מדריך זה מיועד להורים גרושים בישראל — בעיקר אבות המשלמים דמי מזונות — המעוניינים להבין מתי ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות ילדים, מהם התנאים הנדרשים לפי הפסיקה העדכנית, ומה הסיכויים להצלחת התביעה. המדריך מפרט את העילות המוכרות בפסיקה, את ההליך המשפטי צעד אחר צעד, את השפעת הלכת בע”מ 919/15 על חיוב המזונות, ואת האפשרויות להפחתה ואף לביטול מוחלט של תשלומי המזונות בנסיבות מסוימות.
הבנת המשמעות של דמי מזונות והפחתתם היא חיונית עבור הורים גרושים המתמודדים עם שינויי חיים משמעותיים. חשוב לדעת כי החוק מאפשר גמישות והתאמה למצבים משתנים, אך התהליך מחייב ידע והבנה מעמיקה של הפסיקה המשפטית.
החקיקה והפסיקה בתחום המזונות משתנה ומתעדכנת באופן מתמיד, מה שהופך את ההתמצאות בתחום למורכבת עוד יותר. לפיכך, חשוב שהורים המעוניינים לשנות את דמי המזונות יהיו מודעים לשינויים הללו, ויבינו כיצד הם משפיעים על המצב המשפטי שלהם. התעדכנות מתמדת וייעוץ מקצועי יכולים לסייע בהבנת הזכויות והחובות החדשות הנובעות מהשינויים בחוק ובפסיקה..
שינוי של דמי מזונות, בין אם מדובר בהפחתה או בהגדלה שלהם במסגרת תחשיב מזונות ילדים, הינה סוגיה המעסיקה לא פעם את בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במסגרת הליכי גירושין בהסכמה.
לאור העלייה במספר הגירושין בישראל, נושא המזונות הפך למרכזי יותר ויותר. בתי המשפט נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים אישיים וכלכליים, מה שמוביל לצורך בגישה מותאמת אישית לכל מקרה.
כדי לקבל את הסכמת בית המשפט לשינוי כזה, צריך הצד המבקש, להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות חייו, במהלך הזמן שחלף מאז הפסיקה או ההסכם, שינוי שלא ניתן היה לצפות במועד פסק הדין או ההסכם.
שינוי מהותי יכול לכלול אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסה, מחלה קשה או אפילו שינוי בצרכי הילדים, כמו הופעת צרכים מיוחדים או הוצאות רפואיות חריגות.
התהליך המשפטי להגשת בקשה לשינוי דמי המזונות מורכב ממספר שלבים חשובים. ראשית, על ההורה המבקש לאסוף את כל המסמכים והראיות התומכות בטענותיו לשינוי נסיבות מהותי. לאחר מכן, מוגשת תביעה רשמית לבית המשפט, שבה מפורטים הסיבות והעובדות החדשות. חשוב להיות מדויקים ומפורטים בהצגת הטענות, שכן בית המשפט יבחן בקפידה את כל הנתונים לפני קבלת החלטה.
הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין על דעת שני בני הזוג, תהיה מאתגרת יותר, מאשר במקרה של מזונות שנקבעו בפסק דין.
הסכם גירושין הוא תוצאה של הסכמה הדדית בין הצדדים, ובתי המשפט נוטים לכבד הסכמים אלה כדי לשמר את העיקרון של כיבוד חוזים.
אדם המבקש לשנות את גובה מזונות הילדים שנקבעו לו, נדרש לרוב להגיש תביעה לבית המשפט, מאחר שמטבע הדברים, צפויה התנגדות של הצד השני למהלך.
ההליך המשפטי יכול להיות מורכב , וכולל הצגת ראיות, עדויות ולעיתים גם חוות דעת של מומחים. לכן, חשוב להיות מוכנים ולהבין את כל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בכך.
מצב נפוץ בהסכמי גירושין: האב מתחייב, במסגרת ההסכם, שלא לבקש הפחתת מזונות בעתיד. האם התחייבות כזו תקפה?
התשובה: התחייבות כזו אינה מוחלטת. בית המשפט קבע כי סעיף ויתור על הפחתת מזונות בהסכם גירושין אינו יכול לשלול מלכתחילה את הזכות לפנות לבית המשפט במקרה של שינוי נסיבות מהותי. הרציונל: הסכם לא יכול לחזות את כל השינויים העתידיים, וטובת הילד גוברת על כל הסכם בין הוריו.
עם זאת, קיומה של התחייבות כזו בהסכם מעלה את הרף — בית המשפט יבחן בקפידה רבה יותר את השינוי בנסיבות, ויידרש שינוי משמעותי במיוחד כדי לאשר הפחתה.
חשוב להדגיש כי בתי המשפט אינם נוטים, לאשר תביעות לשינוי שיעור מזונות הילדים, אלא בנסיבות מסוימות המגובות בהוכחות, כפי שיפורט בהמשך. לכן, חשוב מאוד שהתביעה תוגש בסיוע וליווי של עורך דין לענייני משפחה מומחה ומנוסה בתחום.
במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ יסייעו בניתוח המצב, באיסוף הראיות הנדרשות ובבניית תיק חזק ומשכנע, המגדיל את הסיכוי לקבלת התביעה.
הצלחת התביעה והשגת התוצאה המשפטית הרצויה, תלויה רבות בהצגה נכונה וממוקדת של העובדות והטיעונים המשפטיים, על ידי עורך דין הסכם ממון הבקיא בדיני משפחה, הצגה כזו שלא תותיר מקום לספק בדבר צדקת התביעה והצורך לשנות את שיעור דמי המזונות.
בנוסף, אנו במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ ננהל משא ומתן עם הצד השני, במטרה להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שיכול לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש לכל הצדדים המעורבים.
הסכם מזונות ילדים, הוא חלק בלתי נפרד מהסכם גירושין של בני זוג, שהם גם הורים. מטרת ההסכם היא לדאוג לרווחת הילדים המשותפים של בני הזוג ולעתידם, להתנהל בצורה יעילה לטובתם ולמנוע מחלוקות עתידיות.
