עורך דין מזונות פועל בכל אחת מהתחנות של תיק המזונות: הוא מבסס את הבקשה לקביעת דמי המזונות על תמונה כלכלית מלאה, מבקש לשנותם כשהנסיבות משתנות ופועל לגבייתם כשהם אינם משולמים. את לקוחותיו הוא מייצג בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. החלטה על מזונות מלווה משפחה שנים ארוכות. מה שנקבע בה, מה שמשתנה בה ומה שנגבה בפועל משפיעים ישירות על רווחתם של הילדים, חודש אחר חודש.
נכון לפנות אל עו”ד מזונות לפני שמוגשת הבקשה ליישוב סכסוך, , או מיד עם קבלת תביעה. בהמשך הדרך נכון לפנות אליו כשמצטבר חוב שאינו נפרע, או כשהנסיבות השתנו מהותית. העמוד נכתב להורה שתובע מזונות, להורה שנתבע לשלם, למי שמבקש לשנות מזונות שנקבעו ולזוכה שאינו מקבל את התשלום. הוא עוסק במזונות ילדים ובמזונות בין בני זוג.
כל מה שחשוב לדעת, בדקה אחת :
- הערכאה: הבית הטבעי של תביעת מזונות הוא בית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני היא מגיעה בכריכה לתביעת גירושין שהוגשה אליו, בהסכמת הצדדים, או כשאישה יהודייה תובעת שם את מזונותיה שלא אגב גירושין.
- הוראת השעה: בפברואר 2025 שלל בג”ץ את סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים שנתבעו במסגרת תביעת גירושין. בנובמבר 2025 פורסמה הוראת שעה לשנתיים שמעגנת סמכות זו במפורש. נכון לאוקטובר 2026, העתירה שהוגשה נגדה טרם הוכרעה, ולא ניתן בה צו ביניים.
- שלב החובה שלפני התביעה: לפני הגשת תביעת מזונות, ובקשה למזונות זמניים, נפתחת בקשה ליישוב סכסוך. אחריה מתקיימות ביחידת הסיוע עד ארבע פגישות, בתוך 45 ימים (בהארכה אחת של 15 ימים). במשך 60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 בהארכה, אי אפשר להגיש את התביעה עצמה.
- חלוקת החיוב: אצל הורים יהודים, בגילאי 6–15 חבים במזונות שני ההורים. החלוקה ביניהם נגזרת בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות שלהן, היקף זמני השהות של ההורים והקטין וצרכי הקטין.
- כשהתשלום נעצר: המוסד לביטוח לאומי משלם לזכאים את הנמוך מבין הסכום שבפסק הדין לסכום שבתקנות, וגובה אותו מהחייב. בתיק מזונות בהוצאה לפועל אפשר לבקש, בתנאים שנקבעו, שני צווים (נכון לאוקטובר 2026): צו מאסר של עד 21 ימים, וצו עיכוב יציאה מהארץ שאינו תלוי בסף חוב.
- חדלות פירעון: הפטר אינו מוחק חוב מזונות שנקבע בפסק דין, למעט מקרים חריגים שבהם בית המשפט מוסמך להורות אחרת.
- שינוי: פסק דין מזונות נפתח לשינוי רק כשהנסיבות השתנו מהותית מאז שניתן, וההלכה מ-2017 על חלוקת החיוב בין ההורים אינה, כשלעצמה, עילה לכך (בע”מ 7670/18) .
מה עושה עורך דין מזונות
תפקידו של עורך דין מזונות משתרע על כל חייו של החיוב, מהרגע שבו הוא נתבע ועד שהוא נפרע בפועל, בשתי הערכאות שדנות בו. העבודה נפרשת על ארבעה צירים, וכל אחד מהם מפורט בפרק משלו בהמשך:
- קביעת הסכום: בניית התמונה הכלכלית של שני ההורים ושל צורכי הילדים, שעליה נשען החישוב.
- ייצוג בשתי הערכאות: בדיקה מוקדמת היכן התיק צפוי להתנהל, וניהולו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
- מזונות זמניים: בקשה להכרעה כספית זמנית שתחול כבר בזמן שההליך נמשך, ובהליך ישוב סכסוך במקרים חריגים בקשה לסעד דחוף.
- אכיפה וגבייה: פתיחת תיק בהוצאה לפועל, פנייה למוסד לביטוח לאומי והגנה על חוב המזונות כשהחייב נכנס להליך חדלות פירעון.
הייצוג אינו מוגבל לצד אחד של התיק. עורך דין לענייני משפחה שעוסק במזונות מייצג את ההורה שתובע ואת ההורה שנתבע, וגם את בן הזוג או בת הזוג שתובעים מזונות לעצמם.
העבודה אינה מסתיימת בפסק הדין. אחריו באות בקשות לשינוי כשהנסיבות משתנות, ופעולות אכיפה כשהתשלום נעצר.
כשהצדדים מגיעים להסכמה, עיקר העבודה עובר אל ניסוח הסכם גירושין או הסכם מזונות שיחזיק מעמד לאורך שנים. הסכם כזה כולל פירוט של כל הוצאה, מועדי תשלום ומנגנוני עדכון, ועורך הדין מביא אותו לאישור הערכאה.
תרחיש להמחשה (היפותטי): הורה מגלה שהצד השני הגיש בקשה ליישוב סכסוך. בשבוע הראשון עורך הדין בודק היכן ומתי הוגשה הבקשה, ואם כבר נפתח הליך בערכאה אחרת. הוא רושם את המועדים הקרובים ומתחיל לאסוף את המסמכים שיציגו את התמונה הכלכלית: תלושי שכר, דפי חשבון ופירוט של הוצאות הילדים. כך, כשמגיעות פגישות המהו”ת, ההורה כבר יודע מה הוא מבקש ומה הוא מוכן להציע.
עו”ד מוטי גרטל מנהל את פורום מזונות ואת פורום הסכם גירושין באתר din.co.il.
האם צריך עורך דין מזונות, ומתי נכון לפנות אליו
התשובה הקצרה: בבית המשפט לענייני משפחה אפשר לנהל תביעת מזונות בלי ייצוג. בעל דין רשאי לפעול שם בעצמו או באמצעות עורך דין שמינה, כשאין הוראה אחרת בדין (תקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018, החלות בבית המשפט הזה מכוח תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א-2020).
עם זאת, יש מצבים שבהם עורך דין למזונות משנה את התוצאה, ויש מצבים שבהם אפשר לשקול להסתדר בלעדיו. למי שעומד לפני ההחלטה, הטבלה שלהלן מרכזת את השיקולים. היא משקפת שיקול מקצועי של המשרד, ולא כלל משפטי.
