זוגות רבים מעדיפים כיום להבטיח את עתידם הכלכלי – באמצעות הסכם זוגיות הנערך לפני, אחרי או במהלך הנישואין. בין הסכמי הזוגיות נמנים הסכם ממון או הסכם חיים משותפים. מה ההבדל בין ההסכמים, ומדוע נדרש ייעוץ וליווי משפטי מקצועי לעריכתם? כל התשובות במאמר שלפניכם.

בני זוג העומדים לקשור את גורלם יחדיו, בני זוג נשואים או ידועים בציבור (הטרוסקסואליים וחד מיניים), בוחרים כיום להסדיר את ענייניהם הכלכליים בדרך משפטית. זאת, באמצעות עריכת הסכם זוגיות, על מנת למנוע אי הבנות וסכסוכים בהמשך הדרך.

בהקשר של זוגיות, הסכם ממון והסכם לחיים משותפים הם מסמכים משפטיים שנועדו להסדיר את המשטר הרכושי בו בחרו בני הזוג. במסגרת ההסכם ניתן לקבוע מה מרכושו של כל אחד מבני הזוג ייחשב לרכוש משותף במקרה של פרידה או מוות, ומה יישאר רשום רק על שמו.

הסכמי זוגיות: מה ההבדל בין הסכם חיים משותפים להסכם ממון?

ההבדל בין שני הסכמי הזוגיות הוא למעשה קהל היעד שלהם. האם אלה זוגות שבאו בברית הנישואין או כאלה החיים ביחד כידועים בציבור.

על הסכם ממון בין בני זוג יכול לחתום רק זוג נשוי, שעל פי החוק חל עליו חוק יחסי הממון. סעיפי הסכם ממון לפני נישואין או לאחריהם, שאושר על ידי בית המשפט או על ידי נוטריון וקיבל בדרך זו תוקף חוקי, יהיו קבילים במצב של פרידה או מוות.

בני זוג שלא נישאו, ולכן לא חל עליהם חוק יחסי הממון, אך חיים יחד כידועים בציבור יכולים לחתום ביניהם על הסכם חיים משותפים. הסכם כזה אינו מחויב על פי חוק באישור בית המשפט, אך בפרקטיקה מומלץ לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.

מהו הסכם ממון בין בני זוג?

עריכת הסכם ממון מאפשרת לבני הזוג לקבוע את עתיד רכושם המשותף, לצד עתיד הרכוש שכל אחד מהם צבר, טרם מועד הנישואין.

לרוב מוכרע בהסכמים אלה, שהכספים והרכוש שכל אחד מבני הזוג הביא איתו – יהיו רשומים על שם בעליו. הרכוש והכספים שייצברו מעתה ואילך במשותף, ישתייכו לשני הצדדים בחלוקה שווה.

למרות שהוראה זו כלולה ממילא בחוק יחסי הממון, הסכם הממון יכול להבהיר במפורש את העובדה שרכוש מסוים, בין אם זו דירה או בית עסק, שייך לאחד מן הצדדים בלבד ולא ייכלל ברכוש המשותף במקרה של פרידה, או עם מותו של אחד מהם.

הסכם הממון מאפשר להחיל שיתופיות על כל הרכוש, אך להחריג נכס מסוים. למשל, דירה שאחד מבני הזוג רכש לפני הנישואין. במסגרת הסכם הממון ניתן לקבוע שבעת פרידה, הדירה תשתייך רק לו. יש לציין בהסכם גם האם מכירת הדירה בעתיד תעיד על כוונת שיתוף של בעליה עם בן הזוג השני.

בני זוג הפותחים במערכת זוגית שנייה או שלישית, ההורים לילדים ממערכות זוגיות קודמות וכן זוגות מבוגרים בכלל – יעדיפו לקבוע במסגרת הסכם ממון, שכל הרכוש השייך לכל אחד מהם, יישאר ברשותו במקרה של פרידה ויועבר לצאצאיו במקרה של מוות.

חשוב לדעת שבהסכם ממון לא ניתן לכלול הוראות הנוגעות להסדרי תשלומי המזונות, משמורת והסדרי ראייה עתידיים לגבי ילדים שטרם נולדו, במקרי פרידה או מוות. ההסכם מתייחס רק להיבטים של חלוקת הרכוש.

מהו הסכם חיים משותפים ומה הוא כולל?

הסכם חיים משותפים דומה במהותו להסכם ממון, אך  מיועד, כאמור, לבני זוג החיים יחד במעמד של ידועים בציבור ומנהלים משק בית משותף ללא נישואין. הסכם זה יכול להתאים גם לבני זוג חד-מיניים שהקימו משפחה.

גם בהסכם חיים משותפים, קובעים בני הזוג את דרך חלוקת הרכוש ביניהם, במקרה של פרידה או מוות של אחד מהם. הם יכולים להחליט על הגדרת הרכוש שנצבר ביחד כרכוש משותף, להחריג מכך פרטי רכוש ספציפיים, או לקבוע הפרדה רכושית מלאה.

הסכם החיים המשותפים יכול להיות רחב יותר מהסכם הממון. בני הזוג יכולים לקבוע באמצעותו,  גם מעבר לנושאים הרכושיים, כללי התנהלות יומיומיים בזוגיות, דרכי המימון של הוצאות משק הבית ואיזה חשבון בנק, משותף או נפרד, יישא בהוצאות כאלה ואחרות. בנוסף ניתן לגבש במסגרת ההסכם, מנגנוני בקרה לשקיפות כספית בין בני הזוג וכדומה.

