הפחתת מזונות היא הליך שבו הורה מבקש מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני להקטין דמי מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין, בעקבות שינוי נסיבות מהותי; בית המשפט יאשר את ההפחתה רק כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
הפחתת מזונות בישראל היא הליך משפטי המאפשר להורה לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני להקטין דמי מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין. בית המשפט יאשר הפחתה זו רק כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: שינוי נסיבות מהותי, שינוי לטווח ארוך, ופעולה בתום לב מצד התובע.
כל מה שחשוב לדעת, בדקה אחת:
מדריך זה מיועד להורים גרושים בישראל, בעיקר אבות המשלמים דמי מזונות, המעוניינים להבין מתי ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות ילדים, מהם התנאים הנדרשים לפי הפסיקה העדכנית, ומה הסיכויים להצלחת התביעה. המדריך מפרט את העילות המוכרות בפסיקה, את ההליך המשפטי צעד אחר צעד, את השפעת הלכת בע”מ 919/15 על חיוב המזונות, ואת האפשרויות להפחתה ואף לביטול מוחלט של תשלומי המזונות בנסיבות מסוימות.
הבנת המשמעות של דמי מזונות והפחתתם היא חיונית עבור הורים גרושים המתמודדים עם שינויי חיים משמעותיים. חשוב לדעת כי החוק מאפשר גמישות והתאמה למצבים משתנים, אך התהליך מחייב ידע והבנה מעמיקה של הפסיקה המשפטית.
החקיקה והפסיקה בתחום המזונות משתנה ומתעדכנת באופן מתמיד, מה שהופך את ההתמצאות בתחום למורכבת עוד יותר. לפיכך, חשוב שהורים המעוניינים לשנות את דמי המזונות יהיו מודעים לשינויים הללו, ויבינו כיצד הם משפיעים על המצב המשפטי שלהם. התעדכנות מתמדת וייעוץ מקצועי יכולים לסייע בהבנת הזכויות והחובות החדשות הנובעות מהשינויים בחוק ובפסיקה..
שינוי של דמי מזונות, בין אם מדובר בהפחתה או בהגדלה שלהם במסגרת תחשיב מזונות ילדים, הינה סוגיה המעסיקה לא פעם את בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במסגרת הליכי גירושין בהסכמה.
לאור העלייה במספר הגירושין בישראל, נושא המזונות הפך למרכזי יותר ויותר. בתי המשפט נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים אישיים וכלכליים, מה שמוביל לצורך בגישה מותאמת אישית לכל מקרה.
כדי לקבל את הסכמת בית המשפט לשינוי כזה, צריך הצד המבקש, להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות חייו, במהלך הזמן שחלף מאז הפסיקה או ההסכם, שינוי שלא ניתן היה לצפות במועד פסק הדין או ההסכם.
שינוי מהותי יכול לכלול אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסה, מחלה קשה או אפילו שינוי בצרכי הילדים, כמו הופעת צרכים מיוחדים או הוצאות רפואיות חריגות.
התהליך המשפטי להגשת בקשה לשינוי דמי המזונות מורכב ממספר שלבים חשובים. ראשית, על ההורה המבקש לאסוף את כל המסמכים והראיות התומכות בטענותיו לשינוי נסיבות מהותי. לאחר מכן, מוגשת תביעה רשמית לבית המשפט, שבה מפורטים הסיבות והעובדות החדשות. חשוב להיות מדויקים ומפורטים בהצגת הטענות, שכן בית המשפט יבחן בקפידה את כל הנתונים לפני קבלת החלטה.
הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין על דעת שני בני הזוג, תהיה מאתגרת יותר, מאשר במקרה של מזונות שנקבעו בפסק דין.
הסכם גירושין הוא תוצאה של הסכמה הדדית בין הצדדים, ובתי המשפט נוטים לכבד הסכמים אלה כדי לשמר את העיקרון של כיבוד חוזים.
אדם המבקש לשנות את גובה מזונות הילדים שנקבעו לו, נדרש לרוב להגיש תביעה לבית המשפט, מאחר שמטבע הדברים, צפויה התנגדות של הצד השני למהלך.
ההליך המשפטי יכול להיות מורכב , וכולל הצגת ראיות, עדויות ולעיתים גם חוות דעת של מומחים. לכן, חשוב להיות מוכנים ולהבין את כל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בכך.
מצב נפוץ בהסכמי גירושין: האב מתחייב, במסגרת ההסכם, שלא לבקש הפחתת מזונות בעתיד. האם התחייבות כזו תקפה?
התשובה: התחייבות כזו אינה מוחלטת. בית המשפט קבע כי סעיף ויתור על הפחתת מזונות בהסכם גירושין אינו יכול לשלול מלכתחילה את הזכות לפנות לבית המשפט במקרה של שינוי נסיבות מהותי. הרציונל: הסכם לא יכול לחזות את כל השינויים העתידיים, וטובת הילד גוברת על כל הסכם בין הוריו.
עם זאת, כשהמזונות נקבעו בהסכם, בית המשפט נוקט מידת זהירות בבחינת השינוי בנסיבות, ויידרש שינוי נסיבות מהותי כדי לאשר הפחתה.
חשוב להדגיש כי בתי המשפט אינם נוטים, לאשר תביעות לשינוי שיעור מזונות הילדים, אלא בנסיבות מסוימות המגובות בהוכחות, כפי שיפורט בהמשך. לכן, חשוב מאוד שהתביעה תוגש בסיוע וליווי של עורך דין לענייני משפחה מומחה ומנוסה בתחום.
במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ יסייעו בניתוח המצב, באיסוף הראיות הנדרשות ובבניית תיק חזק ומשכנע, המגדיל את הסיכוי לקבלת התביעה.
הצלחת התביעה והשגת התוצאה המשפטית הרצויה, תלויה רבות בהצגה נכונה וממוקדת של העובדות והטיעונים המשפטיים, על ידי עורך דין הבקיא בדיני משפחה, הצגה כזו שלא תותיר מקום לספק בדבר צדקת התביעה והצורך לשנות את שיעור דמי המזונות.
בנוסף, אנו במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ ננהל משא ומתן עם הצד השני, במטרה להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שיכול לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש לכל הצדדים המעורבים.
הסכם מזונות הוא הרכיב בהסכם הגירושין שבו קובעים ההורים את גובה דמי המזונות שישלם ההורה הלא-משמורן עבור צורכי הילדים המשותפים, ואת חלוקת ההוצאות החריגות ביניהם. תכליתו להבטיח לילדים ודאות כלכלית לאחר הפירוד ולמנוע מחלוקות חוזרות; משנקבע הסכום, ניתן לשנותו רק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי, כפי שיפורט להלן.
הסכם מזונות ילדים, הוא חלק בלתי נפרד מהסכם גירושין של בני זוג, שהם גם הורים. מטרת ההסכם היא לדאוג לרווחת הילדים המשותפים של בני הזוג ולעתידם, להתנהל בצורה יעילה לטובתם ולמנוע מחלוקות עתידיות.
רכיב המזונות הוא אחד המרכזיים בהסכם גירושין והשלכותיו, ולצד הכללים הייחודיים להפחתה שיפורטו כאן, את תורת החישוב המלאה של מזונות ילדים, כיצד נקבע הסכום מלכתחילה וכמה משלמים, סקרנו במדריך הייעודי.
הדין העברי, מטיל על אב המשפחה לכלכל הן את ילדיו והן את אשתו. תכליתה של חובת תשלום דמי המזונות היא מוסרית וסוציאלית, כדי שלא להותיר את ילדיהם המשותפים של בני הזוג, ללא אמצעים כלכליים למחייתם.
לצורך קביעת דמי המזונות הראויים בכל מקרה נתון, בית המשפט בוחן את צורכי הילדים בהווה ובעתיד וכן את רמת ההשתכרות של ההורים. אם חל שינוי בלתי צפוי בנסיבות חייהם של מי מבני הזוג או במצבם של הילדים, ניתן כאמור, לעתור בבקשה להפחתת דמי מזונות או הגדלתם.
תפקידם של תשלומי המזונות, לוודא שהילדים ימשיכו לנהל רמת חיים סבירה ונאותה, גם לאחר פירוק התא המשפחתי.
שיעור דמי המזונות, מחושב באופן דיפרנציאלי, על פי גילאי הילדים. הם משולמים להורה המשמורן, עד לסיום תקופת השירות הצבאי (או השירות הלאומי), של כל ילד וילדה.
בנוסף, ישנם מקרים בהם ההורים מסכימים להמשיך ולסייע לילדים גם בתקופת הלימודים האקדמיים, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
חשיבות התקשורת והיחסים בין ההורים לאחר הגירושין הינה מרכיב מרכזי ברווחת הילדים. כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת פתוחה ומכבדת, הם יכולים להגיע להסכמות גמישות יותר בנוגע לדמי המזונות ולצרכי הילדים המשתנים. זה יכול לכלול הסכמה על חלוקת הוצאות בלתי צפויות, או התאמות זמניות בתשלומים, ללא צורך בפנייה לבית המשפט.
לפי הדין העברי, כפי שפורש בפסיקה עד בע”מ 919/15 , הוטלה על האב חבות מוחלטת לשאת בצורכיהם ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, מזון, ביגוד, מדור, חינוך ובריאות, בלא תלות בהכנסת האם, ומגיל 15 עבר החיוב למסגרת של מדין צדקה, שבה חולקים שני ההורים את הנטל לפי יכולתם הכלכלית. מאז בע”מ 919/15 חלה חלוקה זו כבר מגיל 6; זהו הבסיס שממנו נגזרות עילות ההפחתה.
המצב הזה הוביל לאי צדק כלפי אבות רבים, שנשאו בנטל כלכלי כבד, לעיתים מעבר ליכולתם הכלכלית האמיתית.
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במודעות לאי השוויון שנוצר כתוצאה מהחבות הבלעדית של האב במזונות. ארגוני אבות ואימהות, כמו גם מומחים בתחום דיני המשפחה, פועלים לקידום חקיקה שתשקף את המציאות החברתית העדכנית. המטרה היא ליצור מערכת חקיקה ופסיקה המאפשרת חלוקה צודקת יותר של האחריות הכלכלית בין ההורים, בהתאם ליכולתם ולמצבם בפועל.
עומק ההסבר על אופן חישוב החיוב לפי גיל הילד ולפי הכנסות ההורים מצוי במדריך מזונות ילדים; כאן נתמקד אך-ורק בזוויות ההפחתה, השינוי והביטול.
עקרון השוויון בנטל המזונות מבטא את המגמה המשפטית שלפיה חבות האב אינה עוד מוחלטת ובלעדית, אלא נבחנת גם לאור הכנסת האם ולאור חלוקת זמני השהות בפועל. ככל שהכנסות ההורים דומות והסדרי המשמורת שוויוניים יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יחלק את הנטל באופן יחסי או יפחית את חיוב האב.
התפתחות זו מושפעת מתהליכים חברתיים כמו העלייה במעמד האישה בשוק העבודה והשאיפה לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים.
בשנים עברו, כאשר הכנסתה של האם לא היוותה גורם מרכזי, אם קיבלה התייחסות בכלל, בחישוב חבות האב למזונות, נוצרו מצבים שבהם האב קרס כלכלית ולא הצליח להתמודד עם תשלומי המזונות, בעוד, שלעיתים, האם כלל לא הייתה זקוקה לכספים הללו, כדי לדאוג לצרכי ילדיהם המשותפים.
השינוי התפיסתי באשר לדמי המזונות, הוא תולדה של התמורות שחלו במבנה המשפחה המודרנית ובמעמד האישה. כאשר נשים רבות מפתחות קריירה ומשתכרות היטב, האב כבר אינו המפרנס הבלעדי או העיקרי של המשפחה ושכרה של האם, יכול להיות שווה לשלו ואף גבוה ממנו.
גם בתחום הסכמי האחריות ההורית וזמני השהות (משמורת והסדרי ראיה) על הילדים, חלו שינויים בשנים האחרונות. אם בעבר, הייתה ניתנת אחריות הורית (משמורת) מלאה על הילדים באופן אוטומטי לאם, כיום זוגות רבים בוחרים בהסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים/דומים לשני ההורים.
השינויים הללו, הביאו כאמור לתפיסה חדשה לגבי החבות המוחלטת של האב במזונות ילדיו, הן לעניין עצם החבות והן לגבי גובה התשלום, מה שבא לביטוי בפסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה, בשנים האחרונות.
לפסיקות הללו מצטרפת השאיפה לבטל את החבות הבלעדית של האב במזונות ילדים ולהטיל על שני ההורים אחריות שווה, בהתאם להכנסתם ויכולתם הכלכלית, היקף זמני השהות וצרכי הקטין.
היוזמה מעידה על מגמה ברורה ורצון לשינוי החוק, כך שיתאים יותר לערכי השוויון והצדק החברתי של ימינו.
דוגמאות מפסיקת בתי המשפט מראות כי במקרים רבים, אבות הצליחו להפחית את דמי המזונות בעקבות הוכחה שהאם משתכרת שכר גבוה או בעקבות הסדרי אחריות הורית (משמורת) משותפת. לדוגמה, בתיק מסוים, בית המשפט הפחית את דמי המזונות באופן משמעותי לאחר שהוכח שהאם משתכרת יותר מהאב והילדים שוהים אצל כל אחד מהם באופן שווה. מקרים אלה מדגימים את השינוי הממשי שהתרחש בפסיקה.
הפחתת מזונות היא הליך שבו הורה מבקש מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני להקטין דמי מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין, בעקבות שינוי נסיבות מהותי; בית המשפט יאשר את ההפחתה רק כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
TL;DR — כל מה שחשוב לדעת, בדקה אחת:
מדריך זה מיועד להורים גרושים בישראל, בעיקר אבות המשלמים דמי מזונות, המעוניינים להבין מתי ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות ילדים, מהם התנאים הנדרשים לפי הפסיקה העדכנית, ומה הסיכויים להצלחת התביעה. המדריך מפרט את העילות המוכרות בפסיקה, את ההליך המשפטי צעד אחר צעד, את השפעת הלכת בע”מ 919/15 על חיוב המזונות, ואת האפשרויות להפחתה ואף לביטול מוחלט של תשלומי המזונות בנסיבות מסוימות.
הבנת המשמעות של דמי מזונות והפחתתם היא חיונית עבור הורים גרושים המתמודדים עם שינויי חיים משמעותיים. חשוב לדעת כי החוק מאפשר גמישות והתאמה למצבים משתנים, אך התהליך מחייב ידע והבנה מעמיקה של הפסיקה המשפטית.