המצב | למה הוא משנה | ההמלצה |
מחלוקת על הכנסות או על כושר השתכרות | הסכום נגזר מהתמונה הכלכלית של שני ההורים, והמחלוקת עליה מוכרעת במסמכים ובראיות | ייצוג כבר מהשלב הראשון |
לצד השני יש עורך דין | הפער ניכר כבר בכתבי הטענות ובבקשות הביניים | ייצוג |
שאלת ערכאה פתוחה (בני זוג יהודים בהליך גירושין) | מועד ההגשה ומקומה עשויים לקבוע היכן יידון התיק כולו | ייעוץ לפני כל הגשה, גם של בקשה ליישוב סכסוך |
חייב שאינו משלם | לכל מסלול גבייה תנאים משלו, והבחירה ביניהם תלויה במצב החייב | ליווי בבחירת המסלול ובהפעלתו |
הסכם שמבקשים לאשר | חיוב מזונות שאושר משתנה רק לנוכח שינוי נסיבות מהותי, ולכן כל התחייבות בו מלווה את החותם לאורך זמן | בדיקה של ההסכם לפני החתימה |
הסכמה מלאה על הסכום ועל ההוצאות, ונתונים כלכליים פשוטים | המחלוקת מצומצמת | אפשר לשקול ניהול עצמאי, רצוי עם בדיקת עו”ד של נוסח ההסכם |
העיתוי חשוב כמעט כמו ההחלטה עצמה. הזמן הטוב לפנות הוא לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. בשלב הזה עוד אפשר:
- לבחון היכן יתנהל התיק;
- להחליט אם לבקש מזונות זמניים;
- לאסוף את המסמכים בלי לחץ של מועדים.
מי שפונה לעורך דין רק בשלב ההוכחות מגיע אחרי שכתבי הטענות כבר הוגשו, ואחרי שהתמונה הכלכלית כבר הוצגה, לעיתים באופן חלקי.
מי שבוחר בכל זאת להגיש בלי עורך דין ימצא את מסלול ההגשה המלא, מהבקשה ליישוב סכסוך ועד הטפסים, בפרק על הגשת תביעת מזונות.
מקרה מהמשרד:
- המצב: אב פנה למשרד אחרי שחתם על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. בשעת החתימה התמקד בסכום המזונות החודשי וביקש לסיים את הסכסוך במהירות, ורק כשהחל לשלם הבין שהתחייב גם להוצאות נוספות, שלא הביא בחשבון כשבחן אם יוכל לעמוד בהסכם.
- מה עשה המשרד: המשרד בדק את הוראות ההסכם ואת החיובים שנקבעו בו, חישב את העלות הכוללת מבחינתו, ולאחר מכן ניהל משא ומתן להסדרת התשלומים שבמחלוקת.
- התוצאה: הושגה הסכמה נקודתית על אופן התשלום של חלק מההוצאות, אך ההתחייבות המרכזית נותרה בעינה. הפנייה המאוחרת הצריכה טיפול משפטי נוסף והותירה את האב עם חיובים שלא נערך להם.
- הלקח: לפני החתימה צריך להבין את מלוא המשמעות הכספית של ההסכם, לרבות ההוצאות הנלוות ומנגנוני העדכון.
(המקרה מובא להמחשה בלבד; כל תיק נבחן לגופו.)
במשרד עורכי דין לדיני משפחה מוטי גרטלתוכלו לקבל ליווי משפטי בתביעת מזונות, בין שאתם מבקשים להסדיר את התשלום ובין שאתם נדרשים להשיב לתביעה. הליווי נועד לעשות סדר במסמכים, להסביר את האפשרויות העומדות בפניכם ולעזור לכם לקבל החלטות מתוך הבנה של צורכי המשפחה והמצב הכלכלי. עו״ד מוטי גרטל, המנהל את פורום מזונות ואת פורום הסכם גירושין באתר din.co.il מלווה את הטיפול גם בהסכמות ובשאלות שמתעוררות לאחר פסק הדין.
כמה עולה עורך דין מזונות, ואיך בוחרים
שכר-הטרחה במשרד נקבע בכל מקרה לגופו.
היקף העבודה בתיק נקבע משילוב של כמה גורמים, ולכן ראוי לברר אותו מראש מול כל עורך דין. אלה הגורמים (שיקול מקצועי, ולא תעריף):
- מורכבות התמונה הכלכלית (עסק עצמאי, הכנסות שאינן בתלוש);
- שאלת הערכאה, כשהיא פתוחה;
- הליכי ביניים כמו מזונות זמניים או סעד דחוף;
- הצורך באכיפה ובגבייה;
- ההבדל בין ניסוח הסכם לבין ניהול תביעה עד פסק דין.
למתלבט שמחפש עורך דין לענייני משפחה, אלה השאלות ששווה לשאול בפגישה הראשונה:
- עיסוק: האם עורך הדין עוסק בדיני משפחה ובמזונות באופן שוטף?
- שתי הערכאות: האם הוא מכיר את העבודה בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, ויודע להעריך היכן התיק צפוי להתנהל?
- שקיפות: האם מבנה שכר הטרחה מוצג מראש ובכתב?
- זמינות: האם אפשר להשיג אותו כשמגיע מועד קצר, כמו תשובה לבקשה דחופה?
- תוכנית: האם הוא מציג מסלול ברור, מה יוגש, מתי ובאיזו ערכאה?
במשרד עורכי דין מוטי גרטל, שכר הטרחה נקבע לכל מקרה בהתאם להיקף הטיפול הנדרש. בפגישה הראשונה תוכלו להציג את מצבכם, להבין אילו דרכי פעולה עומדות בפניכם ולברר מה כולל הטיפול ומה עלותו. כך תוכלו לקבל החלטה על הייצוג כשברור לכם מה צפוי בהליך ועל מה אתם משלמים.
בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני: היכן תתנהל תביעת המזונות
ברירת המחדל לתביעת מזונות היא בית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני דן במזונות במצבים האלה:
- כשהם כרוכים בתביעת גירושין שהוגשה אליו;
- כשכל הצדדים הסכימו לכך;
- כשאישה יהודייה תובעת בו את מזונותיה שלא אגב גירושין.
סמכותו בכריכה של מזונות ילדים עוגנה בהוראת שעה מחודש נובמבר 2025. לבני זוג יהודים שאחד מהם כבר פתח הליך גירושין, או עומד לפתוח, השאלה הזו קודמת לכל שאלה אחרת בתיק.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ”ה-1995. החוק מונה בין ענייני המשפחה תובענה למזונות או למדור (סעיף 1(3)). בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום שהוסמך בצו לשבת כבית משפט לענייני משפחה (סעיף 2(א)).
בית הדין הרבני פועל מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג-1953:
- משהוגשה אליו תביעת גירושין בין יהודים, נתון לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בה (סעיף 3).
- בענייני מעמד אישי שאין בהם שיפוט ייחודי, הוא דן לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך (סעיף 9).
מכאן המונח כריכה: צירוף עניין כמו מזונות לתביעת הגירושין עצמה. משום כך ההחלטה היכן לפתוח את תיק הגירושין משפיעה ישירות גם על המזונות, וההחלטה הזו מתקבלת לרוב בליווי עורך דין גירושין.