הדין העברי, מטיל על אב המשפחה לכלכל הן את ילדיו והן את אשתו. תכליתה של חובת תשלום דמי המזונות היא מוסרית וסוציאלית, כדי שלא להותיר את ילדיהם המשותפים של בני הזוג, ללא אמצעים כלכליים למחייתם.
לצורך קביעת דמי המזונות הראויים בכל מקרה נתון, בית המשפט בוחן את צורכי הילדים בהווה ובעתיד וכן את רמת ההשתכרות של ההורים. אם חל שינוי בלתי צפוי בנסיבות חייהם של מי מבני הזוג או במצבם של הילדים, ניתן כאמור, לעתור בבקשה להפחתת דמי מזונות או הגדלתם.
תפקידם של תשלומי המזונות, לוודא שהילדים ימשיכו לנהל רמת חיים סבירה ונאותה, גם לאחר פירוק התא המשפחתי.
שיעור דמי המזונות, מחושב באופן דיפרנציאלי, על פי גילאי הילדים. הם משולמים להורה המשמורן, עד לסיום תקופת השירות הצבאי (או השירות הלאומי), של כל ילד וילדה.
בנוסף, ישנם מקרים בהם ההורים מסכימים להמשיך ולסייע לילדים גם בתקופת הלימודים האקדמיים, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
חשיבות התקשורת והיחסים בין ההורים לאחר הגירושין הינה מרכיב מרכזי ברווחת הילדים. כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת פתוחה ומכבדת, הם יכולים להגיע להסכמות גמישות יותר בנוגע לדמי המזונות ולצרכי הילדים המשתנים. זה יכול לכלול הסכמה על חלוקת הוצאות בלתי צפויות, או התאמות זמניות בתשלומים, ללא צורך בפנייה לבית המשפט.
חבותו המוחלטת של האב לתשלום צרכיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל 15 שנים, מקורה בדין העברי, המטיל את מרבית החובה לפרנסת הילדים על האב. האם, על פי הדין העברי, אינה נחשבת לאחראית שווה לסיפוק צרכיהם החומריים של הילדים.
בהגיעם של הילדים לגיל 15, הדין קובע אמנם שעל ההורים לחלוק את נטל מזונות הילדים (אך על צרכים המוגדרים כמותרות ולא על צרכים בסיסיים). בפועל, הייתה נהוגה לאורך השנים התעלמות מחבות זו של האם למזונות הילדים, והכנסתה לא נלקחה בחשבון לקביעת שיעור המזונות, גם עבור ילדים מעל גיל זה.
המצב הזה הוביל לאי צדק כלפי אבות רבים, שנשאו בנטל כלכלי כבד, לעיתים מעבר ליכולתם הכלכלית האמיתית.
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במודעות לאי השוויון שנוצר כתוצאה מהחבות הבלעדית של האב במזונות. ארגוני אבות ואימהות, כמו גם מומחים בתחום דיני המשפחה, פועלים לקידום חקיקה שתשקף את המציאות החברתית העדכנית. המטרה היא ליצור מערכת חקיקה ופסיקה המאפשרת חלוקה צודקת יותר של האחריות הכלכלית בין ההורים, בהתאם ליכולתם ולמצבם בפועל.
בשנים האחרונות התגבשה ההבנה, שהמצב המשפטי, שלפיו קיימת לאב חבות מוחלטת על מזונות הילדים, ללא תלות בהכנסת האם או בקיום אחריות הורית (משמורת) משותפת, אינו יכול להתקיים עוד.
התפתחות זו מושפעת מתהליכים חברתיים כמו העלייה במעמד האישה בשוק העבודה והשאיפה לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים.
בשנים עברו, כאשר הכנסתה של האם לא היוותה גורם מרכזי, אם קיבלה התייחסות בכלל, בחישוב חבות האב למזונות, נוצרו מצבים שבהם האב קרס כלכלית ולא הצליח להתמודד עם תשלומי המזונות, בעוד, שלעיתים, האם כלל לא הייתה זקוקה לכספים הללו, כדי לדאוג לצרכי ילדיהם המשותפים.
השינוי התפיסתי באשר לדמי המזונות, הוא תולדה של התמורות שחלו במבנה המשפחה המודרנית ובמעמד האישה. כאשר נשים רבות מפתחות קריירה ומשתכרות היטב, האב כבר אינו המפרנס הבלעדי או העיקרי של המשפחה ושכרה של האם, יכול להיות שווה לשלו ואף גבוה ממנו.
גם בתחום הסכמי האחריות ההורית וזמני השהות (משמורת והסדרי ראיה) על הילדים, חלו שינויים בשנים האחרונות. אם בעבר, הייתה ניתנת אחריות הורית (משמורת) מלאה על הילדים באופן אוטומטי לאם, כיום זוגות רבים בוחרים בהסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים לשני ההורים. כלומר, כיום, אם אין סיבה מיוחדת שלא לקבוע זאת, בתי המשפט נוטים לקבוע – אחריות הורית משותפת כללית של שני ההורים על הילדים וחלוקה שווה של לינת הילדים אצל שני ההורים.
השינויים הללו, הביאו כאמור לתפיסה חדשה לגבי החבות המוחלטת של האב במזונות ילדיו, הן לעניין עצם החבות והן לגבי גובה התשלום, מה שבא לביטוי בפסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה, בשנים האחרונות.
לפסיקות הללו נוספה יוזמת שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לבטל את החבות הבלעדית של האב במזונות ילדים ולהטיל על שני ההורים אחריות שווה, בהתאם להכנסתם ויכולתם הכלכלית.
היוזמה מעידה על מגמה ברורה ורצון לשינוי החוק, כך שיתאים יותר לערכי השוויון והצדק החברתי של ימינו.
דוגמאות מפסיקת בתי המשפט מראות כי במקרים רבים, אבות הצליחו להפחית את דמי המזונות בעקבות הוכחה שהאם משתכרת שכר גבוה או בעקבות הסדרי אחריות הורית (משמורת) משותפת. לדוגמה, בתיק מסוים, בית המשפט הפחית את דמי המזונות באופן משמעותי לאחר שהוכח שהאם משתכרת יותר מהאב והילדים שוהים אצל כל אחד מהם באופן שווה. מקרים אלה מדגימים את השינוי הממשי שהתרחש בפסיקה.
