את שיעור דמי המזונות שנקבע בפסק דין או בהסכם שנחתם בין בני זוג בהליך גירושין, ניתן לשנות בנסיבות מסוימות, אם זה בהפחתת מזונות או בהגדלתם. כל זאת, על רקע שינויים בפסיקה, המותאמים לרוח התקופה הרואים גם באמא, כגורם מפרנס. מהן הנסיבות המצדיקות תביעה לשינוי בדמי המזונות ומדוע ייצוג משפטי של עורך דין לענייני משפחה, מגדיל את הסיכוי לזכות בה? כל התשובות בהמשך!

הבנת המשמעות של דמי מזונות והפחתתם היא חיונית עבור הורים גרושים המתמודדים עם שינויי חיים משמעותיים. חשוב לדעת כי החוק מאפשר גמישות והתאמה למצבים משתנים, אך התהליך מחייב ידע והבנה מעמיקה של הפסיקה  המשפטית.

החקיקה והפסיקה בתחום המזונות משתנה ומתעדכנת באופן מתמיד, מה שהופך את ההתמצאות בתחום למורכבת עוד יותר. לפיכך, חשוב שהורים המעוניינים לשנות את דמי המזונות יהיו מודעים לשינויים הללו, ויבינו כיצד הם משפיעים על המצב המשפטי שלהם. התעדכנות מתמדת וייעוץ מקצועי יכולים לסייע בהבנת הזכויות והחובות החדשות הנובעות מהשינויים בחוק ובפסיקה..

שינוי של דמי מזונות, בין אם מדובר בהפחתה או בהגדלה שלהם במסגרת תחשיב מזונות ילדים,  הינה סוגיה המעסיקה לא פעם את בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במסגרת הליכי גירושין בהסכמה.

לאור העלייה במספר הגירושין בישראל, נושא המזונות הפך למרכזי יותר ויותר. בתי המשפט נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים אישיים וכלכליים, מה שמוביל לצורך בגישה מותאמת אישית לכל מקרה.

כדי לקבל את הסכמת בית המשפט לשינוי כזה, צריך הצד המבקש, להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות חייו, במהלך הזמן שחלף מאז הפסיקה או ההסכם, שינוי שלא ניתן היה לצפות במועד פסק הדין או ההסכם.

שינוי מהותי יכול לכלול אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסה, מחלה קשה או אפילו שינוי בצרכי הילדים, כמו הופעת צרכים מיוחדים או הוצאות רפואיות חריגות.

התהליך המשפטי להגשת בקשה לשינוי דמי המזונות מורכב ממספר שלבים חשובים. ראשית, על ההורה המבקש לאסוף את כל המסמכים והראיות התומכות בטענותיו לשינוי נסיבות מהותי. לאחר מכן, מוגשת תביעה רשמית לבית המשפט, שבה מפורטים הסיבות והעובדות החדשות. חשוב להיות מדויקים ומפורטים בהצגת הטענות, שכן בית המשפט יבחן בקפידה את כל הנתונים לפני קבלת החלטה.

הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין על דעת שני בני הזוג, תהיה מאתגרת יותר, מאשר במקרה של מזונות שנקבעו בפסק דין.

הסכם גירושין הוא תוצאה של הסכמה הדדית בין הצדדים, ובתי המשפט נוטים לכבד הסכמים אלה כדי לשמר את העיקרון של כיבוד חוזים.

אדם המבקש לשנות את גובה מזונות הילדים שנקבעו לו, נדרש לרוב להגיש תביעה לבית המשפט, מאחר שמטבע הדברים, צפויה התנגדות של הצד השני למהלך.

ההליך המשפטי יכול להיות מורכב , וכולל הצגת ראיות, עדויות ולעיתים גם חוות דעת של מומחים. לכן, חשוב להיות מוכנים ולהבין את כל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בכך.

בתי המשפט אינם נוטים, לאשר תביעות לשינוי שיעור מזונות הילדים, אלא בנסיבות מסוימות המגובות בהוכחות, כפי שיפורט בהמשך. לכן, חשוב מאוד שהתביעה תוגש בסיוע וליווי של עורך דין לענייני משפחה מומחה ומנוסה בתחום.

במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ יסייעו בניתוח המצב, באיסוף הראיות הנדרשות ובבניית תיק חזק ומשכנע, המגדיל את הסיכוי לקבלת התביעה.

הצלחת התביעה והשגת התוצאה המשפטית הרצויה, תלויה רבות בהצגה נכונה וממוקדת של העובדות והטיעונים המשפטיים, על ידי עורך דין הסכם ממון הבקיא בדיני משפחה, הצגה כזו שלא תותיר מקום לספק בדבר צדקת התביעה והצורך לשנות את שיעור דמי המזונות. 