ערכאה | בסיס הסמכות | מתי התיק נדון שם | מה עוד נדון באותו הליך | הסכמה | מה שינתה הוראת השעה מ-2025 (נכון לאוקטובר 2026) |
בית המשפט לענייני משפחה | תובענה למזונות או למדור (סעיף 1(3) לחוק בית המשפט לעניני משפחה) | כשהמזונות לא נכרכו בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני, אין הסכמה לדון בהם שם, ולא הוגשה שם תביעת מזונות אישה לפי סעיף 4 לחוק השיפוט | מזונות ומדור של ילדים ושל בן זוג | אינה נדרשת | התיקון עוסק בסמכות בית הדין הרבני בלבד |
בית הדין הרבני | עניין הכרוך בתביעת גירושין בין יהודים (סעיף 3 לחוק השיפוט); הסכמת כל הצדדים (סעיף 9); תביעת מזונות של אישה יהודייה מבעלה שלא אגב גירושין (סעיף 4) | כשהמזונות נכרכו בתביעת גירושין שהוגשה אליו, כשכל הצדדים הסכימו, או כשאישה יהודייה תבעה בו את מזונותיה שלא אגב גירושין | תביעה להשבת הוצאות מזונות שהוציא הורה אחד; לפי בג”ץ 5988/21 היא בסמכותו גם בלי התיקון | מקור סמכות נפרד; בג”ץ 5988/21 לא דן בו | לשנתיים מיום תחילתו, סעיף 3 כולל במפורש מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג והשבת הוצאות מזונות בין ההורים |
מה השתנה ב-2025: פסק הדין והוראת השעה
עדכון משפטי, נכון לאוקטובר 2026
פברואר 2025. בית המשפט העליון קבע שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים אגב כריכתם לתביעת גירושין, וגם לא במזונות זמניים. פסק הדין ניתן ב-19 בפברואר 2025, ברוב דעות השופטות וילנר ורונן נגד דעתו החולקת של השופט סולברג (בג”ץ 5988/21).
לצד זאת נקבע שבסמכותו של בית הדין הרבני לדון בתביעה להשבת הוצאות מזונות שהוציא הורה אחד. זוהי תביעה בין ההורים, השונה במהותה מתביעת מזונות. הסמכות מכוח הסכמת הצדדים לא נדונה בפסק.
נובמבר 2025. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס’ 6 – הוראת שעה), התשפ”ו-2025 התקבל בכנסת ב-17 בנובמבר 2025 ופורסם ברשומות ב-18 בנובמבר 2025. הוא חל לתקופה של שנתיים מיום תחילתו. בתקופה הזו נקרא סעיף 3 כך שהשיפוט בעניין הכרוך בתביעת הגירושין חל לרבות מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג והשבה של הוצאות מזונות לילדי הזוג שהוציא אחד ההורים, להורה השני.
מזונות לילדי הזוג מוגדרים בתיקון ככלל צורכיהם הכלכליים של הילדים, ובכלל זה הוצאות מדור, חינוך ורפואה, בעבר ועד הגיל שבו ההורים כבר אינם חייבים במזונותיהם.
תביעות שהיו תלויות ביום התחילה. התיקון חל גם על תביעה למזונות ילדים שנכרכה בתביעת גירושין והייתה תלויה ועומדת ביום תחילתו. התחולה על תביעה כזו מוגבלת:
- אם ניתנה בה קודם לכן החלטה שקובעת סמכות או שעוסקת במזונות, התיקון חל רק אם ההחלטה קבעה סמכות לבית הדין הרבני, או שבית הדין הרבני החליט במזונות.
- כשניתנו החלטות שונות בשאלת הסמכות, התיקון חל רק אם ההחלטה שקבעה סמכות לבית הדין הרבני קדמה לאחרת.
אוקטובר 2026. נכון לאוקטובר 2026 תלויה ועומדת בבג”ץ עתירה נגד התיקון, ולא ניתן בה צו ביניים. לכן יש לבדוק את מעמד הוראת השעה במועד ההגשה.
מה משמעות הדבר למי שעומד בפני הבחירה: בתקופת הוראת השעה, תביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני יכולה למשוך אליה גם את מזונות הילדים. מי שמעדיף שהמזונות יידונו בבית המשפט לענייני משפחה צריך לבחון את לוח הזמנים ואת ההליכים שכבר נפתחו, ולא להניח שהבחירה עדיין בידיו.
מירוץ הסמכויות: מי שמגיש ראשון
מירוץ הסמכויות הוא הכינוי לתחרות בין בני הזוג על הערכאה, שבה מי שמגיש ראשון עשוי לקבוע היכן יידונו המזונות. שני מנגנונים עומדים מאחוריו:
- הראשון הוא סעיף 3 לחוק השיפוט: תביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני מושכת אליה את העניינים הכרוכים בה.
- השני קבוע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע“ה-2014: תקופת עיכוב ההליכים נמשכת 60 ימים מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, או 75 ימים אם הוארכה. בתומה רשאי הצד שהגיש ראשון את הבקשה להגיש תובענה לכל ערכאה מוסמכת, בתוך 15 ימים. אם לא עשה כן, רשאי לעשות זאת הצד האחר (סעיפים 3(ה) ו-4).
כלומר, גם בקשה ליישוב סכסוך, שנראית לעיתים כצעד טכני, היא חלק מהמירוץ.
מה בודקים לפני שמגישים
- האם הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, מתי, והאם נכרכו בה מזונות.
- מי הגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך, ומתי מסתיימת תקופת עיכוב ההליכים.
- אילו החלטות כבר ניתנו, בכל אחת מהערכאות, בשאלת הסמכות או בעניין המזונות.
- מה מעמדה של הוראת השעה ביום ההגשה.
מקרה מהמשרד:
- המצב: אם לשני ילדים פנתה למשרד אחרי שבן זוגה הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וביקש לכרוך בה את מזונות הילדים. היא הניחה שתוכל להגיש תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה, בלי להתייחס להליך שכבר נפתח.
- מה עשה המשרד: המשרד בדק את מועדי ההגשות, את כתבי הטענות, את האופן שבו נכרכו המזונות ואת ההחלטות שכבר ניתנו. על בסיס הבדיקה הציג המשרד את עמדתו בשאלת הסמכות, ובמקביל נערך לדיון בצורכי הילדים ובמצבם הכלכלי של ההורים.
- התוצאה: בסופו של דבר התנהל הדיון במזונות בבית הדין הרבני.
- הלקח: כדי לדעת היכן אפשר לנהל את ההליך, צריך לבדוק לפני ההגשה מה הוגש קודם, מה נכלל באותה תביעה ואילו החלטות כבר התקבלו.
(המקרה מובא להמחשה בלבד; כל תיק נבחן לגופו.)
בגוף ראשון, עו“ד מוטי גרטל:
אני משמש סגן יו”ר (משותף) של ועדת בתי הדין הרבניים, מחוז מרכז, בלשכת עורכי הדין בישראל..
ההמלצה המעשית של המשרד בשאלת הערכאה: מוטב לא להגיש דבר, גם לא בקשה ליישוב סכסוך, לפני שנבדקו ארבע השאלות שלמעלה. מי שהצד השני כבר פתח נגדו הליך צריך לברר מיד מה הוגש, מתי ולאיזו ערכאה, לפני שהוא משיב או מגיש משהו משלו.
פרסומים של עו”ד מוטי גרטל הופיעו בשנים 2024–2026 בכלי תקשורת ובהם N12, ערוץ 7, הארץ, דה מרקר, כיכר השבת ותאגיד חדשות חיפה. אחד מהם, מאמר על מירוץ הסמכויות בין הערכאות, מרחיב על התחרות בין הערכאות שתוארה כאן.
איך נקבע גובה המזונות: הכנסות, זמני שהות וגיל הילדים
כשהוא קובע את גובה המזונות, בית המשפט שוקל:
- את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, מכלל המקורות העומדים לרשותם;
- את צורכי הילדים ורמת החיים שהורגלו בה;
- את זמני השהות;
- את גיל הילדים.