או התקשרו 03-527-6610
שינויי הפסיקה בבתי המשפט בנושא מזונות ילדים, מבטאים למעשה את עיקרון השוויון בין המינים. כיום ברור שהיקף חבות האב במזונות, חייב להיקבע גם על פי רמת ההכנסה של האם וכן, שחבות זו אינה מצדיקה כפל תשלום מצד האב, בעיקר במקרים שבהם קיים הסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת.
כיום, לא זאת בלבד שרמת הכנסתה של האם מהווה נתון משמעותי ורלוונטי בחישוב דמי המזונות, אם היא משתכרת די הצורך, תידרש האם לשאת באחריות שווה כמו האב, לעניין תשלום דמי המזונות עבור הילדים.
במקרים שבהם קיימים פערי השתכרות משמעותיים בין ההורים לטובת האם, גם מבלי שקיים הסדר אחריות הורית (משמורת) משותפת, נוהג כיום בית המשפט להפחית את חבות האב במזונות, בשיעור של בין ל – 50%25%, על פי מצבה הכלכלי של האם.
יתרה מכך, כיום נראית מגמה שהולכת וצוברת תאוצה – ביטול מוחלט של חבות האב במזונות, כאשר הילדים חולקים את זמנם בצורה שווה בין ההורים וכשהאב והאם משתכרים שכר זהה, או דומה.
מגמה זו מעודדת אחריות הורית (משמורת) משותפת ומחזקת את הקשר בין הילדים לשני ההורים.
השפעת המצב הכלכלי הכללי, כמו משבר כלכלי או מגפה עולמית, עלול גם כן להשפיע על יכולת ההורים לעמוד בתשלומי המזונות. במצבים כאלה, ייתכן והורים רבים יגישו בקשות להפחתת מזונות בשל ירידה בהכנסות או אובדן מקום עבודה. בתי המשפט עשויים להתחשב בנסיבות אלו, אך יבדקו בקפידה את המצב הכלכלי האמיתי של כל אחד מההורים, כדי להבטיח שהילדים לא ייפגעו.
להלן פסקי דין מרכזיים שעיצבו את הדין בתחום הפחתת מזונות ילדים בישראל:
בע”מ 919/15 — פסק הדין המהפכני (בית המשפט העליון, 2017) בפסק דין תקדימי זה, קבע בית המשפט העליון כי כאשר מתקיימת אחריות הורית משותפת עם חלוקת זמני שהייה שווים, ושני ההורים משתכרים באופן דומה, אין להטיל על האב את מלוא נטל המזונות. פסק הדין חל על ילדים מגיל 6 ומעלה, וקבע שיש להתחשב בהכנסות שני ההורים בקביעת גובה המזונות. פסק דין זה שינה את הנוף המשפטי בישראל ופתח את הדלת לאלפי תביעות הפחתה.
תמ”ש 33168-05-12 (בית המשפט לעניני משפחה בתל אביב) פסק דין בענין חובת המזונות של האב לפי הדין העברי. הלכה זו שימשה יסוד לחיוב מזונות במשך עשרות שנים, עד לשינוי המגמה בפסיקת בע”מ 919/15.
עמ”ש 28488-09-19 (בית המשפט המחוזי בחיפה) פסק דין משמעותי שקבע כי יש להתחשב בכושר ההשתכרות של ההורה ולא רק בהכנסתו בפועל. בית המשפט קבע שהורה שמסוגל להשתכר סכום מסוים אך בוחר שלא לעבוד, לא יוכל לטעון לירידה בהכנסות כעילה להפחתת מזונות.
מגמת הפסיקה 2020-2026: בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של הרחבת עקרון השוויון. בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ מיישמים את הלכת בע”מ 919/15 באופן הולך ומתרחב, תוך הפחתת מזונות של 25%-50% במקרים שבהם האם משתכרת שכר גבוה, וביטול מזונות מוחלט במקרים של משמורת משותפת מלאה עם הכנסות שוות.
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון ושינוי הגישה לכל נושא המזונות, בתי המשפט בישראל, כאמור, אינם פוסלים כיום על הסף, בקשות להקטנת מזונות ילדים, גם אם נקבעו בפסק דין בנושא, או בהסכם גירושין שאושר על ידי בית משפט.
אך גם כיום, כדי להביא להפחתת דמי מזונות הילדים או להגדלתם, התובע מחויב להוכיח, שחל שינוי מהותי בנסיבות החיים של מי מהצדדים. טיעון שאינו מגובה בראיות, או חשד שהבקשה אינה מוגשת בתום לב, עלול להוביל את בית המשפט לדחיית התביעה.
המפתח להצלחת התביעה, הוא קיום ראיות לשינוי מהותי בנסיבות החיים ולקיומן של עובדות חדשות, שלא היו ידועות לבית המשפט במועד הדיון על קביעת דמי מזונות הילדים, או כאלה שלא ניתן היה לצפות אותן מראש.
בבסיסה של תביעה כזאת, עומדת הטענה שאותו שינוי בנסיבות, שלא ניתן היה לצפות ביום מתן פסק הדין או חתימת ההסכם בין ההורים וקביעת גובה המזונות, משנה את יכולתו של ההורה המשלם, לשאת בסכום שנקבע. במילים אחרות, סכום המזונות שנפסק בשעתו, אינו ראוי או מוצדק, לאור הנסיבות החדשות.
שינוי בנסיבות המהווה עילה להפחתת מזונות, יכול להיות במקרים רבים, שינוי משמעותי במצב הכלכלי של מי מהצדדים. במקרה הטוב, זו יכולה להיות קבלת ירושה גדולה, הגעת תקבולים כספיים בלתי צפויים, או עלייה מהותית ברמת השכר, או בהיקף הרווחים של הורה שהוא עובד עצמאי.
