בקצרה: הסדרי ראיה (בשמם המשפטי העדכני “זמני שהות”) הם חלוקת זמן הילד בין שני ההורים לאחר פרידה. הם נקבעים בהסכם גירושין או בפסק דין של ביה“מ לענייני משפחה או ביה“ד הרבני, לפי עקרון טובת הילד הקבוע בסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ“ב-1962.

מדריך זה נכתב על ידי עו“ד מוטי גרטל, חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 1996, בעל מעל 25 שנות ניסיון בדיני משפחה, סגן יו“ר ועדת בתי הדין הרבניים וחבר ועדת דיני משפחה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין. המדריך מבוסס על חקיקה עדכנית, פסיקה מנחה ועל ליווי אישי של מאות הורים שעברו תהליכי גירושין. הוא עונה על השאלות המרכזיות: מה בדיוק כוללים הסדרי השהות, כיצד הם נקבעים, מה זכויות האב כהורה לא-משמורן, איך מטפלים בחגים ובשהייה בחו“ל, ומה הסעדים כשהצד השני מפר או שהילד מסרב. כל טענה משפטית מפנה למקור רשמי.

הסדרי שהות (ראיה) – ההגדרה, הבסיס החוקי ועקרון טובת הילד

מה הם הסדרי ראיה (זמני שהות)?

הסדרי ראיה הם מערכת הכללים הקובעת מתי, היכן וכמה זמן הילד שוהה עם ההורה שאינו מתגורר עמו דרך קבע. מאז שנת 2018, משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט אימצו את המונח “זמני שהות” כדי לשדר מסר של שותפות הורית, ולא של “זכות לראות” ילד במרחק. בפועל, שני המונחים מתייחסים לאותו מוסד משפטי והם מופיעים בפסיקה ובהסכמי גירושין לסירוגין.

הסדר ראיה טוב הוא לא “זכות של ההורה” אלא “זכות של הילד” – זוהי הפרדיגמה שהחוק הישראלי אימץ בעקבות האמנה בדבר זכויות הילד של האו“ם (1989), שישראל חתומה עליה מאז 1991. האמנה מעגנת בסעיף 9(3) את זכות הילד לשמור על קשר אישי ומגע ישיר עם שני הוריו באופן סדיר.

הבסיס החוקי הישראלי

המקור המרכזי שממנו נגזרים הסדרי ראיה בישראל הוא סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ“ב-1962. הסעיף קובע כי בתפקידיהם כלפי הילד חייבים ההורים לנהוג “כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין”. על בסיס עקרון-על זה פותחה דוקטרינת טובת הילד ( (the best interests of the child המנחה כל החלטה בנוגע להסדרי ראיה.

הסמכות העניינית נתונה לשתי ערכאות מקבילות:

• בית משפט לענייני משפחה, מכוח סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ“ה-1995.
• בית הדין הרבני, מכוח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי“ג-1953, כאשר ענייני הילדים “נכרכו” כדין בתביעת גירושין.

השאלה באיזו ערכאה לפתוח תיק משפיעה באופן מהותי על תוצאות ההליך, ולכן היוועצות עם עורך דין לענייני מזונות בעל היכרות עם שתי הזירות היא שלב ראשון קריטי.

טובת הילד – איך זה מתורגם בפועל

טובת הילד היא עקרון כללי, אך השופטים יישמו אותו בארבעה צירי בדיקה קונקרטיים:

1. רצף וקביעות – שגרת יומיום יציבה של שינה, לימודים וחברים.
2. קשר רגשי עם שני ההורים – שמירה על זיקה רגשית רציפה, גם כשההורים בקונפליקט.
3. יכולת הורית מוכחת – זמינות פיזית, בשלות רגשית והיעדר סיכון.
4. רצון הילד – שוקלים אותו ממש בגיל 6 ומעלה, ועם משקל גדל ככל שהגיל עולה.

דוגמה מהפרקטיקה: בתיק שליוויתי ב-2023 (משפחה מרמת-גן) האם ביקשה הסדר של יומיים בשבוע בלבד עבור האב, בטענה שהילדים “זקוקים לרצף אצלה”. בית המשפט אימץ המלצת פקידת סעד לתסקיר משלים, קבע הסדר של שישי-שבת לסירוגין + לינה באמצע שבוע, ונתן לכך תוקף של פסק דין תוך 11 שבועות. המסר היה: רצף לא שווה לבלעדיות.