אצל הורים יהודים, בגילאי 6–15 החיוב מתחלק בין ההורים לפי יכולתם היחסית. אין סכום אחיד שנשלף מנוסחה, והתוצאה נבנית מהנתונים של כל משפחה.
הפרק הזה נוגע בשני הצדדים: להורה שתובע הוא מסביר מה צריך להוכיח, ולהורה שנתבע הוא מסביר מה ייבחן.
מקור החיוב הוא הדין האישי החל על ההורה (סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959). מי שאינו חייב לפי הדין האישי, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות ילדיו לפי החוק עצמו (סעיף 3(ב)). להורים יהודים פירוש הדבר שהחיוב נקבע לפי הדין העברי, כפי שבית המשפט העליון פירש אותו.
חלוקת החיוב בין ההורים לפי בע”מ 919/15
השינוי המשמעותי בחלוקת החיוב בין ההורים לא נולד בחקיקה אלא בפסק דין. בית המשפט העליון קבע שבגילאי 6–15 שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם, מדין צדקה. פסק הדין ניתן ב-19 ביולי 2017, בהרכב של שבעה שופטים ופה אחד (בע”מ 919/15).
החלוקה בין ההורים נקבעת:
- לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה;
- בהתאם להיקף זמני השהות בפועל;
- בשים לב לצרכי הילדים.
עד אז הוטלה חובת המזונות ההכרחיים של ילדים יהודים עד גיל 15 על האב לבדו, והאם הייתה פטורה ממנה. בגילאי 6–15 נשענה החובה על תקנת הרבנות הראשית משנת תש”ד.
מה משמעות הדבר בפועל: בגילאי 6–15, הכנסה גבוהה של האם, או זמני שהות נרחבים אצל האב, אינם עוד נתון שולי, והם נכנסים לחישוב עצמו.
שלוש הבחנות נוספות מונעות טעויות שחוזרות בתיאורים של הפסק:
- ההכרעה עוסקת בגילאי 6–15, ולא בכל גיל שמעל
- היא לא שינתה חוק.
- היקף זמני שהות שווה או דומה אינו מפחית או מבטל את המזונות באופן אוטומטי. הוא נשקל כאחד הנתונים, לצד יכולות ההורים וצרכי הילדים.
מסגרות החיוב לפי גיל
מסגרות החיוב במזונות ילדים לפי הדין העברי (הורים יהודים):
גיל הילד | על מי החיוב | המקור | הערה |
0–6 | האב לבדו, חובה מוחלטת במזונות ההכרחיים | בע”מ919/15, פסקה 14 | המצב שהפסק דין תיאר, ולא שינה |
6–15 | שני ההורים, באופן שווה מדין צדקה, לפי יחס ההכנסות והיקף זמני השהות | בע”מ 919/15 (ההכרעה) | עד 2017: האב לבדו, מכוח תקנת תש”ד |
15–18 | שני ההורים, מדין צדקה, באופן שווה ולפי היכולות היחסיות | בע”מ 919/15, פסקאות 20 ו-81 | |
מגיל 18 | הילד בגיר בלשון החוק, וחיוב במזונותיו מוכר רק בתנאים מצומצמים | הגדרת בגיר: סעיף 1 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות); תנאים: סעיפים 4(2) ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות); צעיר: סעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות | תביעת מזונות של צעיר, בגיר שטרם מלאו לו 21, נמנית עם תביעות הסכסוך המשפחתי |
בקביעת גובה המזונות, עבודתו של עורך דין מזונות ילדים היא קודם כול עבודה של ראיות:
- איסוף התמונה הכלכלית המלאה של שני ההורים, כולל הכנסות שאינן מופיעות בתלוש השכר;
- טענות מבוססות בשאלת כושר ההשתכרות;
- פירוט של צורכי הילדים, מן ההוצאות השוטפות ועד חינוך ובריאות.
הסכומים עצמם, והאופן שבו הם מחושבים בפועל, מפורטים במדריך כמה משלמים מזונות ילדים. השפעת זמני השהות מוסברת במאמר על מזונות במשמורת משותפת, ומאמר נפרד מסביר כיצד מחשבים את גובה דמי המזונות.
הגשת תביעת מזונות: מהבקשה ליישוב סכסוך ועד פסק הדין
בשורה אחת: תביעת מזונות מתחילה בבקשה ליישוב סכסוך, ורק אחרי הפגישות ביחידת הסיוע ותקופת עיכוב ההליכים מגישים את התביעה עצמה.
להורה שתובע מזונות לראשונה, זה ההליך כולו. הבקשה ליישוב סכסוך היא תנאי מוקדם: מי שמבקש להגיש תובענה בסכסוך משפחתי מגיש קודם בקשה כזו (סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות).
החובה הזו חלה על מזונות, וגם על בקשה לסעד זמני:
- מה נחשב תובענה: בחוק, תובענה כוללת גם בקשה למתן סעד זמני, ומזונות או מדור של ילד או של בן זוג נמנים במפורש עם הסכסוכים המשפחתיים (סעיף 2).
- מה עושה המזכירות: תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע”ו-2016 מורות למזכירות שלא לקבל תובענה, לרבות בקשה לסעד זמני, בלי בקשה ליישוב סכסוך. מזונות אינם בין החריגים (תקנה 2א(א)).
ההורה שמקבל את הבקשה נכנס לאותו מסלול מהצד השני, ולכן ההכנה נחוצה לשניהם.
שלבי ההליך
# | השלב | מה קורה ומי פועל | לוח הזמנים | המקור |
1 | בקשה ליישוב סכסוך | ההורה שמבקש לתבוע מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך; בלעדיה המזכירות לא תקבל תובענה, לרבות בקשה לסעד זמני | פתיחת ההליך | סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות; תקנה 2א(א) לתקנות |
2 | פגישות מהו”ת ביחידת הסיוע | עד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום עם שני הצדדים; היחידה רשאית לקיים פחות | בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עם הארכה אחת של 15 ימים | סעיף 3(ב) לחוק |
3 | עיכוב הליכים | אין להגיש תובענה, גם לא בשאלת הסמכות; בקשה לסעד דחוף אפשרית | 60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 אם התקופה הוארכה (בית המשפט רשאי לקצר או להאריך) | סעיף 3(ה) לחוק |
4 | חלון ההגשה | מי שהגיש ראשון את הבקשה רשאי להגיש תובענה לכל ערכאה מוסמכת; אם לא הגיש, רשאי הצד האחר | 15 ימים מתום עיכוב ההליכים | סעיף 4 לחוק |
5 | כתב תביעה | תביעה לפי הדוגמא הרשמית לתביעת מזונות, עם טופס 4 (הרצאת פרטים) וטופס 5 (תצהיר); תיק נפרד לכל תביעה; תשלום אגרה או בקשה לפטור ממנה | אחרי תום עיכוב ההליכים | עמוד ההגשה של הרשות השופטת |
6 | כתב הגנה | הנתבע משיב לתביעה, ובתביעת מזונות מצורפת הרצאת פרטים | בתוך 30 ימים מהמצאת כתב התביעה | תקנה 13 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) |
7 | דיון, הוכחות ופסק דין | הצגת המסמכים, העדויות והחקירות, ולבסוף הכרעה בגובה המזונות ובחלוקת ההוצאות | לפי החלטות בית המשפט בתיק | תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) |
8 | ערעור | ערעור לבית המשפט המחוזי | המועד קבוע בדין, ויש לבדוק אותו מיד עם קבלת פסק הדין | סעיף 52(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984; סעיף 2(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה |
המועדים בטבלה הם המועדים שבחוק ובתקנות, נכון לאוקטובר 2026. משך ההליך כולו אינו קבוע בחוק, והוא תלוי בתיק, בערכאה ובמידת ההסכמה בין הצדדים.
