סמכויות ביזיון ומינוי כונס נכסים. בשולי התמונה קיים מתח שראוי להכיר: בתי דין רבניים אזוריים מאבחנים לעיתים את הלכת אמיר, כפי שאירע בתיק 1011814/6 (בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, 1.1.2018), שם נדחתה טענה לחוסר סמכות בנימוק שהעילה אינה חדשה משום שנולדה עוד בטרם הגירושין. ואולם החלטת בית דין אזורי אינה הלכה מחייבת, ובג”ץ אמיר הוא שמחייב.
המשמעות המעשית שלכם: אם ההסכם יופר בעוד שנים ותידרשו לאכוף סעיף רכושי, הכתובת היא ככלל הערכאה האזרחית, גם אם ההסכם אושר ברבנות. מניסיוני זו אחת ההנחות השגויות הנפוצות ביותר, ופנייה לערכאה נטולת סמכות עולה זמן, כסף והוצאות משפט. לעומת זאת, בקשה לשנות מזונות או אחריות הורית תישמע דווקא בערכאה שאישרה את ההסכם.
רצף הפעולה לפי סוג ההפרה (מה עושים בפועל):
ככלל, מומלץ לתעד כל הפרה בכתב ולפעול סמוך למועדה: השהיית התגובה מקשה על האכיפה ועלולה להתפרש כהשלמה עם המצב.
הסכם שאושר ניתן לשינוי בהסכמה הדדית, או באופן חד-צדדי רק בהוכחת שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו מראש. סעיף המזונות קל יותר לשינוי, משום שהוא נועד להגן על זכות הילד ולא על ההורה. ביטול הסכם, לעומת זאת, מחייב הוכחת פגם בכריתת החוזה (כפייה, תרמית או טעות) לפי דיני החוזים, ובית המשפט ייטה לדחות טענה כזו ללא ראיות מוצקות.
שינוי ההסכם. שינוי בהסכמה נעשה בחתימת שני הצדדים על תיקון והגשתו לאישור. שינוי חד-צדדי מחייב הוכחת שינוי נסיבות מהותי: ירידה משמעותית בהכנסות, שינוי במשמורת וכדומה. להרחבה ראו שינוי הסכם גירושין.
ביטול ההסכם. מאחר שבמסגרת האישור בדק בית המשפט את רצונם החופשי של הצדדים ואת מידת הבנתם, טענה מאוחרת לכפייה או לתרמית תידחה ללא הוכחות מוצקות. עילות הביטול נשענות על פרק ב’ לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973, פגמים בכריתת חוזה: כפייה (סעיף 17), הטעיה (סעיף 15) או טעות (סעיף 14). מקור ראשוני: חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973 (נבו). להרחבה ראו ביטול הסכם שאושר.
או התקשרו 03-527-6610
פנייה מוקדמת לעורך דין לענייני משפחה (לפני כל מהלך אחר) היא הצעד המשמעותי ביותר בהליך: היא מאפשרת תכנון נכון, בחירה מושכלת של הערכאה, וניסוח הסכם שמגן על זכויותיכם ויעמוד בביקורת בית המשפט. הפנייה צריכה להתבצע לפני שנעשה כל מהלך המסמן לסביבה את הכוונה להתגרש.
מתוך מעל 29 שנות ייצוג בתיקי משפחה, במשרדנו ראינו לא מעט מקרים שבהם הפנייה המוקדמת שינתה את התוצאה מקצה לקצה: בחירת הערכאה הנכונה, איתור זכויות שהצד השני לא ידע עליהן, וניסוח סעיף שמנע שנים של התדיינות. לבן הזוג הפותח בהליך יש יתרון בבחירת הזירה שבה יידונו העניינים, יתרון שאובד למי שממתין. עורך הדין ילמד את פרטי המקרה, יכוון אתכם לערכאה המתאימה, ויסייע לכם להבין מושגים כמו “ויתור על טענות עתידיות” או “קביעת סמכות דיונית”, שמשמעותם מכרעת בעת מחלוקת.
גם כאשר עורך הדין של הצד האחר כבר הכין טיוטת הסכם, חשוב שעורך דין מטעמכם יעיין בה ויעיר את הערותיו, כדי לוודא שההסכם מגן גם על האינטרסים שלכם, ולא רק על אלה של הצד שכתב אותו. להיכרות עם היקף הליווי ראו עורך דין גירושין.
משרד עו”ד ונוטריון מוטי גרטל ושות’ מלווה זוגות בהליך הגירושין מן הייעוץ הראשוני ועד לאישור בבית המשפט או ברבנות. תקופת הגירושין מטלטלת את כל הנוגעים בדבר, וטיפול משפטי מקצועי (כזה המכסה את מלוא הנושאים ומאושר כדין) מעניק ודאות משפטית, מקצר הליכים, ומסייע לשמר את מערכת היחסים המשפחתית גם לשנים הבאות.
עו”ד גרטל חבר בלשכת עורכי הדין מאז 1996, סגן יו”ר (משותף) ועדת בתי הדין הרבניים במחוז מרכז, חבר ועדת דיני משפחה במחוז מרכז, ומנהל פורום מזונות ופורום הסכם גירושין באתר din.co.il. הוא בעל תואר B.A במדע המדינה ותואר LL.B במשפטים, ונוטריון מוסמך, צירוף המאפשר לו ללוות את סעיף העברת הדירה ואת היבטי המס שבהסכם ברמת מומחיות שאינה מובנת מאליה בתחום.