שינוי נסיבות שלילי ובלתי צפוי בתחום הכלכלי, לעומת זאת, יכול להיות תולדה של הוצאות כספיות חריגות שצצו במפתיע והרעו משמעותית את מצבו הכלכלי של התובע, ביחס למה שהיה בזמן הפסיקה או ההסכם שנחתם בין בני הזוג, אובדן פתאומי של מקום העבודה, או ירידה פתאומית בשכר.
שינויים נוסף בנסיבות החיים, המצדיק בקשה לשינוי שיעורי המזונות, תלויים באופי והיקף זמני השהות (הסדרי הראיה) של כל אחד מההורים ובין הלדים המשותפים, אם המדובר בזמני שהות שווים או אם המדובר בזמני שהות יחסית מועטים לאב שבדרך כלל מלווים באחריות הורית בלעדית לאם. למעשה כל שינוי משמעותי בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, יכול להשפיע על חלוקת ההוצאות ובהתאם להביא לדרישה לשינוי בדמי המזונות.
גם שינוי במצב הבריאותי או הנפשי של אחד הילדים, לרבות קשיים בלימודים, קשיים חברתיים וכדומה, המצריכים טיפול מיוחד, הסעות לטיפולים או הוצאות רפואיות חריגות, יכול להיחשב לשינוי נסיבות מהותי.
שינוי נסיבות מהותי נוסף, יכול להיות גם הידרדרות פתאומית במצבו הבריאותי של אחד מבני הזוג, או מעבר של אחד מהם, למגורים במדינה אחרת, או שינוי בסטאטוס המשפחתי של האב או האם, כלומר כניסה של מי מהם לזוגיות חדשה. במקרים מסוימים, גם הולדת של ילד נוסף, מנישואיו החדשים של בן/ת הזוג לשעבר, יכול להיות עילה לתביעה.
עם זאת, הולדת ילדים נוספים אינה תמיד מתקבלת כעילה להפחתת מזונות, במיוחד אם ההורה ביצע זאת ביודעו כי יכולתו הכלכלית מוגבלת.
ההיבטים הרגשיים והנפשיים של תהליך הפחתת מזונות אינם פחות חשובים מההיבטים המשפטיים. תהליכים משפטיים עשויים ליצור מתח נוסף בין ההורים ולהשפיע על הילדים. לכן, יש לשקול גם את ההשפעה הרגשית של התהליך ולנסות למצוא פתרונות שייטיבו עם כל הצדדים. לעיתים, פנייה לגישור או לייעוץ משפחתי יכולה לסייע בהגעה להסכמה מבלי להחריף את המתח.
הפסיקה הישראלית גיבשה שלושה תנאים מצטברים שחייבים להתקיים כדי שבית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני) יאשר בקשה לשינוי בסכום דמי המזונות. אלו אינם תנאים חלופיים — על התובע להוכיח את שלושתם יחד:
תנאי 1: שינוי מהותי בנסיבות לא כל שינוי מצדיק פנייה לבית המשפט. השינוי חייב להיות מהותי ומשמעותי — כלומר שינוי שמשפיע באופן ממשי על יכולתו הכלכלית של ההורה המשלם או על צרכי הילדים. ירידה קלה בשכר, למשל, אינה מספיקה; אך אובדן מקור הכנסה עיקרי או מחלה קשה המונעת עבודה — עשויים לעמוד בדרישה זו.
תנאי 2: שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש בית המשפט בוחן האם מדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפות אותו במועד חתימת הסכם הגירושין או מתן פסק הדין. אם השינוי היה צפוי — למשל, ירידה הדרגתית בהכנסה של עובד בענף המצוי בירידה — בית המשפט עלול לדחות את התביעה, בטענה שהצד שנפגע היה צריך להביא זאת בחשבון מלכתחילה.
תנאי 3: תום לב על מגיש התביעה לפעול בתום לב. בית המשפט יבחן האם השינוי בנסיבות לא נגרם באופן מכוון על ידי התובע עצמו. כך למשל, הורה שהתפטר מרצון ממקום עבודתו כדי להצדיק בקשה להפחתת מזונות — עלול למצוא את תביעתו נדחית. הפסיקה קבעה שבית המשפט רשאי להתחשב בכושר ההשתכרות של ההורה ולא רק בהכנסתו בפועל, כפי שנקבע בעמ”ש 28488-09-19 (בית המשפט המחוזי בחיפה)
חשוב: אם אחד משלושת התנאים לא מתקיים, בית המשפט עלול לדחות את התביעה על הסף, ואף לחייב את התובע בהוצאות משפט.
או התקשרו 03-527-6610
בקשה להפחתת מזונות ילדים, צריכה להיות מגובה בראיות, ביחס לנסיבות מהותיות שהשתנו בחיי בני הזוג לשעבר, מאז החתימה על הסכם הגירושין/מתן פסק הדין וקביעת שיעור המזונות.
הטבלה הבאה מרכזת את העילות המוכרות בפסיקה להפחתת מזונות, יחד עם הערכת סיכויי ההצלחה:
עילה | סיכוי הצלחה | הערות |
משמורת משותפת + הכנסות שוות | גבוה מאוד | בעקבות בע”מ 919/15, קטינים מגיל 6,המקרה החזק ביותר |
עלייה מהותית בהכנסת האם | גבוה | במיוחד כשההכנסה עולה על זו של האב |
שינוי בזמני שהייה (לטובת האב) | גבוה | ככל שזמן השהייה ארוך יותר, הסיכוי גדל |
נישואין חדשים של האם + מפרנס נוסף | גבוה-בינוני | תלוי בהכנסת בן הזוג החדש |
מחלה קשה של ההורה המשלם | גבוה-בינוני | צריך הוכחה רפואית + השפעה על כושר השתכרות |
הגעת ילד לגיל 15 | בינוני-גבוה | חלוקה שוויונית “מדין צדקה” |
ניכור הורי / סרבנות קשר | בינוני | רלוונטי בעיקר לילדים מעל 15 |
ירידה בהכנסה (לא פיטורין) | בינוני | צריך להוכיח שהירידה לא נגרמה מרצון |
פיטורין מהעבודה | נמוך-בינוני | נחשב זמני, נבחן כושר השתכרות |
הולדת ילד נוסף (לאב) | נמוך | ברוב המקרים לא מספיק כעילה יחידה |
מעבר למדינה אחרת | תלוי נסיבות | נבחן ההשפעה הכלכלית בפועל |
כניסת בן זוג חדש לחיי ההורה המקבל את המזונות היא אחת העילות הנפוצות ביותר לבקשת הפחתת מזונות, ומדובר בנושא בעל ניואנסים משפטיים חשובים.