הנוסח הרשמי של שלב 5 מופיע בעמוד הגשת תביעה בעניין של סכסוך משפחתי, שבו מפורסמים הדוגמה לתביעת מזונות והטפסים.
מה עורך הדין עושה בכל שלב
- לפני הבקשה: בודק היכן התיק צפוי להתנהל, מחליט עם הלקוח אם נדרשת בקשה דחופה, ומתחיל באיסוף המסמכים.
- לקראת פגישות המהו“ת: מכין את ההורה, מגדיר איתו את צורכי הילדים ואת גבולות ההסכמה האפשרית.
- בתקופת העיכוב: עוקב אחר המועדים, כדי שחלון ההגשה לא יוחמץ ושהצד השני לא יקדים.
- בכתב התביעה: מנסח את התביעה, ממלא את הטפסים ומצרף תצהיר ואסמכתאות לכל טענה.
- בדיון: מציג את הראיות, חוקר את הצד השני ומבקש את ההכרעות הנדרשות בדרך.
- אחרי פסק הדין: בוחן אם יש עילה לערעור, אם התשלום אינו מגיע, עובר לאכיפה.
מקרה מהמשרד:
- המצב: בהליך יישוב סכסוך שבו ליווה המשרד את אחד ההורים, הגיעו הצדדים כשהם חלוקים כמעט על כל הוצאה של הילדים. הורה אחד חשש מדרישות כספיות בלתי מוגבלות, והאחר חשש שלא יקבל תשלום סדיר לצרכים השוטפים.
- מה עשה המשרד: לפני פגישות המהו”ת סייע המשרד להורה שייצג להגדיר את צורכי הילדים, לבחון את יכולתו הכלכלית ולזהות נושאים שבהם אפשר להגיע להסכמה. במהלך הפגישות התברר שחלק מרכזי מהמחלוקת נבע מהיעדר כללים ברורים: אילו הוצאות דורשות תיאום מראש, כיצד מציגים קבלות ומתי מעבירים את התשלום. בעקבות הפגישות התקיים משא ומתן בליווי משפטי, ובסופו גובש הסכם הכולל סכום חודשי, מועדי תשלום ומנגנון להוצאות נוספות.
- התוצאה: ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין, בלי שנדרש לנהל תביעת מזונות מלאה.
עו״ד מוטי גרטל מלווה אתכם לאורך כל שלבי הטיפול במזונות: בתחילת הדרך הוא בוחן היכן יתנהל התיק ואם נדרשת פעולה דחופה, מסייע באיסוף המסמכים ומכין אתכם לפגישות המהו״ת. בהמשך הוא עוקב אחר מועדי ההגשה, מנסח את התביעה ומציג את הראיות והטענות בדיון. גם לאחר פסק הדין הוא בוחן את הצורך בערעור או באכיפת התשלום. כך יש לכם כתובת משפטית לאורך ההליך, עם הכנה לכל שלב והבנה של הצעד הבא.
אילו מסמכים להכין
הרשימה הזו היא רשימה מעשית של המשרד, ולא דרישה שבחוק; עורך דין לתביעת מזונות יתאים אותה לתיק:
- תלושי שכר מהשנה האחרונה, ודוחו”ת על הכנסות מעסק עצמאי אם יש.
- דפי חשבון בנק ופירוט כרטיסי אשראי.
- ראיות להכנסות שאינן מופיעות בתלוש: שכירות, השקעות, עבודה נוספת.
- פירוט הוצאות הילדים עם קבלות: מסגרות חינוך, חוגים, בריאות ודיור.
- תיעוד של זמני השהות בפועל.
- כל הסכם, החלטה או פסק דין שכבר ניתנו בין הצדדים.
הסבר מלא על פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה, כולל השלב המקדים, מופיע במדריך נפרד.
מזונות זמניים וסעד דחוף: הכרעה כספית בזמן שההליך נמשך
מזונות זמניים הם החלטה שבית המשפט נותן על בקשה שמוגשת בתוך תביעת המזונות, כדי שהילדים לא יישארו בלי מזונות עד פסק הדין. בתקופת עיכוב ההליכים אפשר לבקש אותם רק כסעד דחוף, ורק במקרים חריגים.
הפרק הזה נועד למי שההליך כבר נפתח, או עומד להיפתח, וההוצאות החודשיות אינן ממתינות. שני מסלולים עומדים לרשותו:
המסלול | מתי מגישים | מה כוללת הבקשה | המקור |
בקשה למזונות זמניים | בתוך תביעת מזונות שהוגשה; הבקשה נדונה כבקשה לסעד ביניים, והצד השני משיב, אם בית המשפט החליט שנדרשת תשובה, במקביל להגשת הבקשה ליישוב הסכסוך | טיעונים, תצהיר ואסמכתאות | תקנה 33 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) |
בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות | במקרים חריגים שבהם ההמתנה לפגישת המהו”ת הראשונה תגרום נזק של ממש; בתקופת עיכוב ההליכים זו הדרך היחידה לבקש מזונות זמניים | בקשה קצרה ותמציתית הכוללת נתונים על הכנסות הצדדים, היקף זמני השהות וצורכי הילדים בלבד, חובות והלוואות. | תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות; סעיף 3(ז) לחוק להסדר התדיינויות |
מה משמעות הדבר: גם הבקשה למזונות זמניים/בקשה לסעד דחוף כפופה לתביעת המזונות/לבקשה ליישוב סכסוך שקדמה לה, משום שבחוק תובענה כוללת בקשה לסעד זמני.
מי שאינו יכול להמתין עד תום עיכוב ההליכים צריך לעמוד ברף של סעד דחוף, והרף הזה גבוה. התקנות מדברות על מקרים חריגים, שבהם ההמתנה לפגישה הראשונה תגרום נזק של ממש. החוק מאפשר לבקש סעד דחוף בכל עת, אך הבקשה נבחנת לפי הרף הזה.
עורך הדין בונה את הבקשה כך שתעמוד בפני עצמה:
- תצהיר שמציג את הפער בין ההכנסה הזמינה להוצאות ההכרחיות;
- אסמכתאות לכל טענה;
- ובבקשה לסעד דחוף, הסבר קונקרטי מדוע ההמתנה תפגע בילדים.
בקשה דחופה מטבעה אינה ממתינה, ולכן מי שמחזיק את המסמכים מראש חוסך זמן יקר.
מקרה מהמשרד:
- המצב: אם שעבדה במשרה חלקית פנתה למשרד אחרי שהאב הפסיק להעביר את הכספים ששימשו להוצאות הילדים. הכנסתה לא הספיקה לשכר הדירה, למסגרות ולצרכים השוטפים, ובאותו שלב הייתה המשפחה בתקופת עיכוב ההליכים.