החקיקה והפסיקה בתחום המזונות משתנה ומתעדכנת באופן מתמיד, מה שהופך את ההתמצאות בתחום למורכבת עוד יותר. לפיכך, חשוב שהורים המעוניינים לשנות את דמי המזונות יהיו מודעים לשינויים הללו, ויבינו כיצד הם משפיעים על המצב המשפטי שלהם. התעדכנות מתמדת וייעוץ מקצועי יכולים לסייע בהבנת הזכויות והחובות החדשות הנובעות מהשינויים בחוק ובפסיקה..
שינוי של דמי מזונות, בין אם מדובר בהפחתה או בהגדלה שלהם במסגרת תחשיב מזונות ילדים, הינה סוגיה המעסיקה לא פעם את בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במסגרת הליכי גירושין בהסכמה.
לאור העלייה במספר הגירושין בישראל, נושא המזונות הפך למרכזי יותר ויותר. בתי המשפט נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים אישיים וכלכליים, מה שמוביל לצורך בגישה מותאמת אישית לכל מקרה.
כדי לקבל את הסכמת בית המשפט לשינוי כזה, צריך הצד המבקש, להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות חייו, במהלך הזמן שחלף מאז הפסיקה או ההסכם, שינוי שלא ניתן היה לצפות במועד פסק הדין או ההסכם.
שינוי מהותי יכול לכלול אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסה, מחלה קשה או אפילו שינוי בצרכי הילדים, כמו הופעת צרכים מיוחדים או הוצאות רפואיות חריגות.
התהליך המשפטי להגשת בקשה לשינוי דמי המזונות מורכב ממספר שלבים חשובים. ראשית, על ההורה המבקש לאסוף את כל המסמכים והראיות התומכות בטענותיו לשינוי נסיבות מהותי. לאחר מכן, מוגשת תביעה רשמית לבית המשפט, שבה מפורטים הסיבות והעובדות החדשות. חשוב להיות מדויקים ומפורטים בהצגת הטענות, שכן בית המשפט יבחן בקפידה את כל הנתונים לפני קבלת החלטה.
הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין על דעת שני בני הזוג, תהיה מאתגרת יותר, מאשר במקרה של מזונות שנקבעו בפסק דין.
הסכם גירושין הוא תוצאה של הסכמה הדדית בין הצדדים, ובתי המשפט נוטים לכבד הסכמים אלה כדי לשמר את העיקרון של כיבוד חוזים.
אדם המבקש לשנות את גובה מזונות הילדים שנקבעו לו, נדרש לרוב להגיש תביעה לבית המשפט, מאחר שמטבע הדברים, צפויה התנגדות של הצד השני למהלך.
ההליך המשפטי יכול להיות מורכב , וכולל הצגת ראיות, עדויות ולעיתים גם חוות דעת של מומחים. לכן, חשוב להיות מוכנים ולהבין את כל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בכך.
מצב נפוץ בהסכמי גירושין: האב מתחייב, במסגרת ההסכם, שלא לבקש הפחתת מזונות בעתיד. האם התחייבות כזו תקפה?
התשובה: התחייבות כזו אינה מוחלטת. בית המשפט קבע כי סעיף ויתור על הפחתת מזונות בהסכם גירושין אינו יכול לשלול מלכתחילה את הזכות לפנות לבית המשפט במקרה של שינוי נסיבות מהותי. הרציונל: הסכם לא יכול לחזות את כל השינויים העתידיים, וטובת הילד גוברת על כל הסכם בין הוריו.
עם זאת, כשהמזונות נקבעו בהסכם, בית המשפט נוקט מידת זהירות בבחינת השינוי בנסיבות, ויידרש שינוי נסיבות מהותי כדי לאשר הפחתה.
חשוב להדגיש כי בתי המשפט אינם נוטים, לאשר תביעות לשינוי שיעור מזונות הילדים, אלא בנסיבות מסוימות המגובות בהוכחות, כפי שיפורט בהמשך. לכן, חשוב מאוד שהתביעה תוגש בסיוע וליווי של עורך דין לענייני משפחה מומחה ומנוסה בתחום.
במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ יסייעו בניתוח המצב, באיסוף הראיות הנדרשות ובבניית תיק חזק ומשכנע, המגדיל את הסיכוי לקבלת התביעה.
הצלחת התביעה והשגת התוצאה המשפטית הרצויה, תלויה רבות בהצגה נכונה וממוקדת של העובדות והטיעונים המשפטיים, על ידי עורך דין הבקיא בדיני משפחה, הצגה כזו שלא תותיר מקום לספק בדבר צדקת התביעה והצורך לשנות את שיעור דמי המזונות.
בנוסף, אנו במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ ננהל משא ומתן עם הצד השני, במטרה להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שיכול לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש לכל הצדדים המעורבים.
הסכם מזונות הוא הרכיב בהסכם הגירושין שבו קובעים ההורים את גובה דמי המזונות שישלם ההורה הלא-משמורן עבור צורכי הילדים המשותפים, ואת חלוקת ההוצאות החריגות ביניהם. תכליתו להבטיח לילדים ודאות כלכלית לאחר הפירוד ולמנוע מחלוקות חוזרות; משנקבע הסכום, ניתן לשנותו רק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי, כפי שיפורט להלן.
הסכם מזונות ילדים, הוא חלק בלתי נפרד מהסכם גירושין של בני זוג, שהם גם הורים. מטרת ההסכם היא לדאוג לרווחת הילדים המשותפים של בני הזוג ולעתידם, להתנהל בצורה יעילה לטובתם ולמנוע מחלוקות עתידיות.
רכיב המזונות הוא אחד המרכזיים בהסכם גירושין והשלכותיו, ולצד הכללים הייחודיים להפחתה שיפורטו כאן, את תורת החישוב המלאה של מזונות ילדים, כיצד נקבע הסכום מלכתחילה וכמה משלמים, סקרנו במדריך הייעודי.
הדין העברי, מטיל על אב המשפחה לכלכל הן את ילדיו והן את אשתו. תכליתה של חובת תשלום דמי המזונות היא מוסרית וסוציאלית, כדי שלא להותיר את ילדיהם המשותפים של בני הזוג, ללא אמצעים כלכליים למחייתם.
לצורך קביעת דמי המזונות הראויים בכל מקרה נתון, בית המשפט בוחן את צורכי הילדים בהווה ובעתיד וכן את רמת ההשתכרות של ההורים. אם חל שינוי בלתי צפוי בנסיבות חייהם של מי מבני הזוג או במצבם של הילדים, ניתן כאמור, לעתור בבקשה להפחתת דמי מזונות או הגדלתם.
תפקידם של תשלומי המזונות, לוודא שהילדים ימשיכו לנהל רמת חיים סבירה ונאותה, גם לאחר פירוק התא המשפחתי.
שיעור דמי המזונות, מחושב באופן דיפרנציאלי, על פי גילאי הילדים. הם משולמים להורה המשמורן, עד לסיום תקופת השירות הצבאי (או השירות הלאומי), של כל ילד וילדה.
בנוסף, ישנם מקרים בהם ההורים מסכימים להמשיך ולסייע לילדים גם בתקופת הלימודים האקדמיים, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
חשיבות התקשורת והיחסים בין ההורים לאחר הגירושין הינה מרכיב מרכזי ברווחת הילדים. כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת פתוחה ומכבדת, הם יכולים להגיע להסכמות גמישות יותר בנוגע לדמי המזונות ולצרכי הילדים המשתנים. זה יכול לכלול הסכמה על חלוקת הוצאות בלתי צפויות, או התאמות זמניות בתשלומים, ללא צורך בפנייה לבית המשפט.
לפי הדין העברי, כפי שפורש בפסיקה עד בע”מ 919/15, הוטלה על האב חבות מוחלטת לשאת בצורכיהם ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, מזון, ביגוד, מדור, חינוך ובריאות, בלא תלות בהכנסת האם, ומגיל 15 עבר החיוב למסגרת של מדין צדקה, שבה חולקים שני ההורים את הנטל לפי יכולתם הכלכלית. מאז בע”מ 919/15 חלה חלוקה זו כבר מגיל 6; זהו הבסיס שממנו נגזרות עילות ההפחתה.
המצב הזה הוביל לאי צדק כלפי אבות רבים, שנשאו בנטל כלכלי כבד, לעיתים מעבר ליכולתם הכלכלית האמיתית.
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במודעות לאי השוויון שנוצר כתוצאה מהחבות הבלעדית של האב במזונות. ארגוני אבות ואימהות, כמו גם מומחים בתחום דיני המשפחה, פועלים לקידום חקיקה שתשקף את המציאות החברתית העדכנית. המטרה היא ליצור מערכת חקיקה ופסיקה המאפשרת חלוקה צודקת יותר של האחריות הכלכלית בין ההורים, בהתאם ליכולתם ולמצבם בפועל.
עומק ההסבר על אופן חישוב החיוב לפי גיל הילד ולפי הכנסות ההורים מצוי במדריך מזונות ילדים; כאן נתמקד אך-ורק בזוויות ההפחתה, השינוי והביטול.
עקרון השוויון בנטל המזונות מבטא את המגמה המשפטית שלפיה חבות האב אינה עוד מוחלטת ובלעדית, אלא נבחנת גם לאור הכנסת האם ולאור חלוקת זמני השהות בפועל. ככל שהכנסות ההורים דומות והסדרי המשמורת שוויוניים יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יחלק את הנטל באופן יחסי או יפחית את חיוב האב.
התפתחות זו מושפעת מתהליכים חברתיים כמו העלייה במעמד האישה בשוק העבודה והשאיפה לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים.
בשנים עברו, כאשר הכנסתה של האם לא היוותה גורם מרכזי, אם קיבלה התייחסות בכלל, בחישוב חבות האב למזונות, נוצרו מצבים שבהם האב קרס כלכלית ולא הצליח להתמודד עם תשלומי המזונות, בעוד, שלעיתים, האם כלל לא הייתה זקוקה לכספים הללו, כדי לדאוג לצרכי ילדיהם המשותפים.
השינוי התפיסתי באשר לדמי המזונות, הוא תולדה של התמורות שחלו במבנה המשפחה המודרנית ובמעמד האישה. כאשר נשים רבות מפתחות קריירה ומשתכרות היטב, האב כבר אינו המפרנס הבלעדי או העיקרי של המשפחה ושכרה של האם, יכול להיות שווה לשלו ואף גבוה ממנו.
גם בתחום הסכמי האחריות ההורית וזמני השהות (משמורת והסדרי ראיה) על הילדים, חלו שינויים בשנים האחרונות. אם בעבר, הייתה ניתנת אחריות הורית (משמורת) מלאה על הילדים באופן אוטומטי לאם, כיום זוגות רבים בוחרים בהסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים לשני ההורים.
השינויים הללו, הביאו כאמור לתפיסה חדשה לגבי החבות המוחלטת של האב במזונות ילדיו, הן לעניין עצם החבות והן לגבי גובה התשלום, מה שבא לביטוי בפסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה, בשנים האחרונות.
לפסיקות הללו מצטרפת השאיפה לבטל את החבות הבלעדית של האב במזונות ילדים ולהטיל על שני ההורים אחריות שווה, בהתאם להכנסתם ויכולתם הכלכלית.
השאיפה הזו מעידה על מגמה ברורה ורצון לשינוי החוק, כך שיתאים יותר לערכי השוויון והצדק החברתי של ימינו.
דוגמאות מפסיקת בתי המשפט מראות כי במקרים רבים, אבות הצליחו להפחית את דמי המזונות בעקבות הוכחה שהאם משתכרת שכר גבוה או בעקבות הסדרי זמני שהות שווים/דומים. מקרים אלה מדגימים את השינוי הממשי שהתרחש בפסיקה.
הפחתת מזונות היא הליך שבו הורה מבקש מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני להקטין דמי מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין, בעקבות שינוי נסיבות מהותי; בית המשפט יאשר את ההפחתה רק כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
TL;DR — כל מה שחשוב לדעת, בדקה אחת:
מדריך זה מיועד להורים גרושים בישראל, בעיקר אבות המשלמים דמי מזונות, המעוניינים להבין מתי ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות ילדים, מהם התנאים הנדרשים לפי הפסיקה העדכנית, ומה הסיכויים להצלחת התביעה. המדריך מפרט את העילות המוכרות בפסיקה, את ההליך המשפטי צעד אחר צעד, את השפעת הלכת בע”מ 919/15 על חיוב המזונות, ואת האפשרויות להפחתה ואף לביטול מוחלט של תשלומי המזונות בנסיבות מסוימות.
הבנת המשמעות של דמי מזונות והפחתתם היא חיונית עבור הורים גרושים המתמודדים עם שינויי חיים משמעותיים. חשוב לדעת כי החוק מאפשר גמישות והתאמה למצבים משתנים, אך התהליך מחייב ידע והבנה מעמיקה של הפסיקה המשפטית.
החקיקה והפסיקה בתחום המזונות משתנה ומתעדכנת באופן מתמיד, מה שהופך את ההתמצאות בתחום למורכבת עוד יותר. לפיכך, חשוב שהורים המעוניינים לשנות את דמי המזונות יהיו מודעים לשינויים הללו, ויבינו כיצד הם משפיעים על המצב המשפטי שלהם. התעדכנות מתמדת וייעוץ מקצועי יכולים לסייע בהבנת הזכויות והחובות החדשות הנובעות מהשינויים בחוק ובפסיקה..
שינוי של דמי מזונות, בין אם מדובר בהפחתה או בהגדלה שלהם במסגרת תחשיב מזונות ילדים, הינה סוגיה המעסיקה לא פעם את בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במסגרת הליכי גירושין בהסכמה.
לאור העלייה במספר הגירושין בישראל, נושא המזונות הפך למרכזי יותר ויותר. בתי המשפט נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים אישיים וכלכליים, מה שמוביל לצורך בגישה מותאמת אישית לכל מקרה.
כדי לקבל את הסכמת בית המשפט לשינוי כזה, צריך הצד המבקש, להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות חייו, במהלך הזמן שחלף מאז הפסיקה או ההסכם, שינוי שלא ניתן היה לצפות במועד פסק הדין או ההסכם.
שינוי מהותי יכול לכלול אובדן עבודה, שינוי משמעותי בהכנסה, מחלה קשה או אפילו שינוי בצרכי הילדים, כמו הופעת צרכים מיוחדים או הוצאות רפואיות חריגות.
התהליך המשפטי להגשת בקשה לשינוי דמי המזונות מורכב ממספר שלבים חשובים. ראשית, על ההורה המבקש לאסוף את כל המסמכים והראיות התומכות בטענותיו לשינוי נסיבות מהותי. לאחר מכן, מוגשת תביעה רשמית לבית המשפט, שבה מפורטים הסיבות והעובדות החדשות. חשוב להיות מדויקים ומפורטים בהצגת הטענות, שכן בית המשפט יבחן בקפידה את כל הנתונים לפני קבלת החלטה.
הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין על דעת שני בני הזוג, תהיה מאתגרת יותר, מאשר במקרה של מזונות שנקבעו בפסק דין.
הסכם גירושין הוא תוצאה של הסכמה הדדית בין הצדדים, ובתי המשפט נוטים לכבד הסכמים אלה כדי לשמר את העיקרון של כיבוד חוזים.
אדם המבקש לשנות את גובה מזונות הילדים שנקבעו לו, נדרש לרוב להגיש תביעה לבית המשפט, מאחר שמטבע הדברים, צפויה התנגדות של הצד השני למהלך.
ההליך המשפטי יכול להיות מורכב , וכולל הצגת ראיות, עדויות ולעיתים גם חוות דעת של מומחים. לכן, חשוב להיות מוכנים ולהבין את כל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בכך.
מצב נפוץ בהסכמי גירושין: האב מתחייב, במסגרת ההסכם, שלא לבקש הפחתת מזונות בעתיד. האם התחייבות כזו תקפה?
התשובה: התחייבות כזו אינה מוחלטת. בית המשפט קבע כי סעיף ויתור על הפחתת מזונות בהסכם גירושין אינו יכול לשלול מלכתחילה את הזכות לפנות לבית המשפט במקרה של שינוי נסיבות מהותי. הרציונל: הסכם לא יכול לחזות את כל השינויים העתידיים, וטובת הילד גוברת על כל הסכם בין הוריו.
עם זאת, כשהמזונות נקבעו בהסכם, בית המשפט נוקט מידת זהירות בבחינת השינוי בנסיבות, ויידרש שינוי נסיבות מהותי כדי לאשר הפחתה.
חשוב להדגיש כי בתי המשפט אינם נוטים, לאשר תביעות לשינוי שיעור מזונות הילדים, אלא בנסיבות מסוימות המגובות בהוכחות, כפי שיפורט בהמשך. לכן, חשוב מאוד שהתביעה תוגש בסיוע וליווי של עורך דין לענייני משפחה מומחה ומנוסה בתחום.
במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ יסייעו בניתוח המצב, באיסוף הראיות הנדרשות ובבניית תיק חזק ומשכנע, המגדיל את הסיכוי לקבלת התביעה.
הצלחת התביעה והשגת התוצאה המשפטית הרצויה, תלויה רבות בהצגה נכונה וממוקדת של העובדות והטיעונים המשפטיים, על ידי עורך דין הבקיא בדיני משפחה, הצגה כזו שלא תותיר מקום לספק בדבר צדקת התביעה והצורך לשנות את שיעור דמי המזונות.
בנוסף, אנו במשרד עורכי דין ונוטריונים מוטי גרטל ושות’ ננהל משא ומתן עם הצד השני, במטרה להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שיכול לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש לכל הצדדים המעורבים.
הסכם מזונות הוא הרכיב בהסכם הגירושין שבו קובעים ההורים את גובה דמי המזונות שישלם ההורה הלא-משמורן עבור צורכי הילדים המשותפים, ואת חלוקת ההוצאות החריגות ביניהם. תכליתו להבטיח לילדים ודאות כלכלית לאחר הפירוד ולמנוע מחלוקות חוזרות; משנקבע הסכום, ניתן לשנותו רק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי, כפי שיפורט להלן.
הסכם מזונות ילדים, הוא חלק בלתי נפרד מהסכם גירושין של בני זוג, שהם גם הורים. מטרת ההסכם היא לדאוג לרווחת הילדים המשותפים של בני הזוג ולעתידם, להתנהל בצורה יעילה לטובתם ולמנוע מחלוקות עתידיות.
רכיב המזונות הוא אחד המרכזיים בהסכם גירושין והשלכותיו, ולצד הכללים הייחודיים להפחתה שיפורטו כאן, את תורת החישוב המלאה של מזונות ילדים, כיצד נקבע הסכום מלכתחילה וכמה משלמים, סקרנו במדריך הייעודי.
הדין העברי, מטיל על אב המשפחה לכלכל הן את ילדיו והן את אשתו. תכליתה של חובת תשלום דמי המזונות היא מוסרית וסוציאלית, כדי שלא להותיר את ילדיהם המשותפים של בני הזוג, ללא אמצעים כלכליים למחייתם.
לצורך קביעת דמי המזונות הראויים בכל מקרה נתון, בית המשפט בוחן את צורכי הילדים בהווה ובעתיד וכן את רמת ההשתכרות של ההורים. אם חל שינוי בלתי צפוי בנסיבות חייהם של מי מבני הזוג או במצבם של הילדים, ניתן כאמור, לעתור בבקשה להפחתת דמי מזונות או הגדלתם.
תפקידם של תשלומי המזונות, לוודא שהילדים ימשיכו לנהל רמת חיים סבירה ונאותה, גם לאחר פירוק התא המשפחתי.
שיעור דמי המזונות, מחושב באופן דיפרנציאלי, על פי גילאי הילדים. הם משולמים להורה המשמורן, עד לסיום תקופת השירות הצבאי (או השירות הלאומי), של כל ילד וילדה.
בנוסף, ישנם מקרים בהם ההורים מסכימים להמשיך ולסייע לילדים גם בתקופת הלימודים האקדמיים, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
חשיבות התקשורת והיחסים בין ההורים לאחר הגירושין הינה מרכיב מרכזי ברווחת הילדים. כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת פתוחה ומכבדת, הם יכולים להגיע להסכמות גמישות יותר בנוגע לדמי המזונות ולצרכי הילדים המשתנים. זה יכול לכלול הסכמה על חלוקת הוצאות בלתי צפויות, או התאמות זמניות בתשלומים, ללא צורך בפנייה לבית המשפט.
לפי הדין העברי, כפי שפורש בפסיקה עד בע”מ 919/15, הוטלה על האב חבות מוחלטת לשאת בצורכיהם ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, מזון, ביגוד, מדור, חינוך ובריאות, בלא תלות בהכנסת האם, ומגיל 15 עבר החיוב למסגרת של מדין צדקה, שבה חולקים שני ההורים את הנטל לפי יכולתם הכלכלית. מאז בע”מ 919/15 חלה חלוקה זו כבר מגיל 6; זהו הבסיס שממנו נגזרות עילות ההפחתה.
המצב הזה הוביל לאי צדק כלפי אבות רבים, שנשאו בנטל כלכלי כבד, לעיתים מעבר ליכולתם הכלכלית האמיתית.
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במודעות לאי השוויון שנוצר כתוצאה מהחבות הבלעדית של האב במזונות. ארגוני אבות ואימהות, כמו גם מומחים בתחום דיני המשפחה, פועלים לקידום חקיקה שתשקף את המציאות החברתית העדכנית. המטרה היא ליצור מערכת חקיקה ופסיקה המאפשרת חלוקה צודקת יותר של האחריות הכלכלית בין ההורים, בהתאם ליכולתם ולמצבם בפועל.
עומק ההסבר על אופן חישוב החיוב לפי גיל הילד ולפי הכנסות ההורים מצוי במדריך מזונות ילדים; כאן נתמקד אך-ורק בזוויות ההפחתה, השינוי והביטול.
עקרון השוויון בנטל המזונות מבטא את המגמה המשפטית שלפיה חבות האב אינה עוד מוחלטת ובלעדית, אלא נבחנת גם לאור הכנסת האם ולאור חלוקת זמני השהות בפועל. ככל שהכנסות ההורים דומות והסדרי המשמורת שוויוניים יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יחלק את הנטל באופן יחסי או יפחית את חיוב האב.
התפתחות זו מושפעת מתהליכים חברתיים כמו העלייה במעמד האישה בשוק העבודה והשאיפה לשוויון מגדרי בכל תחומי החיים.
בשנים עברו, כאשר הכנסתה של האם לא היוותה גורם מרכזי, אם קיבלה התייחסות בכלל, בחישוב חבות האב למזונות, נוצרו מצבים שבהם האב קרס כלכלית ולא הצליח להתמודד עם תשלומי המזונות, בעוד, שלעיתים, האם כלל לא הייתה זקוקה לכספים הללו, כדי לדאוג לצרכי ילדיהם המשותפים.
השינוי התפיסתי באשר לדמי המזונות, הוא תולדה של התמורות שחלו במבנה המשפחה המודרנית ובמעמד האישה. כאשר נשים רבות מפתחות קריירה ומשתכרות היטב, האב כבר אינו המפרנס הבלעדי או העיקרי של המשפחה ושכרה של האם, יכול להיות שווה לשלו ואף גבוה ממנו.
גם בתחום הסכמי האחריות ההורית וזמני השהות (משמורת והסדרי ראיה) על הילדים, חלו שינויים בשנים האחרונות. אם בעבר, הייתה ניתנת אחריות הורית (משמורת) מלאה על הילדים באופן אוטומטי לאם, כיום זוגות רבים בוחרים בהסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים לשני ההורים. כלומר, כיום, אם אין סיבה מיוחדת שלא לקבוע זאת, בתי המשפט נוטים לקבוע – אחריות הורית משותפת כללית של שני ההורים על הילדים וחלוקה שווה של לינת הילדים אצל שני ההורים.
השינויים הללו, הביאו כאמור לתפיסה חדשה לגבי החבות המוחלטת של האב במזונות ילדיו, הן לעניין עצם החבות והן לגבי גובה התשלום, מה שבא לביטוי בפסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה, בשנים האחרונות.
לפסיקות הללו נוספה יוזמת שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לבטל את החבות הבלעדית של האב במזונות ילדים ולהטיל על שני ההורים אחריות שווה, בהתאם להכנסתם ויכולתם הכלכלית.
היוזמה מעידה על מגמה ברורה ורצון לשינוי החוק, כך שיתאים יותר לערכי השוויון והצדק החברתי של ימינו.
דוגמאות מפסיקת בתי המשפט מראות כי במקרים רבים, אבות הצליחו להפחית את דמי המזונות בעקבות הוכחה שהאם משתכרת שכר גבוה או בעקבות הסדרי אחריות הורית (משמורת) משותפת. לדוגמה, בתיק מסוים, בית המשפט הפחית את דמי המזונות באופן משמעותי לאחר שהוכח שהאם משתכרת יותר מהאב והילדים שוהים אצל כל אחד מהם באופן שווה. מקרים אלה מדגימים את השינוי הממשי שהתרחש בפסיקה.
או התקשרו 03-527-6610
כאשר קיימים פערי-הכנסה משמעותיים לטובת האם, או הסדר של אחריות הורית משותפת עם זמני שהות שווים, נוטה בית המשפט כיום להפחית את חבות האב בשיעור נכבד, ובמקרים המובהקים אף לבטלה, בהתאם ליחס ההכנסות ולחלוקת-הזמן בפועל. מגמה זו, שהלכה והתחזקה בפסיקת השנים האחרונות, היא שפתחה את הדלת לגל תביעות ההפחתה שיפורט להלן.
שינויי הפסיקה בבתי המשפט בנושא מזונות ילדים, מבטאים למעשה את עיקרון השוויון בין המינים. כיום ברור שהיקף חבות האב במזונות, חייב להיקבע גם על פי רמת ההכנסה של האם וכן, שחבות זו אינה מצדיקה כפל תשלום מצד האב, בעיקר במקרים שבהם קיים הסדר של אחריות הורית (משמורת) משותפת.
כיום, לא זאת בלבד שרמת הכנסתה של האם מהווה נתון משמעותי ורלוונטי בחישוב דמי המזונות, אם היא משתכרת די הצורך, תידרש האם לשאת באחריות שווה כמו האב, לעניין תשלום דמי המזונות עבור הילדים.
במקרים שבהם קיימים פערי השתכרות משמעותיים בין ההורים לטובת האם, גם מבלי שקיים הסדר אחריות הורית (משמורת) משותפת, לעיתים בית המשפט יפחית את חבות האב במזונות, על פי מצבה הכלכלי של האם.
יתרה מכך, כיום נראית מגמה שהולכת וצוברת תאוצה – ביטול מוחלט של חבות האב במזונות, כאשר הילדים חולקים את זמנם בצורה שווה בין ההורים וכשהאב והאם משתכרים שכר זהה, או דומה.
מגמה זו מעודדת אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים ומחזקת את הקשר בין הילדים לשני ההורים.
השפעת המצב הכלכלי הכללי, כמו משבר כלכלי או מגפה עולמית, עלול גם כן להשפיע על יכולת ההורים לעמוד בתשלומי המזונות. במצבים כאלה, ייתכן והורים רבים יגישו בקשות להפחתת מזונות בשל ירידה בהכנסות או אובדן מקום עבודה. בתי המשפט עשויים להתחשב בנסיבות אלו, אך יבדקו בקפידה את המצב הכלכלי האמיתי של כל אחד מההורים, כדי להבטיח שהילדים לא ייפגעו.
אין שיעור הפחתה קבוע. חלוקת הנטל נבחנת לפי צורכי הילדים, היכולות הכלכליות היחסיות של ההורים וחלוקת זמני השהות בפועל, והלכת בע”מ 919/15 אינה נוקבת באחוז שבו פוחתים המזונות, וגם אינה קובעת שכל הורה משלם מחצית. מכאן הבחנה חשובה לכל מי שקורא על פסקי דין ועל מגמות: אחוז ההשתתפות של כל הורה בהוצאות הילדים הוא נתון אחד, ושיעור ההפחתה של חיוב שנקבע בעבר הוא נתון אחר, והראשון אינו מנבא את השני. הסכום שייקבע, אם ישתנה, נגזר מנתוניה של המשפחה המסוימת, ולא מטווח אחוזים כללי.
שלוש הכרעות מרכזיות מעצבות את הדין בתחום: בע״מ 919/15 קבע את חלוקת-הנטל היחסית בהתאם להיקף זמני השהות, יחס ההכנסות הפנויות וצרכי הקטינים. ; בע״מ 7670/18ריסן אותה וקבע כי אין די בהלכה החדשה כשלעצמה כדי לפתוח פסק חלוט; ולצידן עקרון כושר ההשתכרות המונע הפחתה מלאכותית. להלן פסקי הדין המרכזיים:
בע”מ 919/15 פסק הדין המהפכני (בית המשפט העליון, 2017) בפסק דין תקדימי זה, קבע בית המשפט העליון כי כאשר מתקיימת אחריות הורית משותפת עם חלוקת זמני שהייה שווים, ושני ההורים משתכרים באופן דומה, אין להטיל על האב חבות מזונות בכלל או להטיל עליו חבות מצומצמת. פסק הדין חל על ילדים מגיל 6 ומעלה, וקבע שיש להתחשב בהכנסות שני ההורים והיקף זמני השהות בקביעת גובה המזונות. פסק דין זה שינה את הנוף המשפטי בישראל ופתח את הדלת לתביעות הפחתה רבות. פסק הדין ניתן במותב של שבעה שופטים ביום 19.7.2017, וזמין במלואו במאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון.