בעת הצורך ניתן לשלב בהסכם חיים משותפים גם סעיפים העוסקים בתשלומי מזונות עתידיים, תמיכה כלכלית ומשמורת על הילדים המשותפים, במקרה של פרידה. שילוב כלל ההיבטים החשובים במסמך, ייצור עבור בני הזוג ודאות משפטית ויפחית את הצורך בפנייה לערכאות בעתיד.

בניגוד להסכם ממון, החוק אינו מחייב לאשר הסכם חיים משותפים בבית המשפט על מנת לתת לו תוקף חוקי, ומספיקה חתימתם של שני הצדדים.

עם זאת, מומלץ לאשר גם את הסכם החיים המשותפים בבית המשפט (לנוטריון אין סמכות לאשר אותו), על מנת לחזק את תוקפו המשפטי, להעניק לו תוקף של פסק דין ולמנוע אי הבנות או טענות בעתיד.

חשיבותו של הסכם חיים משותפים לזוגות ידועים בציבור

בני זוג החיים יחד כידועים בציבור, נחשבים על פי פסיקות בתי המשפט בישראל כשותפי זכויות זה ברכושו של זה, גם כשנכסים מסוימים רשומים על שמו של אחד מהם בלבד.

עיקרון חזקת השיתוף, המכתיב זאת, מופעל על ידי בית המשפט כאשר ניתן להוכיח שטיב הקשר ונסיבות החיים הזוגיים, כגון: משך מערכת היחסים, מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול משק בית משותף, חשבון בנק משותף ועוד, מעידים על כוונה לשיתוף כלכלי.

מכאן שבמקרה של פרידה, חזקת השיתוף מאפשרת לבית המשפט לחלק את נכסי בני הזוג הידועים בציבור לשני חלקים שווים, גם בהיעדר הסכם כתוב.

לכן, על מנת שלא להותיר את ההכרעה בידי בית המשפט וליהנות מתחושת ודאות ושקט נפשי, מומלץ לבני זוג החיים יחד מחוץ למסגרת הנישואין לערוך הסכם חיים משותפים בסיוע עורך דין לענייני משפחה. במקרה של פרידה ומחלוקת, הוראות ההסכם הזוגי יגברו על תקנות חזקת השיתוף.

תפקידו של עורך דין לענייני משפחה בעריכת הסכם זוגיות

מכיוון שאין זוג שזהה למשנהו, לא ניתן לייצר הסכם זוגיות גנרי. כל זוגיות מתאפיינת במערכת יחסים שונה, לכל זוג נסיבות חיים אחרות והשקפות עולם שונות.

לכן, פנייה לליווי וייעוץ משפטי של עורך דין הסכם ממון המומחה בדיני משפחה, במטרה לערוך הסכם זוגיות, בין אם מדובר בהסכם ממון או בהסכם חיים משותפים – היא הכרחית. הסכם כזה ישרת את האינטרסים של שני הצדדים וייקח בחשבון את כל ההיבטים המשפטיים של הסוגיה.

עורך דין בעל בקיאות וניסיון בעריכת הסכמים זוגיים יבחן את נסיבות מערכת היחסים, את הרקע הכלכלי של בני הזוג ואת היעדים של כל אחד מהם לעתיד, וינסח את סעיפי ההסכם בהתאמה אישית.

הידע המשפטי של עורך הדין יסייע לתרגם במדויק את רצונות בני הזוג להסכם מקיף ותקף משפטית, המנוסח בצורה חד משמעית שאינה ניתנת לפרשנויות, וכולל את כל הסעיפים ההכרחיים ומנגנוני האכיפה הנדרשים.

בנוסף, עורך הדין יוביל את המשא ומתן בין שני הצדדים בצורה עניינית, כדי שההסכם ייחתם בהסכמה מלאה של שני בני הזוג ויצמצם מחלוקות בעתיד. עורך דין מנוסה יוכל לצפות מראש תרחישים נפיצים בעתיד, כמו שינוי במצב האישי של מי מהצדדים, ירידת ערכי נכסים משותפים, פירוק שותפות עסקית וכדומה, ויגבש הסכם שסעיפיו ברורים וברי אכיפה.

כמו כן, עורך דין מקצועי יוכל לייעץ לבני הזוג כיצד להגן על בית עסק השייך לאחד מהם, כיצד להתנהל עם השקעות משותפות, כיצד לחלק נכסים עתידיים בצורה גמישה, כיצד להתמודד עם שינויי נסיבות כמו הולדת ילדים, רכישת נכסים בחו״ל וכדומה.

ההסכם יכול לכלול מנגנונים למניעה ולפתרון מהיר של סכסוכים עתידיים, כגון הליכי גישור או בוררות, שיחסכו הליכים ממושכים ויקרים בבתי המשפט. מנגנונים כאלה יכולים להיות, למשל, מדדי חלוקה מחדש, כלומר נוסחאות לקביעת שווי הנכסים בעתיד ללא מעורבות שמאים בעת פרידה וגירושין, עדכון אוטומטי של ההסכם עקב שינויי נסיבות, כמו תוספת ילד למשפחה, הכנסות חדשות, רכישת נכס חדש ועוד.