- מה עשה המשרד: המשרד אסף תדפיסי חשבון, תלושי שכר ואסמכתאות להוצאות החיוניות, והגיש בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות, שבה הוצג הפער בין ההכנסה הזמינה להוצאות ההכרחיות והוסבר מדוע ההמתנה תפגע בילדים. בהמשך, לאחר פתיחת תביעת המזונות, ביקש המשרד לקבוע מזונות זמניים להמשך ההליך.
- התוצאה: תחילה ניתן מענה כספי לצרכים הדחופים, ובהמשך נקבע תשלום זמני עד לבירור התביעה.
- הלקח: התיעוד הכלכלי הוא שאפשר להציג בבהירות את המצוקה ואת הצורך במענה עוד לפני ההכרעה הסופית.
מדריך מפורט לבקשה למזונות זמניים, כולל מבנה הבקשה, מופיע באתר.
כשאין די כסף להוצאות הילדים בזמן שההליך נמשך, עו״ד מוטי גרטל בוחן אם ניתן לבקש מזונות זמניים או סעד דחוף. הוא מסייע לכם לרכז את המסמכים, מציג בבקשה את הפער בין ההכנסות להוצאות החיוניות, ובמקרה דחוף מסביר כיצד ההמתנה תפגע בילדים. כך הצורך במענה כספי מוצג לערכאה באופן ברור ומגובה בראיות, עוד לפני ההכרעה הסופית בתביעה.
גביית מזונות שלא שולמו: הוצאה לפועל, ביטוח לאומי וחדלות פירעון
התמונה בקצרה: כשהחייב לא משלם, עומדים לזוכה שלושה מסלולים: פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל, תשלום דרך המוסד לביטוח לאומי, ובחייב שנכנס להליך חדלות פירעון, שמירה על חוב המזונות, שככלל אינו נמחק בהפטר.
לזוכה שהמזונות אינם מגיעים אליו, הבחירה בין המסלולים היא החלטה מעשית שתלויה במצב החייב. שני חוקים מסדירים את התמונה, לצד עמודי השירות של רשות האכיפה והגבייה:
- חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל”ב-1972 מאפשר לזוכה לקבל תשלום חודשי מהמוסד לביטוח לאומי.
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018 מגן על חוב המזונות כשהחייב נכנס להליך.
שלושת המסלולים
המסלול | מי פונה | מה מקבלים | התנאים | המקור | נכון ל- |
הוצאה לפועל | הזוכה, בעצמו או באמצעות עורך דינו | תיק מזונות: במסלול הרגיל הזוכים או עורך דינם מנהלים את התיק, ובמסלול מזונות לשכת ההוצאה לפועל פועלת לגביית החוב במעורבות מינימלית שלהם; בתיק כזה אפשר לבקש צו מאסר של עד 21 ימים, כשהחייב משתמט מתשלום, כשיש לו יכולת לשלם שלא מימש או כשלא קיים את החלטת הרשם, וכן צו עיכוב יציאה מהארץ, שסף החובות אינו חל עליו | פסק דין או מסמך אחר המחייב לשלם מזונות, שלא קוים במלואו או בחלקו; פסק דין מאושר ותעודת זהות | פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל · בקשה לצו מאסר בתיק מזונות · בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ | אוקטובר 2026 |
ביטוח לאומי | אישה, או ילד שטרם מלאו לו 18 (לרבות ילד מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו), תושבי ישראל, שיש להם פסק דין למזונות שאינו משולם | תשלום חודשי בגובה הנמוך מבין הסכום שבפסק הדין לסכום שבתקנות; המוסד גובה את הכסף מהחייב | החייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או ב-24 מתוך 48 החודשים שקדמו לו; הזכאות מותנית בהכנסות האישה | סעיפים 2, 3 ו-14(א) לחוק המזונות (הבטחת תשלום) · תנאי הזכאות בביטוח לאומי | הסכומים: ינואר 2026 (ר’ שאלות נפוצות) |
חדלות פירעון | הזוכה, בהליך חדלות הפירעון של החייב | חוב מזונות לפי פסק דין אינו נמחק בהפטר, למעט סמכות בית המשפט בנסיבות חריגות; חוב העבר הוא חוב בדין קדימה; על מזונות שמועד תשלומם חל אחרי פתיחת ההליך, משולמת לזכאי קצבה מעת לעת מהכנסות החייב או מנכסי ההליך | פסק דין למזונות | סעיפים 175(א)(3), 175(ב)(2), 179 ו-234(א)(3) לחוק חדלות פירעון | נוסח החוק, אוקטובר 2026 |
איך בוחרים מסלול לפי מצב החייב
- החייב משלם חלקית: כל חודש שבו הועבר פחות מהסכום שנקבע מוסיף לחוב. רישום חודשי של החיוב מול ההעברה בפועל הוא הבסיס לכל פעולה, ובלעדיו קשה להציג את החוב.
- החייב אינו משלם כלל: זה המצב שבו המסלולים נבחנים זה מול זה: תיק מזונות בהוצאה לפועל, שבו עומדים גם צו מאסר ועיכוב יציאה מהארץ, או פנייה למוסד לביטוח לאומי, שמשלם בעצמו וגובה מהחייב.
- החייב נכנס לחדלות פירעון: החוב שהצטבר נשמר ונהנה מדין קדימה, ולמזונות השוטפים נקבעת לזכאי קצבה בהליך.
- חוב עבר מול תשלום שוטף: החוב שהצטבר והתשלום החודשי הם שני עניינים נפרדים, וכל אחד מהם דורש מעקב משלו.
עורך דין לגביית מזונות בהוצאה לפועל בוחר את המסלול שמתאים למצב החייב, מחשב את החוב ומגבה אותו באסמכתאות, ומבקש בכל מסלול את הכלים שהוא מעמיד.
מקרה מהמשרד:
- המצב: אם שהחזיקה בפסק דין למזונות פנתה למשרד אחרי תקופה שבה האב שילם סכומים חלקיים, ובחלק מהחודשים לא שילם כלל. על אף הבטחות חוזרות להסדיר את התשלומים, החוב הלך והצטבר.
- מה עשה המשרד: המשרד ערך תחילה חישוב מפורט של החוב, חודש אחר חודש, והשווה בין החיובים שנקבעו להעברות שהתקבלו בפועל. לאחר מכן נפתח תיק בהוצאה לפועל וננקטו הליכי גבייה, ובהם עיקול אצל המעסיק לאחר שאותר מקום עבודתו של האב.
- התוצאה: בעקבות ההליכים נגבה חלק מחוב העבר, והטיפול נמשך לגביית היתרה ולמעקב אחר התשלומים השוטפים.
- הלקח: רישום מדויק של כל תשלום שהתקבל מאפשר להציג את החוב בבהירות ולפעול לגבייתו.
לייעוץ ראשוני השאירו פרטים
או התקשרו 03-527-6610
שינוי מזונות שנקבעו: הפחתה והגדלה
מזונות שנקבעו אפשר להפחית או להגדיל כשחל שינוי נסיבות מהותי לעומת המצב שבעת מתן פסק הדין; פסק הדין בבע”מ 919/15 לבדו אינו שינוי כזה.
הפרק נכתב למי שמשלם או מקבל מזונות לפי פסק דין או הסכם, והנסיבות שלו השתנו.
בית המשפט העליון חזר ואישר את המבחן: פסק מזונות חלוט ניתן לשינוי רק כשחל שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב שהיה בעת מתן הפסק. פסק הדין ניתן ב-20 בינואר 2021, פה אחד (בע”מ7670/18). הפסק דין הוסיף שההלכה מ -2017 גם אינה מקלה במבחן הזה.