עקרון החיוב לפי הדין העברי: לפי הדין העברי מוטלת על האב החובה לשאת בצרכיהם ההכרחיים של ילדיו. עיקרון זה עמד ביסוד חישוב המזונות במשך שנים רבות, עד ששינוי-המגמה בפסיקת בע”מ 919/15 הרחיב את עקרון השוויון וחלוקת-הנטל בין שני ההורים.
עמ”ש 28488-09-19 (בית המשפט המחוזי בחיפה) פסק דין משמעותי שקבע כי יש להתחשב בכושר ההשתכרות של ההורה ולא רק בהכנסתו בפועל. מכאן נגזר שיקול מעשי: הורה שמסוגל להשתכר סכום מסוים אך בוחר שלא לעבוד יתקשה לטעון לירידה בהכנסות כעילה להפחתת מזונות.
מגמת הפסיקה 2020-2026: בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של הרחבת עקרון השוויון. בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ מיישמים את הלכת בע”מ 919/15 באופן הולך ומתרחב, תוך הפחתת מזונות במקרים שבהם האם משתכרת שכר גבוה, וביטול מזונות מוחלט במקרים של משמורת משותפת מלאה עם הכנסות שוות.
בע״מ 7670/18 (בית המשפט העליון, ינואר 2021) הבהיר נקודה שרבים מפספסים: הלכת 919/15 כשלעצמה אינה עילה לפתיחה מחדש של פסק מזונות חלוט, בין שנקבע בהסכם מקיף ובין שניתן בהליך שיפוטי לפני שההלכה נפסקה. במילים אחרות, אי-אפשר לשוב לבית המשפט רק משום שהדין השתנה; יש להצביע על שינוי נסיבות ממשי בחיי הצדדים.
מכאן נגזר מבחן דו-שלבי שכל הורה המבקש להפחית מזונות שנקבעו בעבר חייב להכיר:
שלב | מה בית המשפט בוחן | התוצאה אם לא צולח |
שלב 1: סף הכניסה | האם חל שינוי נסיבות מהותי בחיי הצדדים, מבלי להביא בחשבון את עצם שינוי-ההלכה שבא עם 919/15? | הבקשה נדחית על הסף; אין עוברים לשלב 2 |
שלב 2: גובה החיוב | רק לאחר שהוכח שינוי נסיבות, נבחן גובה המזונות לגבי הרכיב שבו חל השינוי בלבד, לאור עקרונות 919/15 וחלוקת-הנטל היחסית | נקבע חיוב חדש, מופחת או מבוטל, לפי הנסיבות |
המשמעות המעשית: מי שמסתמך על 919/15 בלבד, ללא שינוי נסיבות מוכח, צפוי להיתקל בדחייה. פסק הדין המלא זמין במאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון.
כמה רחב הדיון החדש: רק הרכיב שהשתנה. גם כשמוכח שינוי נסיבות מהותי, בית המשפט אינו פותח מחדש את החיוב כולו. בסיום פסק הדין סיכם השופט נ’ הנדל, בהסכמת השופט ע’ גרוסקופף והשופטת ע’ ברון, שתחולת הלכת 919/15 על תביעות לשינוי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים לפני שנפסקה ההלכה «תעשה בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי». בתיק עצמו נטען לשינוי בצורכי הקטינים, ובית המשפט הורה שאם יימצא שינוי כזה, יש לבחון לגבי רכיב זה את גובה המזונות. מה משמעות הדבר: תביעה לשינוי סכום המזונות נבנית רכיב אחר רכיב, וכל רכיב שמבקשים לשנות צריך שינוי מוכח משלו; ומי שמתגונן יכול לעמוד על כך שהדיון יוגבל לרכיב שבו הוכח השינוי, ולא יהפוך לבחינה מחודשת של ההסדר כולו.
תנאי-הסף לכל תביעת-הפחתה הוא שינוי נסיבות מהותי: שינוי משמעותי, שלא ניתן היה לצפותו בעת מתן פסק הדין או חתימת ההסכם, ושאינו נובע מרצון התובע. בהיעדר שינוי כזה, הבקשה תידחה, ולכן העוגן של כל תיק הוא ראיות מוצקות לשינוי. נטל ההוכחה כולו מוטל על ההורה המבקש את ההפחתה, ובהיעדרו, או בהיעדר תום לב, תידחה הבקשה על הסף, לעיתים בצירוף חיוב בהוצאות.
הבסיס הסטטוטורי לשינוי מזונות שכבר נפסקו מעוגן בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959: סעיף 13(א) מסמיך את בית המשפט “לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק-דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו למבקש או שנשתנו” לאחר ההסכם, הוויתור או פסק הדין. שתי מסקנות מעשיות נובעות מלשון הסעיף. הראשונה: גם מזונות שנקבעו בהסכם גירושין שאושר בבית המשפט אינם נעולים לעד, שכן החוק עצמו מכיר בכך שנסיבות החיים משתנות. השנייה היא סייג שרבים אינם מודעים לו: סעיף 13(ב) מתיר לבית המשפט שלא להיזקק לבקשת שינוי שהוגשה בטרם חלפו ששה חדשים מבקשה קודמת. מי שבקשתו נדחתה אינו יכול, אפוא, לשוב ולנסות למחרת, ותכנון העיתוי הוא חלק מהאסטרטגיה ולא פרט טכני.
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון ושינוי הגישה לכל נושא המזונות, בתי המשפט בישראל, כאמור, אינם פוסלים כיום על הסף, בקשות להקטנת מזונות ילדים, גם אם נקבעו בפסק דין בנושא, או בהסכם גירושין שאושר על ידי בית משפט.
אך גם כיום, כדי להביא להפחתת דמי מזונות הילדים או להגדלתם, התובע מחויב להוכיח, שחל שינוי מהותי בנסיבות החיים של מי מהצדדים. טיעון שאינו מגובה בראיות, או חשד שהבקשה אינה מוגשת בתום לב, עלול להוביל את בית המשפט לדחיית התביעה.
כך נראית תביעה שנדחית. בתלה”מ 41371-09-22, שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה וניתן ב-4 באוגוסט 2024, ביקש אב להפחית את מזונות ילדיו בטענה לקשיים כלכליים ונפשיים שפגעו בכושר השתכרותו. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי “לא מתקיים שינוי נסיבות מהותי”, תוך שהוא מונה במדויק את מה שהכשיל אותה: האב “לא עמד בנטל ההוכחה” ולא ביסס את טענתו למצב נפשי הפוגע בהשתכרותו; משכורתו דווקא “עלתה באופן די משמעותי” בחודשים שקדמו להכרעה; הוא לא צירף את תלושי השכר המלאים לשנים 2022 ו-2023, שיכלו להבהיר את תמונת כושר ההשתכרות; והשינויים שחלו אצל האם נמצאו “בטווח הנורמה” ולא עלו כדי שינוי מהותי. הלקח המעשי חד: התביעה נבחנת לפי מה שהוכח, לא לפי מה שנטען, ותיק שאינו מגובה בתלושי שכר מלאים, באישורים רפואיים ובמסמכים תומכים קורס בשלב הראייתי, עוד לפני הדיון המהותי בעילה.
המפתח להצלחת התביעה, הוא קיום ראיות לשינוי מהותי בנסיבות החיים ולקיומן של עובדות חדשות, שלא היו ידועות לבית המשפט במועד הדיון על קביעת דמי מזונות הילדים, או כאלה שלא ניתן היה לצפות אותן מראש.
לא רק עוצמת הירידה, גם משכה. כשמבקשים להפחית חיוב קבוע בשל ירידה בהכנסה, נבחנים גם משך הירידה והצפי להמשכה, שכן תנודה נקודתית או חודש חלש אינם בהכרח שינוי נסיבות מהותי. זהו שיקול מקצועי שמכוון את הבדיקה, ואין להסיק ממנו שכל קושי זמני שולל כל אפשרות לסעד: על האפשרות לבקש הקלה זמנית כבר בפתח ההליך ראו בפרק «הפחתה זמנית בזמן שההליך תלוי ועומד.
שינוי בנסיבות המהווה עילה להפחתת מזונות, יכול להיות במקרים רבים, שינוי משמעותי במצב הכלכלי של מי מהצדדים. במקרה הטוב, זו יכולה להיות קבלת ירושה גדולה, הגעת תקבולים כספיים בלתי צפויים, או עלייה מהותית ברמת השכר, או בהיקף הרווחים של הורה שהוא עובד עצמאי.
שינוי נסיבות שלילי ובלתי צפוי בתחום הכלכלי, לעומת זאת, יכול להיות תולדה של הוצאות כספיות חריגות שצצו במפתיע והרעו משמעותית את מצבו הכלכלי של התובע, ביחס למה שהיה בזמן הפסיקה או ההסכם שנחתם בין בני הזוג, אובדן פתאומי של מקום העבודה, או ירידה פתאומית בשכר.
שינויים נוסף בנסיבות החיים, המצדיק בקשה לשינוי שיעורי המזונות, תלויים באופי והיקף זמני השהות (הסדרי הראיה) של כל אחד מההורים ובין הילדים המשותפים, אם המדובר בזמני שהות שווים או אם המדובר בזמני שהות יחסית מועטים לאב שבדרך כלל מלווים באחריות הורית בלעדית לאם. למעשה כל שינוי משמעותי בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, יכול להשפיע על חלוקת ההוצאות ובהתאם להביא לדרישה לשינוי בדמי המזונות.
גם שינוי במצב הבריאותי או הנפשי של אחד הילדים, לרבות קשיים בלימודים, קשיים חברתיים וכדומה, המצריכים טיפול מיוחד, הסעות לטיפולים או הוצאות רפואיות חריגות, יכול להיחשב לשינוי נסיבות מהותי.
שינוי נסיבות מהותי נוסף, יכול להיות גם הידרדרות פתאומית במצבו הבריאותי של אחד מבני הזוג, או מעבר של אחד מהם, למגורים במדינה אחרת, או שינוי בסטאטוס המשפחתי של האב או האם, כלומר כניסה של מי מהם לזוגיות חדשה. במקרים מסוימים, גם הולדת של ילד נוסף, מנישואיו החדשים של בן/ת הזוג לשעבר, יכול להיות עילה לתביעה.
עם זאת, הולדת ילדים נוספים אינה תמיד מתקבלת כעילה להפחתת מזונות, במיוחד אם ההורה ביצע זאת ביודעו כי יכולתו הכלכלית מוגבלת.
ההיבטים הרגשיים והנפשיים של תהליך הפחתת מזונות אינם פחות חשובים מההיבטים המשפטיים. תהליכים משפטיים עשויים ליצור מתח נוסף בין ההורים ולהשפיע על הילדים. לכן, יש לשקול גם את ההשפעה הרגשית של התהליך ולנסות למצוא פתרונות שייטיבו עם כל הצדדים. לעיתים, פנייה לגישור או לייעוץ משפחתי יכולה לסייע בהגעה להסכמה מבלי להחריף את המתח.
נקודת המוצא: בית המשפט אינו בוחן את מצבו של המבקש היום כאילו לא היה לו עבר, אלא משווה אותו למצב שהיה בעת שניתן פסק הדין או אושר ההסכם, ועל המבקש להוכיח את שני הקצוות. בבע”מ 7670/18 אימץ בית המשפט העליון את הקביעה ש«המצב בעבר הוא בגדר נקודת מוצא מחייבת, והבהרתו היא בגדר חובתו של מי שטוען להתהוותו של שינוי». תיק הפחתה נבנה, אפוא, כהשוואה: מה היה אז, מה קיים היום, ומה מוכיח כל אחד מהם.
הטבלה מפרקת את ההשוואה לפי העילות הנפוצות. העמודה האחרונה מתארת כשלים שחוזרים בשלב ההוכחות; שאר העמודות הן שיקול מקצועי, ולא רשימה סגורה שקבע הדין.
עילה | מה משווים: אז מול היום | מסמכים שמבססים את ההשוואה | מה מכשיל |
ירידה בהכנסה | ההכנסה בעת קביעת המזונות מול ההכנסה כיום, לאורך תקופה ולא בנקודה אחת | תלושי שכר ברצף מן התקופה שלפני השינוי ומן התקופה שאחריו, לצד פירוט של הכנסות נוספות | הצגת המצב הנוכחי (מינוס בחשבון, הלוואות, תלוש שכר נמוך) בלי נקודת השוואה למצב ששרר בעת קביעת המזונות · תלוש של חודש חלש בלי רצף תלושים · הכנסה מעבודה בלי התייחסות להכנסות נוספות |
מחלה או פגיעה ביכולת העבודה | מצב הבריאות ויכולת ההשתכרות אז מול היום | מסמכים רפואיים, לצד נתוני הכנסה מלפני הפגיעה ומאחריה | מסמך רפואי שאינו מסביר כיצד המצב הרפואי פוגע ביכולת להשתכר |
שינוי בזמני השהות | חלוקת זמני השהות שנקבעה מול זו שמתקיימת בפועל | תיעוד של זמני השהות כפי שהם מתקיימים בפועל ושל ההוצאות שכל הורה נושא בהן | טענה להרחבת זמני השהות שנשענת על רצון להרחיבם בעתיד ולא על מה שקורה בפועל |
עלייה בהכנסת ההורה השני | הכנסתו בעת קביעת המזונות מול הכנסתו כיום | הנתונים שבידי המבקש, ובהמשך הרצאת הפרטים שמוגשת בהליך | השוואה בלי נקודת ייחוס למצב ששרר בעת קביעת המזונות, או הצגה חלקית של הנתונים |
מעבר לשורות הטבלה, התיק צריך להיבנות כרצף עובדתי אחד: מה היה המצב המקורי, מתי חל השינוי, כיצד התפתח ומה מוכיח אותו. פערים בין הטענות לבין המסמכים עלולים לפגוע גם בהוכחת השינוי וגם באמינות התובע. על חובת הגילוי בתביעת מזונות, ועל המחיר של פרט או מסמך שלא נמסרו, ראו בסוף הפרק הבא.
אצל עצמאי אין תלוש שמספר את הסיפור, ולכן ההשוואה נשענת על מסמכים מסוג אחר: דוחות כספיים, דיווחי מס, דפי בנק רציפים ותיעוד של פעילות העסק לאורך זמן. השיקול המקצועי ברור: ירידה שמוצגת בדו”ח בודד, בלי התמונה שקדמה לה ובלי דפי הבנק שמאמתים אותה, מתקשה לשכנע שמדובר בשינוי ממשי ולא בתנודה רגילה של העסק.