נישואין חדשים של האם: כאשר האם נישאת מחדש, בית המשפט בוחן האם בן הזוג החדש תורם למשק הבית באופן שמשנה את המצב הכלכלי. הפסיקה מכירה בכך שכניסת מפרנס נוסף למשק הבית מפחיתה את ההוצאות האישיות של האם (כגון שכר דירה, ארנונה, חשמל ומים), ובכך משחררת חלק מהכנסתה לטובת צרכי הילדים — מה שעשוי להצדיק הפחתה בדמי המזונות.
ידועים בציבור / מגורים משותפים: גם מגורים משותפים עם בן זוג חדש, ללא נישואין, יכולים להוות עילה להפחתת מזונות. בית המשפט בוחן את המהות הכלכלית של הקשר ולא רק את הסטטוס המשפטי. כך, אם בן הזוג החדש מתגורר בפועל בדירה ומשתתף בהוצאות — הדבר עשוי להוות שינוי נסיבות מהותי.
הפחתה במדור (דמי מגורים): נקודה חשובה שלעיתים נשכחת: כאשר בן הזוג החדש מתגורר בפועל בדירה, לא רק דמי המזונות הכלליים עשויים להיות מופחתים, אלא גם רכיב המדור (דמי השכירות או המשכנתא) שנפסק עבור הילדים. הרציונל: אם בן הזוג החדש נושא בחלק מעלויות הדיור, חלקם של הילדים בהוצאה זו קטן.
מה בית המשפט בוחן: – האם בן הזוג החדש עובד ומשתכר – מה רמת הכנסתו – האם הוא משתתף בהוצאות משק הבית – כמה זמן נמשכת הזוגיות (יציבות הקשר) – האם נולדו ילדים משותפים לזוג החדש
שימו לב: עצם הקשר הרומנטי החדש של האם אינו מספיק — נדרשת הוכחה לשינוי כלכלי ממשי הנובע מהקשר.
פיטורין מהעבודה הם אחד המצבים שמניעים הורים רבים לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות. עם זאת, חשוב לדעת: פיטורין כשלעצמם אינם מהווים עילה מספקת להפחתת מזונות, וזאת מכמה סיבות:
כושר השתכרות — המבחן האמיתי: בית המשפט אינו בוחן רק את ההכנסה בפועל, אלא גם את כושר ההשתכרות (Earning Capacity) של ההורה. כושר ההשתכרות הוא היכולת הפוטנציאלית של אדם להשתכר, על בסיס השכלתו, ניסיונו המקצועי, גילו, מצב הבריאות שלו ומצב שוק העבודה.
מדוע פיטורין נחשבים למצב זמני: בתי המשפט רואים באובדן מקום עבודה מצב זמני מטבעו — ההנחה היא שאדם בגיל העבודה, בעל כישורים מקצועיים, יוכל למצוא עבודה חדשה תוך פרק זמן סביר. לכן, פיטורין לבד אינם מהווים שינוי מהותי בנסיבות.
מתי פיטורין כן יכולים להצדיק הפחתה: – כאשר הפיטורין מלווים במצב רפואי שמונע חזרה לעבודה – כאשר מדובר באדם בגיל מתקדם שמתקשה למצוא עבודה חלופית באופן מוכח – כאשר הפיטורין נובעים משינוי מבני בענף שמונע חזרה לתפקיד דומה – כאשר עבר זמן ממושך ולמרות מאמצים מוכחים, ההורה לא הצליח למצוא עבודה.
מה בית המשפט בוחן: – האם ההורה עושה מאמצים אמיתיים לחפש עבודה חדשה (רישום בלשכת התעסוקה, שליחת קורות חיים, ראיונות עבודה) – האם ההורה מוכן לקבל עבודה שאינה בתחום התמחותו – האם מדובר בפיטורין שנגרמו באשמת ההורה (התפטרות מרצון, פיטורין בשל התנהלות) – האם ירידת ההכנסה היא ממשית ולא מלאכותית.
חשוב: הפסיקה קבעה כי הורה שהתפטר מרצון או הפחית את היקף עבודתו באופן מכוון, לא יוכל להסתמך על כך כעילה להפחתת מזונות. בית המשפט עלול לחשב את המזונות לפי כושר ההשתכרות ולא לפי ההכנסה בפועל.
שאלה נפוצה בקרב הורים משלמי מזונות שנישאו בשנית: האם הולדת ילד נוסף מהווה עילה להפחתת המזונות לילדים מהנישואין הקודמים?
הכלל: ברוב המקרים, הולדת ילד נוסף אינה מהווה עילה מספקת להפחתת מזונות. הרציונל של בית המשפט: אדם שיודע שהוא חב בתשלום מזונות, ובכל זאת בוחר להביא ילדים נוספים לעולם, אינו יכול “להעניש” את ילדיו מהנישואין הראשונים על החלטתו. כפי שנקבע בפסיקה — “אין להטיל את עלות החלטותיו של האב על כתפי ילדיו”.
החריג — מתי כן: בית המשפט עשוי לשקול הפחתת מזונות עקב ילד נוסף רק במקרים חריגים, כגון: – כאשר המצב הכלכלי של האב ירד באופן דרסטי ובלתי צפוי, במקביל ללידת הילד הנוסף (כלומר, לא הלידה עצמה היא העילה, אלא שינוי כלכלי אחר) – כאשר מדובר במשפחה מרובת ילדים והנטל הכולל הפך לבלתי אפשרי מבחינה אובייקטיבית – כאשר ההורה המקבל שיפר את מצבו הכלכלי באופן משמעותי במקביל.