אותו מבחן חל על:
- פסק דין שאישר הסכם גירושין כולל;
- הסכם מזונות בלבד;
- פסק דין שניתן לאחר התדיינות.
הוא חל על תביעות לשינוי גובה המזונות, בין שמבוקשת הפחתה ובין שמבוקשת הגדלה.
בית המשפט בוחן את התביעה בשני שלבים:
- תחילה הוא בודק אם יש שינוי נסיבות מהותי, בלי להתחשב בשינוי ההלכה.
- רק אם יש, הוא בוחן את הרכיב שהשתנה לפי עקרונות בע”מ 919/15, באופן מתוחם.
בפסק הדין נמנים התחומים שבהם נבחן לרוב שינוי:
- השתכרות ומצב כלכלי.
- מצב בריאותי ומשפחתי.
- צורכי הקטינים.
- שינוי באחריות ההורית או בזמני השהות.
- נסיבות חריגות.
עבודתו של עורך דין להפחתת מזונות, או של עורך דין להגדלת מזונות ילדים, היא בעיקרה השוואה: מה היה המצב כשנקבע החיוב, מה השתנה מאז, ומה מוכיח את השינוי. מדריך מלא על תביעה להפחתת מזונות מופיע באתר. לצידו מופיע הסבר על מזונות ילדים במשמורת אב, אחד המצבים שבהם שינוי במשמורת מעורר את השאלה.
מקרה מהמשרד:
- המצב: אב ששילם מזונות לפי פסק דין פנה למשרד לאחר אירוע רפואי שפגע לאורך זמן ביכולתו לעבוד. הכנסתו ירדה, והוא התקשה לעמוד בחיוב שנקבע על בסיס מצבו הקודם.
- מה עשה המשרד: לצורך התביעה אסף המשרד מסמכים רפואיים, נתוני הכנסה מהתקופה שלפני האירוע ושאחריו, מידע על קצבאות ועל נכסים ותיעוד של ניסיונותיו להשתלב בעבודה מתאימה. השינוי במצבו הוצג לצד צורכי הילדים ונתוניו הכלכליים של ההורה השני.
- התוצאה: התביעה התקבלה בחלקה: סכום המזונות הופחת, אך לא במלוא השיעור שהתבקש, ובהכרעה נשקלו גם צורכי הילדים ומכלול המשאבים הכלכליים.
- הלקח: חשוב להציג השוואה מתועדת בין הנסיבות שבהן נקבע החיוב לבין המצב שנוצר לאחר מכן.
ייצוג ההורה שנתבע לשלם מזונות
להורה שנתבע לשלם, עו”ד מזונות בודק את היקף החשיפה, מציג את התמונה הכלכלית האמיתית ומנהל את ההגנה כבר מהבקשה ליישוב סכסוך.
הערכת החשיפה. השלב הראשון הוא להעמיד את הסכום הנתבע מול השיקולים שבית המשפט שוקל בפועל (ר’ הפרק על קביעת גובה המזונות), ולהבין מה סביר שייקבע ומה מופרז.
התמונה הכלכלית. בתביעת מזונות נבחנות יכולותיהם הכלכליות של ההורים, ההכנסה או כושר ההשתכרות של כל אחד מהם, צורכי הילדים ורמת החיים שהורגלו בה והיקף זמני השהות של כל הורה עם הקטינים (כך תיאר זאת בג”ץ5988/21). פסק הדין בבע”מ 919/15 מורה להביא בחשבון את היכולות מכלל המקורות.
המשמעות להורה הנתבע: גם הכנסותיו של ההורה השני הן חלק מהדיון, והצגה מלאה של שני הצדדים משרתת אותו. הסתרת הכנסה איננה אסטרטגיה, והיא חושפת את מי שנוקט בה לסיכון ממשי.
שיקול מקצועי, לא כלל משפטי: צמצום משרה או מעבר לעבודה בשכר נמוך יותר, סמוך להליך, צפוי להיבחן מול כושר ההשתכרות של ההורה ולא רק מול השכר שהוא מקבל בפועל.
זמני שהות. הזמן שהילדים שוהים אצל ההורה הנתבע הוא נתון בחישוב עצמו, והאופן שבו הוא משפיע מוסבר בפרק על קביעת הגובה.
הסכם כחלופה. בקשה לאישור הסכם אינה תובענה, ולכן אינה מחייבת הגשת בקשה ליישוב סכסוך (סעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות). להורה שמעדיף לסגור את המחלוקת בהסכמה, זה מסלול קצר יותר, בתנאי שההסכם נבדק לעומק לפני החתימה.
מזונות זמניים נגדו. כשהצד השני מבקש מזונות זמניים, התשובה מוגשת במועד קצר (ר’ הפרק על מזונות זמניים). היא ההזדמנות הראשונה להציג נתונים, וההחלטה שתינתן עליה תחול עד לבירור התביעה.
חוב בהוצאה לפועל. חייב רשאי להגיש בקשה להקטנת חוב בתיק הוצאה לפועל, כלומר לבקש צמצום או הקלה בגובה החוב בהתאם לנסיבותיו האישיות והכלכליות. זה עמוד כללי של רשות האכיפה והגבייה, שאינו ייחודי למזונות. הגשת הבקשה אינה מבטיחה הקטנה.
חדלות פירעון. גם הליך חדלות פירעון אינו פתרון לחוב המזונות, שככלל אינו נמחק בהפטר (ר’ הפרק על גבייה).
מקרה מהמשרד:
- המצב: אב שנתבע לשלם מזונות פנה למשרד אחרי שהגיש בעצמו תגובה שהתמקדה במחלוקות בינו לבין האם. הוא טען שהסכום המבוקש גבוה מדי, אך לא צירף תמונה סדורה של הכנסותיו, של זמני השהות ושל ההוצאות ששילם ישירות עבור הילדים. בשלב הראשוני נקבע חיוב זמני בלי שהנתונים האלה הוצגו במלואם.
- מה עשה המשרד: לאחר שהמשרד נכנס לייצוג, הוא אסף את המסמכים הכלכליים, תיעד את זמני השהות וריכז אסמכתאות לתשלומים.
- התוצאה: בהמשך ההליך הוצגה תמונה מלאה יותר, ונקבע חיוב נמוך מהסכום הזמני הראשוני. עד לשינוי נדרש האב לעמוד בחיוב שנקבע, והשלמת התשתית העובדתית הצריכה טיפול נוסף.
- הלקח: כבר בתגובה הראשונה צריך להתייחס עניינית להכנסות, לצורכי הילדים ולחלוקת ההוצאות, ולתמוך את הדברים במסמכים.
(המקרה מובא להמחשה בלבד; כל תיק נבחן לגופו.)
מזונות אישה: מזונות בין בני זוג
מזונות אישה הם חיוב בין בני זוג, נפרד ממזונות הילדים, שנקבע לפי הדין האישי החל על בני הזוג.
הפרק נכתב לבן הזוג או לבת הזוג שתובעים מזונות לעצמם.
אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו (סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)). הוראות החוק עצמו אינן חלות על מזונות אלה.
מי שאינו בן אחת העדות שהחוק מונה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן זוגו לפי החוק (סעיף 2(ב)). במקרה כזה הזכות פוקעת עם פקיעת הנישואין (סעיף 15(ב)).