בית המשפט יאשר הפחתת מזונות רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: שינוי מהותי בנסיבות, שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש, ותום לב מצד המבקש. די בהיעדר אחד מהם כדי לדחות את התביעה, ולהלן פירוט משמעותו המעשית של כל תנאי בעת בחינת התביעה בבית המשפט:
הפסיקה הישראלית גיבשה שלושה תנאים מצטברים שחייבים להתקיים כדי שבית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני) יאשר בקשה לשינוי בסכום דמי המזונות. אלו אינם תנאים חלופיים, על התובע להוכיח את שלושתם יחד:
תנאי 1: שינוי מהותי בנסיבות. לא כל שינוי מצדיק פנייה לבית המשפט. השינוי חייב להיות מהותי ומשמעותי, כלומר שינוי שמשפיע באופן ממשי על יכולתו הכלכלית של ההורה המשלם או על צרכי הילדים. ירידה קלה בשכר, למשל, אינה מספיקה; אך אובדן מקור הכנסה עיקרי או מחלה קשה המונעת עבודה, עשויים לעמוד בדרישה זו.
תנאי 2: שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש. בית המשפט בוחן האם מדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפות אותו במועד חתימת הסכם הגירושין או מתן פסק הדין. אם השינוי היה צפוי, למשל, ירידה הדרגתית בהכנסה של עובד בענף המצוי בירידה, בית המשפט עלול לדחות את התביעה, בטענה שהצד שנפגע היה צריך להביא זאת בחשבון מלכתחילה.
תנאי 3: תום לב. על מגיש התביעה לפעול בתום לב ובכפוף לכך כי המדובר בשינוי לטווח ארוך. בית המשפט יבחן האם השינוי בנסיבות לא נגרם באופן מכוון על ידי התובע עצמו. כך למשל, הורה שהתפטר מרצון ממקום עבודתו כדי להצדיק בקשה להפחתת מזונות, עלול למצוא את תביעתו נדחית. הפסיקה קבעה שבית המשפט רשאי להתחשב בכושר ההשתכרות של ההורה ולא רק בהכנסתו בפועל, כפי שנקבע ל, כפי שנקבע בעמ”ש 28488-09-19 (בית המשפט המחוזי בחיפה)
חשוב: אם אחד משלושת התנאים לא מתקיים, בית המשפט עלול לדחות את התביעה על הסף, ואף לחייב את התובע בהוצאות משפט.
האם המשך החיוב יהיה בלתי צודק. לצד בחינת השינוי בנסיבות ותום הלב של המבקש, בית המשפט בוחן אם השינוי מצדיק התערבות בחיוב הקיים, בהתחשב בצורכי הילדים ובשאלה אם המשך החיוב בלי התאמה יהיה בלתי צודק. אלה שיקולים שונים, ותום הלב של המבקש אינו מייתר את השאלה הזו. בבע”מ 7670/18הסביר בית המשפט העליון שבבסיס האפשרות לשוב ולדון בפסק מזונות עומד עיקרון הצדק, וש«כאשר שינוי הנסיבות הופך את המשך אכיפת פסק הדין לבלתי צודקת, על בית המשפט להתערב»; לשם כך משווים את המצב בעת מתן פסק הדין למצב הנוכחי, ובוחנים אם השינוי «יורד מהותית לשורש החיוב».
גילוי מלא: הרצאת פרטים בתצהיר. בתביעת מזונות מצרפים לכתב התביעה, וגם לכתב ההגנה, הרצאת פרטים לפי טופס שנקבע בתקנות, ואליה תצהיר שמאמת אותה. החובה הזו נושאת סנקציות של ממש, הקבועות בתקנה 12(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020: בעל דין שלא מסר פרט שבתחום ידיעתו האישית «יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד», ומי שלא צירף מסמך שהיה עליו לצרף «לא יורשה להביא ראיות לפרטים אלה», אלא אם בית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים. הקשר לתום הלב הוא שיקול מקצועי ולא כלל שבתקנות: מבקש שמציג תמונה חלקית מחליש את טענתו שהוא פועל בתום לב.
או התקשרו 03-527-6610
ניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות במגוון עילות המוכרות בפסיקה: שינוי בחלוקת זמני השהות, ירידה מהותית בהכנסת ההורה המשלם, עלייה בהכנסת ההורה המקבל, כניסת בן זוג חדש למשק הבית, מחלה, או ניכור הורי. בכל אחת מהן הנטל להוכיח שינוי נסיבות מהותי מוטל על ההורה המבקש, ולהלן פירוט העילות והערכת סיכוייהן.
הבקשה להפחתת מזונות ילדים, צריכה להיות מגובה בראיות, ביחס לנסיבות מהותיות שהשתנו בחיי בני הזוג לשעבר, מאז החתימה על הסכם הגירושין/מתן פסק הדין וקביעת שיעור המזונות.
הטבלה הבאה מרכזת את העילות המוכרות בפסיקה להפחתת מזונות, יחד עם הערכת סיכויי ההצלחה:
עילה | סיכוי הצלחה | הערות | עיגון בפסיקה / בדין |
זמני שהות שווים + הכנסות שוות | גבוה מאוד | בעקבות בע”מ 919/15, קטינים מגיל 6,המקרה החזק ביותר | בע״מ 919/15 |
עלייה מהותית בהכנסת האם | גבוה | במיוחד כשההכנסה עולה על זו של האב | בע״מ 919/15 (חלוקת-הנטל היחסית) |
שינוי בזמני שהייה ( לטובת האב) | גבוה | ככל שזמן השהייה ארוך יותר, הסיכוי גדל | בע״מ 919/15 |
נישואין חדשים של האם + מפרנס נוסף | גבוה-בינוני | תלוי בהכנסת בן הזוג החדש | מבחן שינוי הנסיבות המהותי |
מחלה קשה של ההורה המשלם | גבוה-בינוני | צריך הוכחה רפואית + השפעה על כושר השתכרות | מבחן שינוי הנסיבות המהותי |
הגעת ילד לגיל 15 | בינוני-גבוה | חלוקה שוויונית “מדין צדקה” | הדין העברי (מדין צדקה) + בע״מ 919/15 |
ניכור הורי / סרבנות קשר | בינוני | רלוונטי בעיקר לילדים מעל 15 | עקרון טובת-הילד; מינוי אפוטרופוס לדין |
ירידה בהכנסה ( לא פיטורין) | בינוני | צריך להוכיח שהירידה לא נגרמה מרצון | עקרון כושר ההשתכרות (עמ״ש 28488-09-19) |
פיטורין מהעבודה | נמוך-בינוני | נחשב זמני, נבחן כושר השתכרות | עקרון כושר ההשתכרות (עמ״ש 28488-09-19) |
הולדת ילד נוסף (לאב) | נמוך | ברוב המקרים לא מספיק כעילה יחידה | עקרון “אין להטיל את החלטותיו על ילדיו” |
מעבר למדינה אחרת | תלוי נסיבות | נבחן ההשפעה הכלכלית בפועל | מבחן שינוי הנסיבות המהותי |
עלייה בהכנסת ההורה המקבל: הכול תלוי בהיקף ובהשפעה. עלייה מהותית בהכנסת ההורה המקבל עשויה להצדיק בחינה מחדש של המזונות, בהתאם להשפעתה על התמונה הכלכלית הכוללת, ואילו עלייה רגילה או מתונה בשכר אינה מבטיחה הפחתה. נבחנים היקף העלייה ביחס למצב המקורי, יציבותה, צורכי הילדים ויתר נתוני המשפחה; ולכן אין לראות בכל עלייה בשכר עילה שסיכוייה גבוהים, וגם אין לקבוע מראש שהיא לעולם אינה מספיקה בלי עילה נוספת. זוהי הערכה מקצועית, ולא כלל שנקבע בפסיקה.
שימו לב: כל בקשה להפחית מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט כפופה תחילה למבחן הדו-שלבי של בע״מ 7670/18: ראשית הוכחת שינוי נסיבות מהותי, ורק לאחריה בחינת גובה החיוב לאור 919/15.
לא כל תחושת קיפוח היא עילה להפחתה. שתי טענות נשמעות משכנעות בעיני מי שמעלה אותן, אך הן שייכות למסלול אחר, או שאינן מספיקות כשלעצמן:
הטענה | למה היא לא תספיק לבדה | מה הדרך הנכונה |
«חתמתי על הסכם לא הוגן» | עילת השינוי עוסקת בנסיבות שהשתנו אחרי ההסכם, ולא בפגם שנפל בו כשנכרת. טענות כמו הטעיה או כפייה הן עילות לביטול חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973, וסעיף 13(ג) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מבהיר שהוראות השינוי «אינן באות לגרוע מכל סעד לביטול» לפי דין אחר | מסלול נפרד, שתוקף את ההסכם עצמו; החלתו על הסכם שקיבל תוקף של פסק דין תלויה בפסיקה ובנסיבות. ראו את המדריך על ביטול הסכם גירושין מאושר |
«אני לא מרוצה מהפסק הקודם» | אי-שביעות רצון אינה שינוי נסיבות. בבע”מ 7670/18 הובאה ואומצה הקביעה ש«אין המדובר בשינוי של מה בכך» | מי שחולק על פסק הדין עצמו, דרכו בערעור, במועדים הקשיחים שפורטו בפרק על הגשת התביעה |
שילוב טענות כאלה בתביעת הפחתה אינו מחליף את הוכחת השינוי, והמקום לברר אותן הוא המסלול שנועד להן.
כניסת בן זוג חדש לחיי ההורה המקבל, בין בנישואין ובין במגורים משותפים כידועים-בציבור, עשויה להוות עילה להפחתת מזונות, אך אינה עילה אוטומטית. בית המשפט בוחן את המהות הכלכלית של הקשר: האם המפרנס החדש משתתף בהוצאות משק הבית ומקטין את נטל האם, ולא את עצם הסטטוס הרומנטי כשלעצמו.
נישואין חדשים של האם: כאשר האם נישאת מחדש, בית המשפט בוחן האם בן הזוג החדש תורם למשק הבית באופן שמשנה את המצב הכלכלי. הפסיקה מכירה בכך שכניסת מפרנס נוסף למשק הבית מפחיתה את ההוצאות האישיות של האם (כגון שכר דירה, ארנונה, חשמל ומים), ובכך משחררת חלק מהכנסתה לטובת צרכי הילדים, מה שעשוי להצדיק הפחתה בדמי המזונות.
ידועים בציבור /מגורים משותפים: גם מגורים משותפים עם בן זוג חדש, ללא נישואין, יכולים להוות עילה להפחתת מזונות. בית המשפט בוחן את המהות הכלכלית של הקשר ולא רק את הסטטוס המשפטי. כך, אם בן הזוג החדש מתגורר בפועל בדירה ומשתתף בהוצאות, הדבר עשוי להוות שינוי נסיבות מהותי.
הפחתה במדור (דמי מגורים): נקודה חשובה שלעיתים נשכחת: כאשר בן הזוג החדש מתגורר בפועל בדירה, לא רק דמי המזונות הכלליים עשויים להיות מופחתים, אלא גם רכיב המדור (דמי השכירות או המשכנתא) שנפסק עבור הילדים. הרציונל: אם בן הזוג החדש נושא בחלק מעלויות הדיור, חלקם של הילדים בהוצאה זו קטן. להרחבה על אופן חישובו של רכיב זה ראו את המדריך לדמי מדור לילדים.
מה בית המשפט בוחן: – האם בן הזוג החדש עובד ומשתכר – מה רמת הכנסתו – האם הוא משתתף בהוצאות משק הבית – כמה זמן נמשכת הזוגיות (יציבות הקשר) – האם נולדו ילדים משותפים לזוג החדש
שימו לב: עצם הקשר הרומנטי החדש של האם אינו מספיק, נדרשת הוכחה לשינוי כלכלי ממשי הנובע מהקשר.
פיטורין כשלעצמם אינם עילה מספקת. בית המשפט רואה בהם מצב זמני ובוחן את כושר ההשתכרות, היכולת הפוטנציאלית להשתכר, ולא רק את ההכנסה בפועל; הפחתה תישקל רק בליווי נסיבות נוספות (מחלה, גיל מתקדם, מיתון ענפי) ומאמצי-חיפוש מוכחים. עצם אובדן העבודה, כשלעצמו, נתפס כמצב זמני שאדם בגיל-עבודה ובעל כישורים צפוי להתאושש ממנו בתוך פרק-זמן סביר.
פיטורין מהעבודה הם אחד המצבים שמניעים הורים רבים לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות. עם זאת, חשוב לדעת: פיטורין כשלעצמם אינם מהווים עילה מספקת להפחתת מזונות, וזאת מכמה סיבות:
חשוב: הפסיקה קבעה כי הורה שהתפטר מרצון או הפחית את היקף עבודתו באופן מכוון, לא יוכל להסתמך על כך כעילה להפחתת מזונות. בית המשפט עלול לחשב את המזונות לפי כושר ההשתכרות ולא לפי ההכנסה בפועל.
הולדת ילד נוסף מנישואים חדשים אינה מהווה, ברוב המקרים, עילה מספקת להפחתת מזונות לילדים מהנישואים הקודמים. הרציונל בפסיקה הוא שאין להטיל על ילדי-הנישואים-הראשונים את עלות בחירותיו של ההורה; רק בצירוף שינוי כלכלי דרסטי ובלתי-צפוי, או נטל מצטבר בלתי-אפשרי מבחינה אובייקטיבית, עשוי בית המשפט לשקול הפחתה.
שאלה נפוצה בקרב הורים משלמי מזונות שנישאו בשנית: האם הולדת ילד נוסף מהווה עילה להפחתת המזונות לילדים מהנישואין הקודמים?
הכלל: ברוב המקרים, הולדת ילד נוסף אינה מהווה עילה מספקת להפחתת מזונות. הרציונל של בית המשפט: אדם שיודע שהוא חב בתשלום מזונות, ובכל זאת בוחר להביא ילדים נוספים לעולם, אינו יכול “להעניש” את ילדיו מהנישואין הראשונים על החלטתו. בית המשפט הדגיש כי “אין להטיל את עלות החלטותיו של האב על כתפי ילדיו”.
החריג, מתי כן: בית המשפט עשוי לשקול הפחתת מזונות עקב ילד נוסף רק במקרים חריגים, כגון: – כאשר המצב הכלכלי של האב ירד באופן דרסטי ובלתי צפוי, במקביל ללידת הילד הנוסף (כלומר, לא הלידה עצמה היא העילה, אלא שינוי כלכלי אחר) – כאשר מדובר במשפחה מרובת ילדים והנטל הכולל הפך לבלתי אפשרי מבחינה אובייקטיבית – כאשר ההורה המקבל שיפר את מצבו הכלכלי באופן משמעותי במקביל.
המסקנה המעשית: אם השיקול היחיד להפחתת מזונות הוא לידת ילד נוסף, הסיכוי שבית המשפט יאשר את הבקשה נמוך. עורך דין מומחה בדיני משפחה יוכל לייעץ האם קיימות נסיבות נוספות שיחד עם הלידה, יכולות להצדיק הפחתה.