המסקנה המעשית: אם השיקול היחיד להפחתת מזונות הוא לידת ילד נוסף — הסיכוי שבית המשפט יאשר את הבקשה נמוך. עורך דין מומחה בדיני משפחה יוכל לייעץ האם קיימות נסיבות נוספות שיחד עם הלידה, יכולות להצדיק הפחתה.
מיקום: להוסיף כסקציה חדשה אחרי סקציית “באילו מקרים ניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות או להגדלתם?” (אחרי הסעיף על “שינוי בצרכי הילדים”)
גיל 15 מהווה נקודת מפנה משמעותית בחיוב מזונות ילדים בישראל, ומדובר באחד הנושאים המחופשים ביותר בהקשר של הפחתת מזונות. ההבחנה נובעת מהדין העברי, שמבדיל בין שני סוגי חיובים:
עד גיל 15 — צרכים הכרחיים (חיוב מוחלט על האב): לפי הדין העברי, עד גיל 15 חבות האב במזונות ילדיו היא מוחלטת לגבי צרכיהם ההכרחיים — מזון, ביגוד, מדור, חינוך ובריאות. חבות זו אינה תלויה ביכולת הכלכלית של האם.
מגיל 15 ועד 18 (או סיום שירות צבאי) — מדין צדקה (חיוב משותף): החל מגיל 15, חיוב המזונות עובר למסגרת של “מדין צדקה” — כלומר, חובת שני ההורים כלפי ילדיהם, בהתאם ליכולתם הכלכלית. כאן נכנסת לתמונה הכנסת האם, והנטל מתחלק באופן יחסי.
בפרקטיקה המשפטית, המונח “הפחתת מזונות לשליש” מתייחס לנוהג שהתגבש בפסיקה, שלפיו דמי המזונות מופחתים בכשליש בהגיע הילד לגיל 18, בכפוף למצב הכלכלי של שני ההורים. יש לציין שאין מדובר בכלל אוטומטי — בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בהכנסות שני ההורים, בצרכי הילד הספציפיים ובהסדרי השהייה.
פסק דין בע”מ 919/15 של בית המשפט העליון (2017) הרחיב את עקרון השוויון גם לטווח הגילאים 6-15. בית המשפט קבע כי כאשר מתקיימים אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהייה שווים, ושני ההורים משתכרים באופן דומה, ניתן לחלק את נטל המזונות באופן שוויוני גם בגילאים אלו — ולא רק מגיל 15 כפי שהיה נהוג עד אז. משמעות הדבר היא שכיום, בפועל, ההבחנה בין גיל 6-15 לבין גיל 15+ הצטמצמה משמעותית במקרים של אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים.
למעשה: הגעת ילד לגיל 15 מהווה שינוי נסיבות מהותי שיכול להצדיק הגשת תביעה להפחתת מזונות, גם אם לא חל שינוי אחר בנסיבות החיים.
הדיון על שינוי דמי מזונות ילדים, מחייב התייחסות לנושא האחריות ההורית (המשמורת) המשותפת, ההולך והופך נפוץ בתקופתנו ומהווה אופציה מועדפת, על ידי זוגות מתגרשים רבים.
בתחום זה, חל שינוי פסיקה חדשני. בשונה מהמצב של אחריות הורית (משמורת) מלאה, כאשר הנטל הכלכלי הכרוך בגידול הילדים נופל רק על כתפי ההורה המשמורן, באחריות הורית (משמורת) משותפת, ההורים חולקים בצורה שווה את מטלות גידול הילדים, לרבות העלויות הכספיות הכרוכות בהן.
בשנים עברו, מצבי האחריות ההורית (המשמורת המשותפת), לא הביאו את בתי המשפט להסכים להפחתה בדמי המזונות, אלא רק בשיעור של כ-25% ובהמשך בשיעור עד ל – 50% המצב הביא לתופעות בלתי מתקבלות על הדעת, בהן האב חויב לשאת במלוא עלויות גידול הילדים כשהם שוהים איתו, בנוסף לנשיאה במרבית העלויות הללו, כשהם שוהים בביתה של האם.
בבג”ץ 919/15, בפסק דין תקדימי, קבע בית המשפט העליון, כי מקום בו קיים הסדר של אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) וזמני שהות שווים בעיקרן, וכאשר שני ההורים משתכרים שכר שווה או דומה, האב לא יחויב כלל בתשלום מזונות ילדים לאם. חשוב לציין כי אותו פסק דין שיבר על ילדים מגיל 6 שנים ואילך, אך המגמה לשוויון כללי הינה בעיצומה. כיום ניתן לראות משום כך, יותר ויותר הסכמי אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים או כמעט שווים, ללא חיוב האב במזונות או עם חיוב מזערי בלבד.
בעוד רוב ההליכים עוסקים בהפחתת סכום המזונות, קיימים מקרים שבהם ניתן לעתור לביטול מוחלט של חיוב המזונות. מדובר בצעד קיצוני שבתי המשפט לא ממהרים לאשר, אך הפסיקה בשנים האחרונות הכירה במספר מצבים המצדיקים זאת.
מצבים בהם ניתן לעתור לביטול מזונות:
ההבדל בין הפחתה לביטול:
| הפחתת מזונות | ביטול מזונות |
מה נדרש | שינוי נסיבות מהותי | שינוי קיצוני + תנאים מיוחדים |
שכיחות | נפוץ יחסית | נדיר |
החלטת בית המשפט | הפחתה בסכום | ביטול החיוב כולו |
דוגמה | ירידה בהכנסה + עלייה בהכנסת האם | משמורת משותפת מלאה + הכנסות שוות |
הפיכות | ניתן להגיש תביעה חוזרת | ניתן להגיש תביעה חדשה אם הנסיבות משתנות |
שאלה שמעסיקה הורים רבים: אם שינוי הנסיבות התרחש חודשים לפני הגשת התביעה — האם ניתן לקבל הפחתה רטרואקטיבית, כלומר גם בגין התקופה שלפני הגשת התביעה?
הכלל המנחה: בית המשפט נוהג לקבוע שהפחתת המזונות תיכנס לתוקף ממועד הגשת התביעה ולא ממועד שינוי הנסיבות. כלומר, גם אם ההורה המשלם פוטר חודשים לפני הגשת התביעה — ההפחתה תחול רק מהיום שבו הוגשה התביעה לבית המשפט.