בנוסף, אנו במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ ננהל משא ומתן עם הצד השני, במטרה להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שיכול לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש לכל הצדדים המעורבים.

מהו הסכם מזונות?

הסכם מזונות ילדים, הוא חלק בלתי נפרד מהסכם גירושין של בני זוג, שהם גם הורים. מטרת ההסכם היא לדאוג לרווחת הילדים המשותפים של בני הזוג ולעתידם, להתנהל בצורה יעילה לטובתם ולמנוע מחלוקות עתידיות.

הדין העברי, מטיל על אב המשפחה לכלכל הן את ילדיו והן את אשתו. תכליתה של חובת תשלום דמי המזונות היא מוסרית וסוציאלית, כדי שלא להותיר את ילדיהם המשותפים של בני הזוג, ללא אמצעים כלכליים למחייתם.

לצורך קביעת דמי המזונות הראויים בכל מקרה נתון, בית המשפט בוחן את צורכי הילדים בהווה ובעתיד וכן את רמת ההשתכרות של ההורים. אם חל שינוי בלתי צפוי בנסיבות חייהם של מי מבני הזוג או במצבם של הילדים, ניתן כאמור, לעתור בבקשה להפחתת דמי מזונות או הגדלתם.

תפקידם של תשלומי המזונות, לוודא שהילדים ימשיכו לנהל רמת חיים סבירה ונאותה, גם לאחר פירוק התא המשפחתי.

שיעור דמי המזונות, מחושב באופן דיפרנציאלי, על פי גילאי הילדים. הם משולמים להורה המשמורן, עד לסיום תקופת השירות הצבאי (או השירות הלאומי), של כל ילד וילדה.

בנוסף, ישנם מקרים בהם ההורים מסכימים להמשיך ולסייע לילדים גם בתקופת הלימודים האקדמיים, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.

חשיבות התקשורת והיחסים בין ההורים לאחר הגירושין הינה מרכיב מרכזי ברווחת הילדים. כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת פתוחה ומכבדת, הם יכולים להגיע להסכמות גמישות יותר בנוגע לדמי המזונות ולצרכי הילדים המשתנים. זה יכול לכלול הסכמה על חלוקת הוצאות בלתי צפויות, או התאמות זמניות בתשלומים, ללא צורך בפנייה לבית המשפט.

החבות המוחלטת על האב לדמי מזונות על פי הדין העברי 

חבותו המוחלטת של האב לתשלום צרכיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל 15 שנים, מקורה בדין העברי, המטיל את מרבית החובה לפרנסת הילדים על האב. האם, על פי הדין העברי, אינה נחשבת לאחראית שווה לסיפוק צרכיהם החומריים של הילדים.

בהגיעם של הילדים לגיל 15, הדין קובע אמנם שעל ההורים לחלוק את נטל מזונות הילדים (אך על צרכים המוגדרים כמותרות ולא על צרכים בסיסיים). בפועל, הייתה נהוגה לאורך השנים התעלמות מחבות זו של האם למזונות הילדים, והכנסתה לא נלקחה בחשבון לקביעת שיעור המזונות, גם עבור ילדים מעל גיל זה. 

המצב הזה הוביל לאי צדק כלפי אבות רבים, שנשאו בנטל כלכלי כבד, לעיתים מעבר ליכולתם הכלכלית האמיתית.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה במודעות לאי השוויון שנוצר כתוצאה מהחבות הבלעדית של האב במזונות. ארגוני אבות ואימהות, כמו גם מומחים בתחום דיני המשפחה, פועלים לקידום חקיקה שתשקף את המציאות החברתית העדכנית. המטרה היא ליצור מערכת חקיקה ופסיקה המאפשרת חלוקה צודקת יותר של האחריות הכלכלית בין ההורים, בהתאם ליכולתם ולמצבם בפועל.

שוויון בנטל בתחום המזונות 

בשנים האחרונות התגבשה ההבנה, שהמצב המשפטי, שלפיו קיימת לאב חבות מוחלטת על מזונות הילדים, ללא תלות בהכנסת האם או בקיום אחריות הורית (משמורת) משותפת, אינו יכול להתקיים עוד.

התפתחות זו מושפעת מתהליכים חברתיים כמו העלייה במעמד האישה בשוק העבודה והשאיפה לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים.