מה נבחן בפועל. הולדת ילד נוסף להורה המשלם עשויה להיבחן כחלק ממכלול הנסיבות, אך אינה מצדיקה כשלעצמה הפחתת מזונות: נדרש להראות כיצד השתנה בפועל מצבו הכלכלי, בהתחשב במשאבים העומדים לרשותו ובצורכי כלל ילדיו. גם שינוי בהרכב המשפחה של ההורה המקבל עשוי להיות רלוונטי, אם הוכחה השפעתו על ההוצאות או על המצב הכלכלי; ועם זאת, אין לייחס לבן זוג חדש באופן אוטומטי את חובת המזונות של ההורה הביולוגי. אלה שיקולים מקצועיים שמכוונים את הבדיקה, ולא נוסחה.
גיל 15 הוא נקודת-מפנה בחיוב המזונות: עד בע”מ 919/15 חב האב עד גיל זה באופן מוחלט בצורכיהם ההכרחיים של הילדים, ומגיל 15 ועד 18 (או תום השירות הצבאי) עובר החיוב למסגרת של מדין צדקה, חובה משותפת של שני ההורים לפי יכולתם.
הגעת הילד לגיל 15 אינה מפחיתה כשלעצמה את המזונות שנקבעו: יש לבדוק את הוראות פסק הדין או ההסכם, ואם חל בנסיבות שינוי מהותי נוסף. ההבחנה המעשית היא בין יישום של הפחתה שכבר נקבעה בפסק הדין או בהסכם, כמנגנון שמשתנה לפי הגיל, לבין תביעה חדשה לשינוי החיוב.
גיל 15 מהווה נקודת מפנה משמעותית בחיוב מזונות ילדים בישראל, ומדובר באחד הנושאים המחופשים ביותר בהקשר של הפחתת מזונות. ההבחנה נובעת מהדין העברי, שמבדיל בין שני סוגי חיובים:
עד גיל 15, צרכים הכרחיים (חיוב מוחלט על האב): לפי הדין העברי, כפי שפורש עד בע919/15 , עד גיל 15 חבות האב במזונות ילדיו הייתה מוחלטת לגבי צרכיהם ההכרחיים: מזון, ביגוד, מדור, חינוך ובריאות. חבות זו לא הייתה תלויה ביכולת הכלכלית של האם, ומאז בע”מ 919/15 היא נותרה מוחלטת רק עד גיל 6.
מגיל 15ועד 18 (או סיום שירות צבאי), מדין צדקה (חיוב משותף): החל מגיל 15, חיוב המזונות עובר למסגרת של “מדין צדקה”, כלומר, חובת שני ההורים כלפי ילדיהם, בהתאם ליכולתם הכלכלית. כאן נכנסת לתמונה הכנסת האם, והנטל מתחלק באופן יחסי.
בפרקטיקה המשפטית, המונח “הפחתת מזונות לשליש” מתייחס לנוהג שהתגבש בפסיקה, שלפיו בתקופת השירות הצבאי דמי המזונות פוחתים לכשליש מן הסכום שנפסק עד גיל 18, בכפוף למצב הכלכלי של שני ההורים. יש לציין שאין מדובר בכלל אוטומטי, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בהכנסות שני ההורים, בצרכי הילד הספציפיים ובהסדרי השהייה.
פסק דין בע”מ 919/15 של בית המשפט העליון (2017) הרחיב את עקרון השוויון גם לטווח הגילאים 6-15. בית המשפט קבע כי כאשר מתקיימים אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהייה שווים, ושני ההורים משתכרים באופן דומה, ניתן לחלק את נטל המזונות באופן שוויוני גם בגילאים אלו, ולא רק מגיל 15 כפי שהיה נהוג עד אז. משמעות הדבר היא שכיום, בפועל, ההבחנה בין גיל 6-15 לבין גיל 15+ הצטמצמה משמעותית במקרים של אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים.
ומה כשאין זמני שהות שווים? במזונות ילדים בגילאי 6 עד 15, כשהחיוב נבחן לפי הדין העברי בבית המשפט לענייני משפחה, מובאות בחשבון היכולות הכלכליות של שני ההורים וחלוקת זמני השהות בפועל, והעקרונות אינם מוגבלים למצב שבו הילדים שוהים אצל ההורים בחלקים שווים. גם לשון ההחלטה בבע”מ 919/15 כללית: בגילאים אלה החלוקה בין ההורים «תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל». אין פירוש הדבר חלוקה של חצי-חצי: היחס נגזר מנתוניה של כל משפחה.
למעשה: הגעת ילד לגיל 15 אינה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שיכול להצדיק הגשת תביעה להפחתת מזונות, אם לא חל לצידה שינוי אחר בנסיבות החיים.
לניתוח מלא של מה משתנה בדיוק, מתי כדאי להגיש ואיזו הפחתה לצפות, ראו את המדריך המורחב על הפחתה לאחר גיל 15.
במשמורת משותפת עם זמני שהות שווים, שבה שני ההורים משתכרים שכר דומה, רשאי בית המשפט להפחית את חיוב המזונות ואף לבטלו כליל, שכן כל הורה נושא בהוצאות הילד בזמן שהותו אצלו. כאשר קיימים פערי-הכנסה, ההורה המשתכר יותר ישלם מזונות מופחתים בהתאם ליחס ההכנסות ולחלוקת-הזמן בפועל.
הדיון על שינוי דמי מזונות ילדים, מחייב התייחסות לנושא האחריות ההורית (המשמורת) המשותפת, ההולך והופך נפוץ בתקופתנו ומהווה אופציה מועדפת, על ידי זוגות מתגרשים רבים.
בתחום זה, חל שינוי פסיקה חדשני. בשונה מהמצב של אחריות הורית (משמורת) מלאה, כאשר הנטל הכלכלי הכרוך בגידול הילדים נופל רק על כתפי ההורה המשמורן, באחריות הורית (משמורת) משותפת, ההורים חולקים בצורה שווה את מטלות גידול הילדים, לרבות העלויות הכספיות הכרוכות בהן.
בשנים עברו, מצבי האחריות ההורית (המשמורת המשותפת), לא הביאו את בתי המשפט להסכים להפחתה בדמי המזונות, אלא רק בשיעור של כ-25% ובהמשך בשיעור עד ל – 50% המצב הביא לתופעות בלתי מתקבלות על הדעת, בהן האב חויב לשאת במלוא עלויות גידול הילדים כשהם שוהים איתו, בנוסף לנשיאה במרבית העלויות הללו, כשהם שוהים בביתה של האם.
בבע”מ 919/15, בפסק דין תקדימי, קבע בית המשפט העליון, כי מקום בו קיים הסדר של אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) וזמני שהות שווים בעיקרן, וכאשר שני ההורים משתכרים שכר שווה או דומה, האב לא יחויב כלל בתשלום מזונות ילדים לאם. אותו פסק דין חל על ילדים מגיל 6 שנים ואילך, אך המגמה לשוויון כללי הינה בעיצומה. כיום ניתן לראות משום כך, יותר ויותר הסכמי אחריות הורית (משמורת) משותפת וזמני שהות שווים או כמעט שווים, ללא חיוב האב במזונות או עם חיוב מזערי בלבד.
כאשר שני ההורים נושאים בעלות-דיור נפרדת במסגרת משמורת משותפת, רכיב המדור שבתוך המזונות מחושב-מחדש: חלקו של ההורה המשלם בהוצאת-הדיור של הילד פוחת בהתאם לחלוקת-הזמן ולנשיאה-בפועל בעלויות. מצב זה, המכונה לעיתים “מדור כפול”, מתעורר כאשר כל אחד מההורים שוכר או משלם משכנתא על דירה נפרדת שבה שוהה הילד מחצית מהזמן: אין זה סביר שההורה המשלם יישא במלוא רכיב-הדיור אצל ההורה השני בעוד הוא מכלכל דירה נוספת עבור אותו ילד. את המנגנון המדויק שבו נאמד רכיב זה סקרנו במדריך לדמי מדור לילדים, ואת אופן החישוב הכולל של המזונות במתכונת זו, במדריך לחישוב מזונות בהורות משותפת.
ביטול מוחלט של חיוב המזונות אפשרי, אך נדיר, והוא שמור לנסיבות קיצוניות: זמני שהות שווים עם הכנסות שוות בעקבות הלכת בע”מ 919/15, ניכור הורי מוחלט של ילד מעל גיל 15, או מעבר המשמורת אל ההורה שעד כה שילם. בתי המשפט אינם ממהרים לאשר צעד זה, והוא מחייב הוכחה מוצקה במיוחד.
בעוד רוב ההליכים עוסקים בהפחתת סכום המזונות, קיימים מקרים שבהם ניתן לעתור לביטול מוחלט של חיוב המזונות. מדובר בצעד קיצוני שבתי המשפט לא ממהרים לאשר, אך הפסיקה בשנים האחרונות הכירה במספר מצבים המצדיקים זאת.
סרבנות קשר אינה עילה אוטומטית. ניתוק הקשר בין ילד להורה המשלם אינו מוביל מעצמו להפחתת המזונות או לביטולם. במקרים חריגים עשוי בית המשפט לשקול שינוי, וגם אז לאחר שבירר מה הוביל לנתק, מה חלקו של כל צד, אילו מאמצים נעשו כדי לשקם את הקשר ומה מחייבת טובת הילד, ובכלל זה הבטחת צרכיו הבסיסיים. בבע”מ 7670/18 מנה בית המשפט העליון, בין סוגי השינוי שנבחנים בתביעה לשינוי מזונות, גם «נסיבות קשות וחריגות שנוצרו לאחר מתן פסק הדין, כגון סרבנות קשר של ילדים עם אביהם». לסיבת הנתק יש משקל של ממש: הסתה של הורה אחד ורצון עצמאי של הילד אינם מצבים זהים, ולצידם נשקלים גיל הילד ובגרותו, התנהלות ההורים וההשלכות הכלכליות של הפחתה. ויש להקפיד על המינוח: «ביטול אכיפה» ו«ביטול החיוב» אינם שמות נרדפים. בתיאור של החלטה מסוימת יש לדייק אם שונה החיוב עצמו, אם הוגבלה אכיפתו או אם נקבע הסדר מותנה, והגבלת אכיפה אינה מחיקת חוב. שאר השיקולים שבפסקה הם שיקולים מקצועיים שמכוונים את הבדיקה, ולא כלל גורף.
למי שהילד עבר להתגורר אצלו דרך קבע, המצב השלישי ברשימה, מוקדש מדריך נפרד על מזונות ילדים במשמורת אב.
ההבדל בין הפחתה לביטול:
הפחתת מזונות | ביטול מזונות | |
מה נדרש | שינוי נסיבות מהותי | שינוי קיצוני + תנאים מיוחדים |
שכיחות | נפוץ יחסית | נדיר |
החלטת בית המשפט | הפחתה בסכום | ביטול החיוב כולו |
דוגמה | ירידה בהכנסה + עלייה בהכנסת האם | משמורת משותפת מלאה + הכנסות שוות |
הפיכות | ניתן להגיש תביעה חוזרת | ניתן להגיש תביעה חדשה אם הנסיבות משתנות |
ככלל, שינוי המזונות נוגע לסכומים שישולמו מעתה ואילך ולא למפרע, גם אם שינוי הנסיבות התרחש חודשים קודם לכן. משום כך יש להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר.
שאלה שמעסיקה הורים רבים: אם שינוי הנסיבות התרחש חודשים לפני הגשת התביעה, האם ניתן לקבל הפחתה רטרואקטיבית, כלומר גם בגין התקופה שלפני הגשת התביעה?
הכלל המנחה: בית המשפט נוהג לקבוע שהפחתת המזונות תיכנס לתוקף ממועד הגשת התביעה ולא ממועד שינוי הנסיבות. כלומר, גם אם ההורה המשלם פוטר חודשים לפני הגשת התביעה, ההפחתה תחול רק מהיום שבו הוגשה התביעה לבית המשפט.
מדוע? כשיקול מקצועי, ולא ככלל שנקבע בפסיקה: הורה שלא פנה לבית המשפט מייד עם שינוי הנסיבות, למעשה “הסכים” לשלם את הסכום שנקבע. בנוסף, הפחתה רטרואקטיבית עלולה לפגוע בילדים שצרכיהם כבר מומנו על בסיס הסכום שנקבע.
“נתאכלו המעות”, הרציונל בשמו: בבסיס הכלל עומדת דוקטרינה מוכרת מן הדין העברי והפסיקה, המכונה “נתאכלו המעות”. משמעה: הכספים שכבר ניתנו ושימשו בפועל לצרכי הילד נחשבים כמי ש“נאכלו”, נצרכו ואינם ניתנים להשבה. ההנחה היא שההורה המקבל הוציא את הכסף שקיבל על מזון, ביגוד ומדור של הילד, ולכן אין להורות על השבתו למפרע. זהו ההיגיון המשפטי המרכזי שהופך הפחתה-רטרואקטיבית לכמעט-בלתי-אפשרית, למעט חריגים מצומצמים.
החריג, מצבים יוצאי דופן: במקרים חריגים, כגון מחלה קשה שמנעה מההורה לפנות לבית המשפט, או כאשר ההורה הוכיח שהודיע לצד השני על השינוי מיד, בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
עצה מעשית: אם חל שינוי מהותי בנסיבות, יש לפנות לעו”ד לענייני גירושין ולהגיש תביעה בהקדם האפשרי. כל יום של עיכוב הוא יום נוסף שבו ההפחתה לא תחול.
התשובה הקצרה: עד שבית המשפט מחליט אחרת, הסכום שנפסק ממשיך לחייב, ותשלום חסר עלול להצטבר לחוב מזונות שניתן לבצעו בהוצאה לפועל. הורה שהכנסתו ירדה ומחליט להוריד את התשלום «עד שיוחלט» אינו מקטין בכך את החיוב; הוא רק פותח פער בין מה שנפסק לבין מה ששולם.
השינוי עצמו נעשה בבית המשפט, ולא בידי המשלם. האפשרות לשנות חיוב מזונות קיים מוכרת בפסיקה, אך היא עוברת דרך הליך, ובבע”מ 7670/18 הבהיר בית המשפט העליון שהדיון המחודש עוסק «בגובה מזונות שישולמו מעתה ואילך». עד להכרעה עומד החיוב הקיים בעינו, ופסק דין למזונות ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, במסלול מזונות או במסלול הרגיל, לפי בחירת הזוכה (פרק א’2 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967). הפחתת תשלום מזונות על דעת עצמכם עלולה, אפוא, להסתיים בהליכי גבייה ולא בהקלה.
סעיף 11(ב) אינו מסלול להפחתה. הסעיף בחוק המזונות קובע: «מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט». זוהי הוראה על גבייה מאוחרת של חוב עבר, ולא עילה להפחתת המזונות השוטפים. בפסיקה קיימת מחלוקת אם היא חלה על מי שחיובו נובע מדינו האישי; וגם כשהיא חלה, חלוף השנתיים אינו מוחק את החוב מאליו, אלא שעשויה להידרש רשות בית המשפט כדי לגבותו.