מדוע? הרציונל המשפטי הוא שהורה שלא פנה לבית המשפט מייד עם שינוי הנסיבות, למעשה “הסכים” לשלם את הסכום שנקבע. בנוסף, הפחתה רטרואקטיבית עלולה לפגוע בילדים שצרכיהם כבר מומנו על בסיס הסכום שנקבע.
החריג — מצבים יוצאי דופן: במקרים חריגים, כגון מחלה קשה שמנעה מההורה לפנות לבית המשפט, או כאשר ההורה הוכיח שהודיע לצד השני על השינוי מיד — בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
עצה מעשית: אם חל שינוי מהותי בנסיבות — יש לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה בהקדם האפשרי. כל יום של עיכוב הוא יום נוסף שבו ההפחתה לא תחול.
הגשת תביעה להפחתת מזונות היא הליך משפטי מובנה שכולל מספר שלבים. היערכות נכונה מראש יכולה לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.
שלב 1: הליך יישוב סכסוכים (חובה מקדימה) מאז תיקון 2015 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, לפני הגשת תביעה לבית המשפט, חלה חובה לפנות ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לנסות ליישב את הסכסוך ללא הליך משפטי. פנייה זו היא תנאי מקדים, ובית המשפט לא ידון בתביעה שהוגשה ללא שלב זה (למעט מקרים דחופים).
שלב 2: איסוף ראיות ומסמכים יש להכין תיעוד מקיף שכולל: – תלושי שכר (12 חודשים אחרונים) – דוחות בנק ותנועות חשבון – אישורים רפואיים (במקרה של בעיה בריאותית) – חוזה שכירות או משכנתא – אסמכתאות לשינוי בנסיבות (מכתב פיטורין, אישור עבודה חדשה של האם, וכדומה) – פסק הדין או הסכם הגירושין המקורי.
שלב 3: הגשת התביעה התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני, תלוי בסמכות השיפוט) באזור מגורי הילדים. יש לצרף כתב תביעה מפורט עם כל הראיות והמסמכים התומכים.
שלב 4: הדיון בבית המשפט בית המשפט שומע את טענות שני הצדדים, בוחן את הראיות, ובמקרים מסוימים ממנה מומחים (כגון עובד סוציאלי או רואה חשבון). לעיתים בית המשפט קובע הסדר ביניים עד למתן פסק דין סופי.
לוחות זמנים אופייניים:
שלב | משך זמן משוער |
הליך יישוב סכסוך | 2-3 חודשים |
הגשת תביעה + קביעת מועד לדיון | 1-2 חודשים |
דיונים בבית המשפט | 4-12 חודשים |
סה”כ (מהגשה עד פסק דין) | 7-17 חודשים |
עלויות משוערות: – אגרת בית משפט: כ-500 שקלים (משתנה) – שכר טרחת עורך דין: משתנה בהתאם למורכבות התיק ולניסיון עורך הדין – חוות דעת מומחים (אם נדרשות): 3,000-10,000 שקלים
עצה חשובה: ניתן לנסות להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, בליווי עורכי דין משני הצדדים או באמצעות הליך גישור. הסכמה מחוץ לבית המשפט חוסכת זמן, עלויות ועוגמת נפש לכל המעורבים.
בישראל קיימת סמכות מקבילה בנושא מזונות ילדים: ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. הבחירה בין הערכאות עשויה להשפיע על התוצאה, ולכן חשוב להבין את ההבדלים.
בית המשפט לענייני משפחה: – פועל לפי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי”ט-1959 ולפי הפסיקה האזרחית – נוטה ליישם את עקרון השוויון בין ההורים באשר לקטינים מגיל 6 (בעקבות בע”מ 919/15) – שופטים ושופטות עם התמחות בדיני משפחה.
בית הדין הרבני: – פועל לפי הדין העברי (ההלכה) – מסורתית מטיל את עיקר נטל המזונות על האב – סמכותו נקבעת כאשר תביעת המזונות נכרכה בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני.
כריכה — מונח חשוב: כאשר מי מבני הזוג מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ו”כורך” בה את נושא המזונות (כלומר מבקש שבית הדין ידון גם במזונות כחלק מתביעת הגירושין), בית הדין הרבני מקבל סמכות בלעדית לדון בנושא. ואולם, גם במקרה של כריכה, בית הדין הרבני אמור ליישם את הלכת בע”מ 919/15 ואת עקרון השוויון.
חשוב להתייעץ: בחירת הערכאה המתאימה היא החלטה אסטרטגית שצריכה להיעשות בליווי עורך דין מומחה בדיני משפחה. עו”ד ונוטריון מוטי גרטל ומשרדו ינתחו את נסיבות המקרה הספציפי וימליצו על הערכאה המתאימה ביותר.
הליך גירושין, הוא ברוב רובם של המקרים, מורכב וסבוך ולא פעם רווי ביצרים וברגשות סוערים. כדי למצות את כל הזכויות בהליך כזה, ולא לבצע טעויות מתוך חוסר ידע ולאור המצב הרגשי, חשוב להסתייע בעורך דין דיני משפחה.
עורך דין המומחה בדיני המשפחה והמעמד האישי, המעניק שירותי ליווי הליכי גירושין ופתרון סכסוכי גירושין שונים, לרבות גם בכל הקשור לשיעור דמי המזונות, יידע לייעץ ללקוחותיו מהם הצעדים הנכונים שעליהם לנקוט.
כך גם כאשר מדובר בהגשת תביעה, לשינוי שיעורם של דמי מזונות, ליווי משפטי צמוד הוא חיוני. עורך דין מנוסה בתחום, יסייע לתובע בגיבוש תיק התביעה ובהמצאת ההוכחות לכך שחל שינוי מהותי בנסיבות חייו, המצדיק הפחתה של דמי המזונות.