צריכים עזרה בהכנת הסכם גירושין? משרד עו”ד ונוטריון מוטי גרטל ושות’ מתמחה בניסוח הסכמי גירושין הוגנים ומקיפים, ומלווה זוגות מן הייעוץ הראשוני ועד לאישור. צרו קשר: 03-5276610 | השאירו פרטים | מענה תוך 3 שעות.
נכתב על ידי עו”ד ונוטריון מוטי גרטל: עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני משפחה | מעל 29 שנות ניסיון (חבר בלשכת עורכי הדין מאז 1996) | סגן יו”ר (משותף) ועדת בתי הדין הרבניים, מחוז מרכז | חבר ועדת דיני משפחה במחוז מרכז | מנהל פורום מזונות ופורום הסכם גירושין באתר din.co.il.
פרופיל מלא | פרסומים בתקשורת | תעודות והסמכות
office@gertelaw.co.il | 03-5276610
הסכם גירושין ערוך כדין הוא הדרך המהירה, החסכונית והבטוחה ביותר לסיים נישואין בהסכמה: מסמך אחד המסדיר את הרכוש, החובות, הזכויות הסוציאליות, האחריות ההורית, המזונות והגט, ומקבל תוקף של פסק דין עם אישורו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. המפתח להסכם שיחזיק מעמד טמון בשלושה: כיסוי מלא של כלל הסעיפים, ובראשם חלוקת הפנסיה וניסוח סעיף העברת הדירה למיצוי פטור המס אגב גירושין; בחירה מושכלת של הערכאה המאשרת; ופנייה מוקדמת לעורך דין עוד לפני המהלך הראשון. ככל שההיערכות מוקדמת ומקצועית יותר, כך גדל הסיכוי שההסכם יאושר במהירות ויקוים לאורך שנים ללא התדיינות נוספת.
צריכים ליווי בהכנת הסכם גירושין? משרד עו”ד ונוטריון מוטי גרטל ושות’ ילווה אתכם מן הייעוץ הראשוני ועד לאישור ההסכם וסידור הגט. 03-5276610 · השאירו פרטים · מענה תוך 3 שעות.
נבדק ע”י: עו”ד ונוטריון מוטי גרטל | חבר לשכת עוה”ד מאז 1996 | סגן יו”ר (משותף) ועדת בתי הדין הרבניים, מחוז מרכז | מנהל פורום מזונות ופורום הסכם גירושין באתר din.co.il תאריך עדכון אחרון: 2026-07-16
הבהרה משפטית: המידע במאמר זה מהווה סקירה כללית בלבד ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה ייחודי ודורש בחינה פרטנית של הנסיבות. אין באמור לעיל משום הבטחה לתוצאה משפטית כלשהי. לקבלת ייעוץ מקצועי, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. עורך דין מוטי גרטל מזמין לפגישת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
שכר טרחה נע בין 5,000 ש”ח (הסכם פשוט ללא ילדים) לבין 30,000 ש”ח ומעלה (הסכם מורכב). בנוסף — אגרת בית דין/משפט של 300–700 ש”ח. גישור עם עורך דין מגשר אחד הוא בדרך כלל הדרך הזולה ביותר.
מבחינה חוקית לא. אולם, מומלץ מאודלהיעזר בעורך דין. הסכם שלא נוסח נכון עלול להיות פגיע לערעור, לא לכסות נושאים חשובים, או לקפח את אחד הצדדים.
בממוצע 2–4 חודשים: כחודש-חודשיים למשא ומתן וניסוח, ועוד 2–6 שבועות לאישור. גירושין בתביעה עלולים להימשך 6–18 חודשים.
כן. בהסכמה הדדית — שני הצדדים חותמים על תיקון. באופן חד-צדדי — רק בהוכחת שינוי נסיבות מהותי. סעיף מזונות ילדים קל יותר לשנות מסעיפי רכוש.
הסכם ממון מסדיר חלוקת רכוש בלבד.הסכם גירושין מקיף יותר — כולל גם ילדים, מזונות, סידור גט. הסכם ממון יכול להיות חלק מהסכם גירושין.
כן, אך בית המשפט יכריע בכל הנושאים. ההליך ארוך, יקר ומלחיץ יותר. מומלץ להגיע להסכמה דרך גישור.
כן. רוכש דירה ראשונה (דירה יחידה) זכאי למדרגות מס רכישה מופחתות – פטור מלא עד כ-1,978,745 ₪, ולאחר מכן שיעורים של 3.5%, 5%, 8%, 10%. לעומת זאת, רוכש דירה נוספת משלם 8% מהשקל הראשון. ההפרש יכול להגיע למאות אלפי שקלים. בנוסף, רוכשי דירה ראשונה זכאים למימון משכנתא גבוה יותר (עד 75% לפי בנק ישראל) ולעיתים גם לתוכניות סיוע ממשלתיות.
תהליך רכישת דירת יד שנייה אורך בדרך כלל 3-6 חודשים מרגע חיפוש הדירה ועד קבלת המפתחות:
ברכישה מקבלן, התהליך ארוך בהרבה – 2-4 שנים עד לקבלת מפתחות, כתלות בשלב הבנייה.