קיזוז. גם קיזוז, כלומר ניכוי סכום שלטענת המשלם חב לו ההורה השני מתוך המזונות, אינו צעד שנוקטים בלי בדיקה משפטית מוקדמת. סעיף 14 לחוק המזונות עוסק בקיזוז של זכות למזונות, ולשונו כוללת חריג; ותחולתו על חיוב שמקורו בדין האישי אינה שאלה שאפשר להכריע בה באופן גורף. זו שאלה לבדיקה נקודתית, לפני הצעד ולא אחריו.
הדרך הנכונה: מי שאינו יכול לעמוד בסכום שנפסק יכול לבקש מבית המשפט הקלה כבר בפתח ההליך, בבקשה לסעד זמני, כמפורט בפרק הבא.
אין צורך להמתין לפסק הדין הסופי. כבר בפתח ההליך ניתן לבקש סעד זמני: הפחתה-זמנית של דמי המזונות עד להכרעה הסופית. מאחר שמשך הליך ההפחתה משתנה לפי מורכבות המחלוקת, היקף הראיות ומועדי הדיונים, הסעד-הזמני הוא כלי מרכזי המקל על ההורה המשלם בתקופת-הביניים הארוכה, ומונע מצב שבו הוא ממשיך לשלם סכום שכבר אינו תואם את יכולתו.
בית המשפט אינו נעתר לבקשה כזו כדבר שבשגרה: עליו להשתכנע, ולו לכאורה, שקיים שינוי נסיבות ממשי המצדיק הקלה זמנית, וכי איזון-הנוחות בין הצדדים, ובראש-ובראשונה טובת הילד, מצדיק זאת. משכך, חשוב לתמוך את הבקשה בראיות כבר בשלב מוקדם. להרחבה על התנאים, המסמכים ולוחות-הזמנים ראו את המדריך למזונות זמניים בהליך.
ומה לגבי מזונות זמניים שכבר נפסקו? יש להבחין בין שני מצבים: בקשה לסעד זמני בתוך תביעת ההפחתה, שבה ההורה המשלם מבקש הקלה עד להכרעה, לבין בקשה להפחתת מזונות זמניים שנפסקו לקטין עוד בתחילת הליך הגירושין. מזונות זמניים לקטין הם סעד זמני, שמטרתו לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) להבטיח את טובת הקטין ואת צרכיו בתקופת הביניים, ועליהם חלות, בשינויים המחויבים, הוראות הסעד הזמני שבתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018. תקנה 98 לתקנות אלה מאפשרת לבית המשפט, לבקשת בעל דין, לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ולא היה ניתן לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן. הפחתת מזונות זמניים נבחנת, אפוא, דרך השאלה מה השתנה מאז ניתנה ההחלטה הזמנית.
הגשת תביעה להפחתת מזונות מתנהלת בארבעה שלבים: פנייה מקדימה ליחידת-הסיוע במסגרת הליך יישוב-סכסוך (חובה מקדימה), איסוף ראיות ומסמכים המבססים את שינוי הנסיבות, הגשת כתב-התביעה לערכאה המוסמכת, ולבסוף הדיון וההכרעה. משך ההליך משתנה מתיק לתיק, וניתן לבקש במהלכו סעד-זמני להקלה מיידית על ההורה המשלם.
הגשת תביעה להפחתת מזונות היא הליך משפטי מובנה שכולל מספר שלבים. היערכות נכונה מראש יכולה לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.
שלב 1:הליך יישוב סכסוכים (חובה מקדימה) מאז כניסתו לתוקף של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (2016), לפני הגשת תביעה לבית המשפט, חלה חובה לפנות ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לנסות ליישב את הסכסוך ללא הליך משפטי. פנייה זו היא תנאי מקדים, ובית המשפט לא ידון בתביעה שהוגשה ללא שלב זה (למעט מקרים דחופים).
חובת הפנייה המוקדמת מעוגנת בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע”ה-2014: מי שמבקש להגיש תביעה בעניין משפחתי נדרש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ושני הצדדים מוזמנים לפגישות מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע.
שלב 2: איסוף ראיות ומסמכים יש להכין תיעוד מקיף שכולל: – תלושי שכר (12 חודשים אחרונים) – דוחות בנק ותנועות חשבון – אישורים רפואיים (במקרה של בעיה בריאותית) – חוזה שכירות או משכנתא – אסמכתאות לשינוי בנסיבות (מכתב פיטורין, אישור עבודה חדשה של האם, וכדומה) – פסק הדין או הסכם הגירושין המקורי.
שלב 3: הגשת התביעה התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני, תלוי בסמכות השיפוט); תביעה חדשה בין אותם צדדים מוגשת, ככלל, לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה הקודמת ביניהם. יש לצרף כתב תביעה מפורט עם כל הראיות והמסמכים התומכים.
שלב 4: הדיון בבית המשפט בית המשפט שומע את טענות שני הצדדים, בוחן את הראיות, ובמקרים מסוימים ממנה מומחים (כגון עובד סוציאלי או רואה חשבון). לעיתים בית המשפט קובע הסדר ביניים עד למתן פסק דין סופי.
לוחות זמנים אופייניים:
שלב | משך זמן משוער |
הליך יישוב סכסוך | 2-3 חודשים |
הגשת תביעה + קביעת מועד לדיון | משתנה מתיק לתיק |
דיונים בבית המשפט | משתנה מתיק לתיק |
סה”כ (מהגשה עד פסק דין) | בין חצי שנה לשנה עד פסק הדין |
בפועל, משך ההליך משתנה לפי מורכבות המחלוקת, היקף הראיות, הצורך בחוות דעת, מועדי הדיונים והאפשרות להגיע להסכמה. הערכת זמן ראשונית אפשר לתת רק לאחר בחינת התיק, וגם היא עשויה להשתנות במהלך ההליך.
עלויות משוערות: – אגרת בית משפט: אגרה קבועה של כמה מאות שקלים (מתעדכנת מעת לעת, יש לאמת את הסכום המדויק באתר הרשות השופטת) – שכר טרחת עורך דין: משתנה בהתאם למורכבות התיק ולניסיון עורך הדין – חוות דעת מומחים (אם נדרשות): משתנה לפי סוג חוות הדעת והיקפה
האגרה, בסכומים מדויקים: על תביעה בעניין מזונות, «לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול», משלמים בבית המשפט לענייני משפחה אגרה של 283 ₪, ועוד אגרת פרוטוקול של 86 ₪ (נכון ליולי 2026); על בקשה ליישוב סכסוך משלמים 120 ₪ (נכון ליולי 2026). הסכומים קבועים בתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), תשנ”ו-1995, ומתעדכנים פעמיים בשנה, באחד בינואר ובאחד ביולי. בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, בהליך שבו אושרה בקשתו, פטור מן האגרה.
סיוע משפטי: תביעות ל«הגדלת מזונות והקטנתם» נמנות עם הנושאים שבהם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים נותן שירות. הזכאות מותנית בשלושה תנאים מצטברים: שהנושא נכלל בתחומי הסיוע, שהמבקש עומד במבחן הזכאות הכלכלית, ושלהליך יש סיכוי משפטי. את הבקשה לסיוע משפטי מגישים למחוז הסיוע המשפטי לפי אזור המגורים: באופן מקוון, בטלפון למוקד *6405 או בקבלת קהל בזימון תור מראש.
מועדי ערעור, קשיחים ומחייבים: אם מי מהצדדים חולק על ההכרעה, לוח-הזמנים לערעור נוקשה. על פסק דין סופי של בית המשפט לענייני משפחה מגישים ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין; ועל פסק דין של בית הדין הרבני האזורי, ערעור לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 יום. איחור במועדים אלה גורר לרוב סילוק על הסף, ולכן חשוב להיוועץ בעורך-דין מבעוד-מועד.
עצה חשובה: ניתן לנסות להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, בליווי עורכי דין משני הצדדים או באמצעות הליך גישור. הסכמה מחוץ לבית המשפט חוסכת זמן, עלויות ועוגמת נפש לכל המעורבים.
בקצרה: הסכמה בין ההורים על סכום נמוך יותר, בעל פה או בכתב, אינה מגינה על המשלם כל עוד לא אושרה בבית המשפט.
הסיבה טמונה בסעיף 12(א) לחוק המזונות, שלפיו הסכם בדבר מזונות של קטין «אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט». בבג”ץ 4407/12 ציין בית המשפט העליון במפורש שכאשר הורים בהליכי גירושין מגיעים להסכמה על שיעור המזונות של הקטין, נדרש אישור בית המשפט לפי הסעיף הזה. משאושר, ההסכם «דינו כדין פסק-דין של בית המשפט בעניני מזונות» (סעיף 12(ג)), ומאותו רגע הפחתת המזונות בהסכמה מחייבת, ואפשר להסתמך עליה.
לאישור יש מסלול משלו. לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ”ה-1995, בית המשפט מוסמך לאשר הסכם ולתת לו תוקף של פסק דין גם כשאין תובענה תלויה ועומדת. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, בקשה לאישור הסכם אינה נחשבת «תובענה» לעניין החובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך; ואם ההורים הגיעו להסדר במהלך הליך יישוב הסכסוך עצמו, רשאית הערכאה לתת לו תוקף של פסק דין. לפני האישור בית המשפט מסביר לצדדים את משמעות ההסכם, מברר שהם מבינים את הוראותיו ואת תוצאותיו ושערכו אותו בהסכמה חופשית, ובהסכם שעניינו קטין הוא מאשר אותו רק לאחר שנוכח שההסכם לטובת הקטין (תקנה 43(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין)).
ההבדל מהליך שנוי במחלוקת ניכר: במקום שני צדדים שמתווכחים אם חל שינוי, מונח לפני בית המשפט הסכם, והבדיקה מתמקדת בהבנה, בהסכמה החופשית ובטובת הקטין. על הצד המעשי של עדכון הסכם קיים ראו את המדריך לשינוי הסכם גירושין בהסכמה.
בישראל קיימת סמכות מקבילה בנושא מזונות ילדים: ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. הבחירה בין הערכאות עשויה להשפיע על התוצאה, ולכן חשוב להבין את ההבדלים. בית המשפט לענייני משפחה מיישם בהרחבה את עקרון השוויון שבבסיס בע”מ 919/15, ואילו בית הדין הרבני פוסק לפי ההלכה, ולכן תזמון ההגשה והכריכה עשויים להכריע את גובה החיוב.
בית המשפט לענייני משפחה: – פועל, בעניינם של הורים יהודים, לפי הדין העברי כפי שפורש בפסיקת בית המשפט העליון (בע”מ 919/15 ) נוטה ליישם את עקרון השוויון בין ההורים באשר לקטינים מגיל 6 (בעקבות בע”מ 919/15 שופטים ושופטות עם התמחות בדיני משפחה.
בית הדין הרבני: – פועל לפי הדין העברי (ההלכה) – מסורתית מטיל את עיקר נטל המזונות על האב – סמכותו נקבעת כאשר תביעת המזונות נכרכה בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני.
כריכה, מונח חשוב: כאשר מי מבני הזוג מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ו”כורך” בה את נושא המזונות (כלומר מבקש שבית הדין ידון גם במזונות כחלק מתביעת הגירושין), בית הדין הרבני מקבל סמכות בלעדית לדון בנושא. ואולם, גם במקרה של כריכה, אין אחידות בשאלה אם ובאיזה אופן בית הדין הרבני מיישם את הלכת בע”מ 919/15 ואת עקרון השוויון.
בית הדין השרעי: גם בבית הדין השרעי קיימים מסלולים רשמיים נפרדים להפחתה ולביטול: הגשת תביעה להפחתת מזונות ותביעה לביטול מזונות, ואת תביעת ההפחתה מגישים למזכירות בית הדין השרעי באזור המגורים. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה חל גם על בתי הדין השרעיים, מיום 30.11.2022.
אני משמש סגן יו”ר (משותף) של ועדת בתי הדין הרבניים, מחוז מרכז, בלשכת עורכי הדין בישראל.בתפקיד זה אני רואה שוב-ושוב עד כמה זהות הערכאה הדנה בתיק אינה עניין טכני אלא הכרעה אסטרטגית ממדרגה ראשונה. כאשר שני בני הזוג ממהרים לפתוח הליך, האחד ברבנות והשני בבית המשפט לענייני משפחה, נוצר “מרוץ הסמכויות”: הערכאה שאליה הוגשה התביעה תחילה, כדין, היא זו שתקנה לעצמה את הסמכות לדון, ובחירה זו עשויה לצבוע את התיק כולו.
ההבדל אינו רק פרוצדורלי. בית המשפט לענייני משפחה פוסק לפי הדין האזרחי והפסיקה, ומיישם בהרחבה את עקרון השוויון וחלוקת-הנטל שבבסיס בע”מ 919/15; בית הדין הרבני פוסק לפי ההלכה. מניסיוני ניכר כי יישום הלכת 919/15 בבתי הדין הרבניים אינו תמיד אחיד, יש הרכבים המאמצים את עקרונותיה במלואם ויש המדגישים את מסורת החיוב על האב, ולכן אותו מקרה עצמו עשוי להיפסק אחרת בכל אחת מהערכאות. זו בדיוק הסיבה שבחירת הערכאה, ותזמון הגשת התביעה, מחייבות ליווי מקצועי מדוקדק. הרחבתי על כך במאמר הנפרד על מירוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני.
העיקר: נטל ההוכחה מוטל על מי שתובע את ההפחתה. עליו להוכיח שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב ששרר כשניתן פסק הדין או אושר ההסכם, ולכן ההגנה מתחילה בשאלה אם השינוי הזה הוכח בכלל.
תביעת הפחתת מזונות ילדים היא הליך של שני צדדים, אך רוב מה שנכתב עליה פונה אל המשלם. ההורה המקבל, שקיבל לידיו כתב תביעה, צריך לדעת מה מוטל על הצד שכנגד, אילו כלים עומדים לרשותו ואילו מועדים מחייבים אותו. ככלל, עוד לפני כתב התביעה מגיעה הזמנה לפגישות ביחידת הסיוע, בעקבות בקשה ליישוב סכסוך שהגיש ההורה המשלם, וזו ההזדמנות הראשונה לבחון
אם אפשר להגיע להסכמה.
מה התובע חייב להוכיח, ומה לא יספיק לו. כפי שהוסבר לעיל, המצב שבעבר הוא נקודת המוצא, ובירורו מוטל על מי שטוען לשינוי; תביעה שמציגה רק את הקושי של היום, בלי להעמיד מולו את המצב שעל בסיסו נקבע החיוב, חסרה את לב העניין. גם שינוי ההלכה כשלעצמו אינו מספיק: פסק חלוט שקדם לבע”מ 919/15 אינו נפתח רק בשל ההלכה החדשה, וגם כשהוכח שינוי, הבחינה מתוחמת לרכיב שבו חל (ראו לעיל בפרק על בע”מ 7670/18) .