במקרים אחרים, כשנדרשת דווקא העלאה של שיעור דמי המזונות, למשל בשל צורך חדש שהתעורר אצל מי מהילדים, עורך דין המומחה בדיני משפחה יסייע להורה המשמורן בהגשת תביעה מוצקה, המגובה בכל ההוכחות וחוות הדעת המקצועיות הדרושות.
ליווי משפטי של עורך דין המומחה בהליכי גירושין, יסייע להגיע להסכמים שיסיימו את הסכסוך וישרתו את האינטרסים של כל הצדדים, בדגש על רווחתם ועתידם של הילדים המשותפים.
משרדו של עו”ד ונוטריון מוטי גרטל ידוע במקצועיותו וביחס האישי שהוא מעניק לכל לקוח, תוך הבנה מעמיקה של הצרכים והאתגרים הייחודיים של כל מקרה.
עו”ד ונוטריון מוטי גרטל, הינו בעל תואר BA בהצטיינות במדעי המדינה, ובעל תואר B.A במשפטים LL.B עו”ד גרטל הינו עורך דין, חבר בלשכת עורכי הדין מאז שנת 1996, המומחה בתחום דיני המשפחה והגירושין, ומתמחה בתחום המקרקעין שחשוב מאד ומשיק לתחום המעמד האישי (מכר דירה משותפת לשני בני הזוג) ואשר באמתחתו ניסיון רב שנים ומוניטין בתחומים הללו.
עו”ד גרטל צבר ניסיון עשיר בטיפול וייצוג של גברים ונשים, במאות רבות של תיקים, בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי וייצוג בערכאות המשפטיות, לרבות במסגרת ערעורים על פסקי דין, של בתי משפט לעניני משפחה ובתי דין דין רבניים.
ניסיונו הרב מאפשר לעורך דין ונוטריון מוטי גרטל לספק ייעוץ אסטרטגי וליווי מקצועי בכל שלבי ההליך המשפטי, ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותיו. עו”ד ונוטריון מוטי גרטל מנהל משרד בוטיק, המומחה בתחום עיסוקו, ואשר מטפל באופן אישי בכל לקוח ולקוח.
לקבלת ייעוץ בנושא תביעה לשינוי של דמי מזונות שנקבעו בהסכם גירושין, אנא פנו עוד היום לעו”ד ונוטריון מוטי גרטל לפגישת היכרות, כדי להתוודע לכל דרכי הפעולה העומדות בפניכם. בהצלחה.
זכרו, כי עם הליווי הנכון והמקצועי, תוכלו לנווט את ההליך המורכב הזה בצורה מיטבית, לטובתכם ולטובת ילדיכם.
ההליך כולו, ממועד הפנייה ליחידת הסיוע ועד למתן פסק דין סופי, נמשך בממוצע בין 6 ל-18 חודשים. משך הזמן תלוי במורכבות התיק, בעומס על בית המשפט ובשאלה האם הצדדים מצליחים להגיע להסכמה. ניתן לבקש סעד זמני (הפחתה זמנית) כבר בתחילת ההליך, עד לסיום הדיונים.
כן, גם מזונות שנקבעו בהסכם ניתנים להפחתה, אך הרף גבוה יותר מאשר שינוי פסק דין. בית המשפט מכבד הסכמים בין צדדים ודורש הוכחה לשינוי נסיבות מהותי, שלא ניתן היה לצפותו בעת חתימת ההסכם. נדרש עמידה בשלושת התנאים המצטברים שפורטו לעיל.
שינוי נסיבות מהותי הוא שינוי משמעותי, בלתי צפוי ושאינו נובע מרצון התובע. דוגמאות: אובדן מקור הכנסה עיקרי (לא התפטרות מרצון), מחלה קשה, עלייה דרסטית בהכנסת ההורה המקבל, מעבר למשמורת משותפת, נישואין חדשים של ההורה המקבל, או הגעת הילד לגיל 15.
לא באופן אוטומטי. בית המשפט רואה בפיטורין מצב זמני ובוחן את כושר ההשתכרות — כלומר, היכולת למצוא עבודה חדשה. רק כאשר הפיטורין מלווים בנסיבות נוספות (גיל מתקדם, מצב רפואי, מיתון בענף) ומוכח שנעשו מאמצים למצוא עבודה, בית המשפט עשוי לשקול הפחתה.
כן, אם הם מלווים בשינוי כלכלי ממשי. כניסת מפרנס נוסף למשק הבית מפחיתה את הוצאות האם ועשויה להצדיק הפחתה. בית המשפט בוחן את הכנסת בן הזוג החדש, את מידת השתתפותו בהוצאות ואת יציבות הקשר. גם מגורים משותפים (ללא נישואין) יכולים להוות עילה.
הפחתה היא הקטנת הסכום, ביטול הוא הפסקה מוחלטת. ביטול מזונות נדיר יותר ומצריך נסיבות קיצוניות — בעיקר משמורת משותפת מלאה עם הכנסות שוות, או ניכור הורי מוחלט מגיל 15.
ככלל, ההפחתה חלה ממועד הגשת התביעה ולא למפרע. לכן, חשוב להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר לאחר שחל שינוי בנסיבות. במקרים חריגים (כגון מחלה שמנעה הגשה), בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
ככלל, ההפחתה חלה ממועד הגשת התביעה ולא למפרע. לכן, חשוב להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר לאחר שחל שינוי בנסיבות. במקרים חריגים (כגון מחלה שמנעה הגשה), בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
ככלל, ההפחתה חלה ממועד הגשת התביעה ולא למפרע. לכן, חשוב להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר לאחר שחל שינוי בנסיבות. במקרים חריגים (כגון מחלה שמנעה הגשה), בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
לא בהכרח, אך היא עשויה להפחית אותו משמעותית ואף לבטלו. בעקבות הלכת בע”מ 919/15, כאשר זמני השהייה שווים ושני ההורים משתכרים באופן דומה — ניתן לבטל את חיוב המזונות לחלוטין. כאשר קיימים פערי הכנסה, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה ישלם מזונות מופחתים בהתאם ליחס ההכנסות.
המידע המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, והתוצאה המשפטית תלויה בנסיבות הספציפיות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מותאם אישית.