בשנים עברו, כאשר הכנסתה של האם לא היוותה גורם מרכזי, אם קיבלה התייחסות בכלל, בחישוב חבות האב למזונות, נוצרו מצבים שבהם האב קרס כלכלית ולא הצליח להתמודד עם תשלומי המזונות, בעוד, שלעיתים, האם כלל לא הייתה זקוקה לכספים הללו, כדי לדאוג לצרכי ילדיהם המשותפים.

השינוי התפיסתי באשר לדמי המזונות, הוא תולדה של התמורות שחלו במבנה המשפחה המודרנית ובמעמד האישה. כאשר נשים רבות מפתחות קריירה ומשתכרות היטב, האב כבר אינו המפרנס הבלעדי או העיקרי של המשפחה ושכרה של האם, יכול להיות שווה לשלו ואף גבוה ממנו.

גם בתחום הסכמי האחריות ההורית וזמני השהות (משמורת והסדרי ראיה) על הילדים, חלו שינויים בשנים האחרונות. אם בעבר, הייתה ניתנת אחריות הורית (משמורת) מלאה על הילדים באופן אוטומטי לאם, כיום זוגות רבים בוחרים בהסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים לשני ההורים.  כלומר, כיום, אם אין סיבה מיוחדת שלא לקבוע זאת, בתי המשפט נוטים לקבוע – אחריות הורית משותפת כללית של שני ההורים על הילדים וחלוקה שווה של לינת הילדים אצל שני ההורים.

השינויים הללו, הביאו כאמור לתפיסה חדשה לגבי החבות המוחלטת של האב במזונות ילדיו, הן לעניין עצם החבות והן לגבי גובה התשלום, מה שבא לביטוי בפסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה, בשנים האחרונות.

לפסיקות הללו נוספה יוזמת שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לבטל את החבות הבלעדית של האב במזונות ילדים ולהטיל על שני ההורים אחריות שווה, בהתאם להכנסתם ויכולתם הכלכלית. 

היוזמה מעידה על מגמה ברורה ורצון לשינוי החוק, כך שיתאים יותר לערכי השוויון והצדק החברתי של ימינו.

דוגמאות מפסיקת בתי המשפט מראות כי במקרים רבים, אבות הצליחו להפחית את דמי המזונות בעקבות הוכחה שהאם משתכרת שכר גבוה או בעקבות הסדרי אחריות הורית (משמורת) משותפת. לדוגמה, בתיק מסוים, בית המשפט הפחית את דמי המזונות באופן משמעותי לאחר שהוכח שהאם משתכרת יותר מהאב והילדים שוהים אצל כל אחד מהם באופן שווה. מקרים אלה מדגימים את השינוי הממשי שהתרחש בפסיקה.

הפסיקות החדשות בנושא מזונות ילדים

שינויי הפסיקה בבתי המשפט בנושא מזונות ילדים, מבטאים למעשה את עיקרון השוויון בין המינים. כיום ברור שהיקף חבות האב במזונות, חייב להיקבע גם על פי רמת ההכנסה של האם וכן, שחבות זו אינה מצדיקה כפל תשלום מצד האב, בעיקר במקרים שבהם קיים הסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת.

כיום, לא זאת בלבד שרמת הכנסתה של האם מהווה נתון משמעותי ורלוונטי בחישוב דמי המזונות, אם היא משתכרת די הצורך, תידרש האם לשאת באחריות שווה כמו האב, לעניין תשלום דמי המזונות עבור הילדים.

במקרים שבהם קיימים פערי השתכרות משמעותיים בין ההורים לטובת האם, גם מבלי שקיים הסדר אחריות הורית (משמורת) משותפת, נוהג כיום בית המשפט להפחית את חבות האב במזונות, בשיעור של בין  ל – 50%25%, על פי מצבה הכלכלי של האם.

יתרה מכך, כיום נראית מגמה שהולכת וצוברת תאוצה – ביטול מוחלט של חבות האב במזונות, כאשר הילדים חולקים את זמנם בצורה שווה בין ההורים וכשהאב והאם משתכרים שכר זהה, או דומה. 

מגמה זו מעודדת אחריות הורית (משמורת) משותפת ומחזקת את הקשר בין הילדים לשני ההורים.

השפעת המצב הכלכלי הכללי, כמו משבר כלכלי או מגפה עולמית, עלול גם כן להשפיע על יכולת ההורים לעמוד בתשלומי המזונות. במצבים כאלה, ייתכן והורים רבים יגישו בקשות להפחתת מזונות בשל ירידה בהכנסות או אובדן מקום עבודה. בתי המשפט עשויים להתחשב בנסיבות אלו, אך יבדקו בקפידה את המצב הכלכלי האמיתי של כל אחד מההורים, כדי להבטיח שהילדים לא ייפגעו.