גם להורה המקבל פתוחה הדרך לבקש שינוי. האפשרות לשנות חיוב מזונות קיים מוכרת בפסיקה גם כשהחיוב מבוסס על הדין האישי, והבדיקה נעשית בהתאם למקור החיוב, להוראות ההסכם או פסק הדין ולשינוי שחל בנסיבות; אין להסיק מכך שכל הוראות חוק המזונות חלות באופן זהה על כל מקרה. כשהנסיבות השתנו בכיוון ההפוך, למשל כשצורכי הילדים גדלו, יכול ההורה המקבל לתבוע הגדלה. כשהורה או אפוטרופוס מגיש תובענה בעניין קטין, נרשם בכתב התביעה שהיא בעניין קטין, וההורים נרשמים בו כתובעים או כנתבעים (תקנה 11(ב)(1) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין)); הקטין עצמו רשאי, לפי סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, להגיש תובענה בעצמו או על ידי ידיד קרוב, בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש.
בקשה חוזרת. בקשה קודמת אינה נועלת את הדלת לחצי שנה: סעיף 13(ב) לחוק המזונות, היכן שהוא חל, מעניק לבית המשפט סמכות שלא להיזקק לבקשת שינוי שהוגשה בתוך שישה חודשים מבקשה קודמת, ואינו מטיל חובת המתנה על כל מבקש.
כתב ההגנה והדיון. כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים לאחר המצאת כתב התביעה לידי הנתבע (תקנה 13(א)), וכתב הגנה בתביעת מזונות מלווה בהרצאת פרטים מאומתת בתצהיר, על כל ההשלכות של פרט או מסמך שלא נמסרו, כמוסבר לעיל בפרק על שלושת התנאים. הדיון עצמו אינו פומבי: לפי סעיף 68(ה)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, ענייני משפחה יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי.
השוויון בנטל הטיפול. זהו טיעון מקצועי שההורה המקבל יכול להעמיד מול בקשה שנשענת על עקרון השוויון, ולא כלל שקבע בית המשפט: מי שמבקש להקטין את חלקו בעלויות הגידול צריך להראות שהוא נושא בפועל בחלקו בטיפול עצמו.
קווי ההגנה המרכזיים. בייצוג הורה שנתבע להפחתה, הבדיקה הראשונה היא אם הוכח שינוי מהותי ביחס למצב שעל בסיסו נקבע החיוב. קו הגנה מרכזי הוא להראות שהנתון שמוצג כחדש היה ידוע קודם, כבר הובא בחשבון בהסכם, או אינו משנה באופן ממשי את היכולת הכלכלית ואת חלוקת הנטל. ירידה בהכנסה מעבודה, למשל, אינה בהכרח מציגה את התמונה המלאה כשיש הכנסות אחרות, נכסים או כושר השתכרות שלא השתנה. וכשהתובע טוען שהילדים נמצאים אצלו יותר, נבדקים זמני השהות שהתקיימו בפועל וההוצאות שכל הורה ממשיך לשלם. לצד זאת מוצגים צורכי הילדים וההוצאות העדכניות, כדי לבחון אם השינוי הנטען אכן מצדיק הפחתה, ואם כן, באיזה רכיב ובאיזה היקף. אין טענה אחת שמתאימה לכל תיק: ההגנה נשענת על הנתונים והמסמכים של המשפחה המסוימת.
הליך גירושין, הוא ברוב רובם של המקרים, מורכב וסבוך ולא פעם רווי ביצרים וברגשות סוערים. כדי למצות את כל הזכויות בהליך כזה, ולא לבצע טעויות מתוך חוסר ידע ולאור המצב הרגשי, חשוב להסתייע בעורך דין דיני משפחה. ליווי כזה חיוני לגיבוש תיק ראייתי מוצק, לבחירת הערכאה הנכונה ולניהול משא-ומתן שעשוי לקצר את ההליך ולחסוך התדיינות ממושכת.
עורך דין המומחה בדיני המשפחה והמעמד האישי, המעניק שירותי ליווי הליכי גירושין ופתרון סכסוכי גירושין שונים, לרבות גם בכל הקשור לשיעור דמי המזונות, יידע לייעץ ללקוחותיו מהם הצעדים הנכונים שעליהם לנקוט.
כך גם כאשר מדובר בהגשת תביעה, לשינוי שיעורם של דמי מזונות, ליווי משפטי צמוד הוא חיוני. עורך דין מנוסה בתחום, יסייע לתובע בגיבוש תיק התביעה ובהמצאת ההוכחות לכך שחל שינוי מהותי בנסיבות חייו, המצדיק הפחתה של דמי המזונות.
במקרים אחרים, כשנדרשת דווקא העלאה של שיעור דמי המזונות, למשל בשל צורך חדש שהתעורר אצל מי מהילדים, עורך דין המומחה בדיני משפחה יסייע להורה המשמורן בהגשת תביעה מוצקה, המגובה בכל ההוכחות וחוות הדעת המקצועיות הדרושות.
ליווי משפטי של עורך דין המומחה בהליכי גירושין, יסייע להגיע להסכמים שיסיימו את הסכסוך וישרתו את האינטרסים של כל הצדדים, בדגש על רווחתם ועתידם של הילדים המשותפים.
לפני הגשת תביעה להפחתת מזונות, אנחנו בודקים מה הייתה התשתית שעליה נקבע החיוב המקורי: הכנסות שני ההורים, צרכי הילדים, חלוקת זמני השהות וההסכמות שנכללו בהסכם, ככל שהיה כזה. אנחנו קוראים את פסק הדין או ההסכם ואת המסמכים הרלוונטיים מן ההליך הקודם, ומשווים אותם למצב הנוכחי. לאחר מכן אנחנו מרכזים את הראיות לשינוי: תלושי שכר, דוחות הכנסה, תדפיסי חשבון, מסמכים רפואיים, אסמכתאות להוצאות ותיעוד של זמני השהות בפועל. כשהטענה היא לפגיעה ביכולת העבודה, אנחנו בודקים כיצד היא מתבטאת בהכנסה ומה נעשה כדי למצוא עבודה מתאימה.
אחד הדברים המשפיעים ביותר על התוצאה הוא היכולת להציג השוואה ברורה, מגובה במסמכים, בין המצב הקודם למצב הנוכחי. לא די בכך שההורה מתקשה לשלם: צריך להסביר מה השתנה מאז נקבעו המזונות, מה היקף השינוי וכיצד הוא משפיע על החיוב. בהתאם לממצאים אנחנו בוחנים אם יש בסיס לתביעה, אם חסרים מסמכים ואם אפשר להגיע להסכמה שתייתר את ההתדיינות.
ייצגנו אב ששילם מזונות לפי פסק דין ופנה למשרד לאחר אירוע רפואי שפגע לאורך זמן ביכולתו לעבוד. בעקבות הפגיעה ירדה הכנסתו, והוא התקשה לעמוד בסכום שנקבע לפי מצבו הקודם. לצורך התביעה ריכזנו מסמכים רפואיים, נתוני הכנסה מלפני האירוע ומאחריו, מידע על קצבאות ונכסים ותיעוד של ניסיונותיו להשתלב בעבודה מתאימה, והצגנו את הפגיעה ביכולת העבודה ואת השפעתה הכלכלית, לצד צורכי הילדים ונתוניו של ההורה השני. התביעה התקבלה בחלקה: סכום המזונות הופחת, אך לא במלוא השיעור שהתבקש, ובהכרעה נשקלו גם צורכי הילדים ומכלול המשאבים הכלכליים. הלקח: המקרה ממחיש את החשיבות של חיבור בין התיעוד הרפואי לבין השפעת הפגיעה על יכולת ההשתכרות בפועל. (יודגש: מקרה זה מובא לצרכי המחשה בלבד; כל מקרה ייחודי ונבחן לגופו.)
פרסומים של עו”ד מוטי גרטל הופיעו בשנים 2024–2026 בכלי תקשורת ובהם N12, ערוץ 7, הארץ, דה מרקר, כיכר השבת ותאגיד חדשות חיפה. עורך דין מוטי גרטל מזמין לפגישת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
משרדו של עו”ד ונוטריון מוטי גרטל ידוע במקצועיותו וביחס האישי שהוא מעניק לכל לקוח, תוך הבנה מעמיקה של הצרכים והאתגרים הייחודיים של כל מקרה.
עו”ד ונוטריון מוטי גרטל, הינו בעל תואר B.A במדעי המדינה, ובעל תואר LL.B במשפטים. עו”ד גרטל הינו עורך דין, חבר בלשכת עורכי הדין מאז שנת 1996, המומחה בתחום דיני המשפחה והגירושין, ומתמחה בתחום המקרקעין שחשוב מאד ומשיק לתחום המעמד האישי (מכר דירה משותפת לשני בני הזוג) ואשר באמתחתו ניסיון רב שנים ומוניטין בתחומים הללו.
עו”ד גרטל צבר ניסיון עשיר בטיפול וייצוג של גברים ונשים, במאות רבות של תיקים, בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי וייצוג בערכאות המשפטיות, לרבות במסגרת ערעורים על פסקי דין, של בתי משפט לעניני משפחה ובתי דין דין רבניים.
ניסיונו הרב מאפשר לעורך דין ונוטריון מוטי גרטל לספק ייעוץ אסטרטגי וליווי מקצועי בכל שלבי ההליך המשפטי, ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותיו. עו”ד ונוטריון מוטי גרטל מנהל משרד בוטיק, המומחה בתחום עיסוקו, ואשר מטפל באופן אישי בכל לקוח ולקוח.
לקבלת ייעוץ בנושא תביעה לשינוי של דמי מזונות שנקבעו בהסכם גירושין, אנא פנו עוד היום לעו”ד ונוטריון מוטי גרטל לפגישת היכרות, כדי להתוודע לכל דרכי הפעולה העומדות בפניכם. בהצלחה.
זכרו, כי עם הליווי הנכון והמקצועי, תוכלו לנווט את ההליך המורכב הזה בצורה מיטבית, לטובתכם ולטובת ילדיכם.
נכתב על ידי עו”ד ונוטריון מוטי גרטל, עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני משפחה | מעל 29 שנות ניסיון (חבר בלשכת עוה”ד מאז 1996) | סגן יו”ר (משותף) ועדת בתי הדין הרבניים, מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין | חבר ועדת דיני משפחה במחוז מרכז | מנהל פורום מזונות ופורום הסכם גירושין באתר din.co.il
נבדק ע”י: עו”ד ונוטריון מוטי גרטל | חבר לשכת עוה”ד מאז 1996 | סגן יו”ר (משותף) ועדת בתי הדין הרבניים, מחוז מרכז | מנהל פורום מזונות ופורום הסכם גירושין באתר din.co.il
ההליך כולו, ממועד הפנייה ליחידת הסיוע ועד למתן פסק דין סופי, נמשך בממוצע בין 6 ל-18 חודשים. משך הזמן תלוי במורכבות התיק, בעומס על בית המשפט ובשאלה האם הצדדים מצליחים להגיע להסכמה. ניתן לבקש סעד זמני (הפחתה זמנית) כבר בתחילת ההליך, עד לסיום הדיונים.
כן, גם מזונות שנקבעו בהסכם ניתנים להפחתה, אך הרף גבוה יותר מאשר שינוי פסק דין. בית המשפט מכבד הסכמים בין צדדים ודורש הוכחה לשינוי נסיבות מהותי, שלא ניתן היה לצפותו בעת חתימת ההסכם. נדרש עמידה בשלושת התנאים המצטברים שפורטו לעיל.
שינוי נסיבות מהותי הוא שינוי משמעותי, בלתי צפוי ושאינו נובע מרצון התובע. דוגמאות: אובדן מקור הכנסה עיקרי (לא התפטרות מרצון), מחלה קשה, עלייה דרסטית בהכנסת ההורה המקבל, מעבר למשמורת משותפת, נישואין חדשים של ההורה המקבל, או הגעת הילד לגיל 15.
לא באופן אוטומטי. בית המשפט רואה בפיטורין מצב זמני ובוחן את כושר ההשתכרות — כלומר, היכולת למצוא עבודה חדשה. רק כאשר הפיטורין מלווים בנסיבות נוספות (גיל מתקדם, מצב רפואי, מיתון בענף) ומוכח שנעשו מאמצים למצוא עבודה, בית המשפט עשוי לשקול הפחתה.
כן, אם הם מלווים בשינוי כלכלי ממשי. כניסת מפרנס נוסף למשק הבית מפחיתה את הוצאות האם ועשויה להצדיק הפחתה. בית המשפט בוחן את הכנסת בן הזוג החדש, את מידת השתתפותו בהוצאות ואת יציבות הקשר. גם מגורים משותפים (ללא נישואין) יכולים להוות עילה.
הפחתה היא הקטנת הסכום, ביטול הוא הפסקה מוחלטת. ביטול מזונות נדיר יותר ומצריך נסיבות קיצוניות בעיקר זמני שהות שווים עם הכנסות שוות, או ניכור הורי מוחלט מגיל 15.
ככלל, ההפחתה חלה ממועד הגשת התביעה ולא למפרע. לכן, חשוב להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר לאחר שחל שינוי בנסיבות. במקרים חריגים (כגון מחלה שמנעה הגשה), בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
ככלל, ההפחתה חלה ממועד הגשת התביעה ולא למפרע. לכן, חשוב להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר לאחר שחל שינוי בנסיבות. במקרים חריגים (כגון מחלה שמנעה הגשה), בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
ככלל, ההפחתה חלה ממועד הגשת התביעה ולא למפרע. לכן, חשוב להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר לאחר שחל שינוי בנסיבות. במקרים חריגים (כגון מחלה שמנעה הגשה), בית המשפט רשאי לקבוע הפחתה רטרואקטיבית חלקית.
לא בהכרח, אך הם עשויה להפחית אותו משמעותית ואף לבטלו. בעקבות הלכת בע”מ 919/15, כאשר זמני השהייה שווים ושני ההורים משתכרים באופן שווה/דומה — ניתן לבטל את חיוב המזונות לחלוטין. כאשר קיימים פערי הכנסה, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה ישלם מזונות מופחתים בהתאם ליחס ההכנסות.
המידע המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, והתוצאה המשפטית תלויה בנסיבות הספציפיות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בדיני משפחה לקבלת ייעוץ מותאם אישית.
דירוג הלקוחות של משרד עו”ד מוטי גרטל : 5.0 מתוך 5.0 — מבוסס על 40 חוות דעת מאומתות ב‑LawReviews