היכן תובעים: תביעת מזונות אישה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 1(3) לחוק בית המשפט לעניני משפחה). בבית הדין הרבני היא נדונה:
- כשהיא כרוכה בתביעת גירושין שהוגשה אליו (סעיף 3 לחוק השיפוט);
- וגם כשאישה יהודייה תובעת שם מזונות שלא אגב גירושין. במקרה כזה לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית הדין שיפוט (סעיף 4).
שני דברים מבדילים את התביעה הזו מתביעה למזונות ילדים:
- הזכאי הוא בן הזוג עצמו, ולא הילדים.
- בבע”מ 919/15, שחילק את מזונות הילדים בין ההורים, אינו עוסק בה.
ובצד המעשי: גם אישה שפסק דין למזונותיה אינו משולם יכולה לפנות למוסד לביטוח לאומי, בתנאים שבפרק על גבייה.
תרחיש להמחשה (היפותטי): בני זוג נפרדו וטרם התגרשו, והאישה שוקלת לתבוע מזונות לעצמה לצד מזונות הילדים. עורך דין מזונות אישה בודק תחילה איזה דין אישי חל, האם כבר הוגשה תביעת גירושין ולאיזו ערכאה, והיכן נכון לתבוע את מזונותיה: בבית הדין הרבני שלא אגב גירושין, או בבית המשפט לענייני משפחה.
שאלת הזכאות עצמה, ומתי אישה זכאית למזונות, נדונה בהרחבה במאמר על זכויות האישה בגירושין.
פגישת ייעוץ במשרד: פתח תקווה, שעות ודרכי פנייה
למי שמחפש עורך דין מזונות, אלה פרטי המשרד.
המשרד הראשי נמצא ברחוב תוצרת הארץ 3 במגדלי ב.ס.ר סיטי, מגדל i, קומה 17, בפתח תקווה.
שעות הפעילות של המשרד: בימים א’–ה’ בין 07:00 ל-19:00, וביום ו’ בין 07:30 ל-13:00. זמן המענה המובטח לפניות למשרד הוא תוך חצי שעה. הפרטים נכונים לאוקטובר 2026.
- טלפון במשרד: 03-5276610
- נייד: 0542571299
- דוא“ל: office@gertelaw.co.il
מי שפונה למשרד יכול להיעזר ברשימת המסמכים שבפרק על הגשת התביעה. מי שכבר מחזיק בפסק דין או בהסכם, מוטב שיצרף גם אותם, יחד עם רישום התשלומים שהתקבלו או ששולמו.
לייעוץ ראשוני השאירו פרטים
או התקשרו 03-527-6610
חוות דעת של לקוחות המשרד
שאלות ותשובות נפוצות
עד מתי משלמים מזונות ילדים?
בלשון החוק, מי שטרם מלאו לו 18 הוא קטין, ומגיל 18 החיוב משתנה מהותית. חובת המזונות כלפי בגיר מצטמצמת לנסיבות מוגבלות (סעיפים 4(2) ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)).
תביעת מזונות של צעיר, כלומר בגיר שטרם מלאו לו 21, נמנית עם תביעות הסכסוך המשפחתי ונפתחת גם היא בבקשה ליישוב סכסוך. המוסד לביטוח לאומי משלם דמי מזונות עבור ילד שטרם מלאו לו 18, וכן עבור ילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו.
איך בודקים עורך דין לפי שם?
באמצעות ספר עורכי הדין, מנוע החיפוש של לשכת עורכי הדין, שמאתר עורך דין או נוטריון לפי שם, תחום עיסוק, עיר ושפה. הדרך אליו מתוארת בפרק על בחירת עורך דין.
האם בית הדין הרבני יכול לפסוק מזונות ילדים?
בפסק הדין מפברואר 2025 קבע בג”ץ שבית הדין הרבני אינו מוסמך לפסוק מזונות ילדים בדרך של כריכה, גם לא מזונות זמניים. בנובמבר 2025 שינתה הוראת השעה את סמכותו בכריכה, ולכן, נכון לאוקטובר 2026, התשובה תלויה בהליכים שכבר נפתחו ובמועדם.
מה כולל סכום מזונות ילדים?
פסק הדין בבע”מ 919/15 מבחין בין המזונות ההכרחיים לבין צרכים נוספים, כמו חוגים, קייטנות וטיפול רפואי או פסיכולוגי חריג, ומתייחס גם לחלוקת האחריות להם בין ההורים.
לצד אלה נתבע לעיתים גם מדור, כלומר חלקם של הילדים בהוצאות הדיור. החוק מונה תובענה למזונות או למדור כעניין שבסמכות בית המשפט לענייני משפחה. הסבר מפורט על דמי מדור במזונות ילדים מופיע במאמר נפרד.
כמה משלמים מזונות על ילד אחד?
אין סכום אחיד לילד. הסכום נגזר מהכנסותיהם ומיכולותיהם של שני ההורים, מצורכי הילד, מזמני השהות ומגילו, ולכן ילדים בני אותו גיל עשויים לקבל סכומים שונים מאוד במשפחות שונות. השיקולים מפורטים בפרק על קביעת גובה המזונות.
מהי טבלת דמי המזונות בביטוח לאומי?
המוסד לביטוח לאומי משלם לאישה מדי חודש את הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות או את הסכום שבתקנות, הנמוך מבין השניים. הכנסותיה משפיעות על הסכום שבתקנות. אלה הסכומים שבתקנות, נכון לינואר 2026:
| מצב המשפחה | אישה שטרם מלאו לה 55 | אישה בת 55 ומעלה |
|---|---|---|
| אישה ללא ילדים | 2,076 ש”ח | 2,596 ש”ח |
| אישה שיש עמה ילד | 3,478 ש”ח | 4,250 ש”ח |
| אישה שיש עמה 2 ילדים או יותר | 4,049 ש”ח | 5,289 ש”ח |
בעמוד סכומי הקצבה במזונות בביטוח לאומי מופיעים גם סכומים למצבים נוספים, כמו אישה שנישאה מחדש וילד אצל אפוטרופוס, וכן ההכנסה שעד אליה עדיין משולמת קצבה.
היכן אפשר למצוא טופס לתביעת מזונות?
בעמוד הרשמי של הרשות השופטת להגשת תביעה בעניין של סכסוך משפחתי מפורסמים דוגמה לתביעת מזונות, טופס 4 (הרצאת פרטים) וטופס 5 (תצהיר). התביעה מוגשת רק אחרי הבקשה ליישוב סכסוך, הפגישות ביחידת הסיוע ותקופת עיכוב ההליכים. הקישור לעמוד מופיע בפרק על הגשת התביעה.
מהו חוק המזונות?
בשם הזה מכנים שני חוקים שונים. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959, קובע את עצם החיוב: מי חייב במזונותיו של מי, ולפי איזה דין. חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל”ב-1972, מסדיר את תשלום המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי כשהחייב אינו משלם, ואת הגבייה ממנו.
האם אפשר לתבוע מזונות לילד של הורים שלא נישאו?
כן. בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), ילד הוא מי שנולד מנישואין ומי שנולד שלא מנישואין, לרבות ילד מאומץ. גם אבהות או אמהות נמנות בחוק להסדר התדיינויות עם העניינים של סכסוך משפחתי.