סוגי הסדרי ראיה: זמניים, מקובלים ומורחבים

ישנם שלושה סוגי הסדר מרכזיים, ולצידם אחריות הורית (משמורת) משותפת. ההבדל ביניהם נמדד במספר הלינות בשבוע ובחלוקת החגים – ולא בעוצמת הקשר הרגשי, שהיא עניין אישי.

טבלת השוואה – מבנה הסדר טיפוסי לילד בגיל 5-12

הסדרי ראיה זמניים

כאשר נפתח תיק גירושין, הערכאה יכולה לתת “החלטה זמנית” תוך ימים ספורים, עוד לפני שמוגש תסקיר פקיד סעד. ההחלטה הזמנית שומרת על רצף הקשר ומונעת מצב בו הורה אחד “נוטל” את הילדים לתקופה ארוכה. ברוב המקרים ההסדר הזמני קרוב למודל המקובל, ומתעדכן אחרי התסקיר.

הסדרים מקובלים

המודל שנתפס במערכת המשפט הישראלית כ“ברירת מחדל“ לאב לא-משמורן לילדים גילאי 3-12:

• סופי שבוע לסירוגין (שישי אחר הצהריים עד מוצאי שבת או בוקר יום ראשון).
• פגישת ערב באמצע השבוע (לרוב שלישי או רביעי) ללא לינה, 3-4 שעות.
• חלוקת חגים – חצי ראש השנה ופסח לסירוגין, שבועות וסוכות לסירוגין, חנוכה ופורים מתחלקים.
• חופשות הקיץ – שבועיים או שלושה רצופים אצל כל הורה.

הסדרים מורחבים

כאשר האב זמין, גר קרוב ויש יכולת הורית מוכחת, בית המשפט יטה לאשר הסדר מורחב הכולל גם לינה באמצע השבוע (שלישי-רביעי או רביעי-חמישי). ההסדר המורחב מחזק את הקשר, מוביל בדרך כלל להפחתה ריאלית בדמי המזונות (בעקבות בע“מ 919/15 והלכות המשך), ומהווה שלב מקדים בדרך למשמורת משותפת.

משמורת משותפת

משמורת משותפת היא מודל שווה (50/50) שבו הילד שוהה אצל כל הורה מחצית מהזמן. בע“מ 919/15 של בית המשפט העליון (2017) קבע שבמשמורת משותפת מלאה של הורים בעלי הכנסה שוויונית, אפשר לקבוע שיעור מזונות מופחת משמעותית. המודל דורש קרבה גאוגרפית, תקשורת תפקודית בין ההורים, ובגרות רגשית של הילד.

 כיצד נקבעים הסדרי ראיה – מפת דרכים של 12 שבועות

זהו לוח הזמנים הטיפוסי שליוויתי בעשרות תיקים ב-2024-2025, כאשר שני ההורים ממקמים את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. הלוח משתנה קצת בבית הדין הרבני, שבדרך כלל מהיר מעט יותר בקביעת סעדים זמניים.

חריגה מלוח הזמנים קורית בשני תרחישים: סכסוך עם חשד לניכור הורי (מצריך הערכה פסיכולוגית שמאריכה את ההליך ב-8-12 שבועות), ושינוי מקום מגורים של אחד ההורים (מצריך הליך נוסף). לעיתים עומס על פקידת הסעד דוחה המועדים.

מש משרד עורכי דין מוטי גרטל מבצע  בכל שלב

• שבוע 1: ניסוח בקשה משפטית מדויקת + איסוף ראיות (תקשורת, ימי לידה, פגישות קודמות).
• שבועות 4-6: הכנת ההורה לפגישות עם פקיד הסעד – אילו סוגיות לאזכר, אילו לא.
• שבועות 8-9: ניתוח תסקיר והתנגדויות מנומקות אם ההמלצה חורגת מטובת הילד.
• שבוע 12: ניסוח הסכם גירושין סופי או מעקב אחר ביצוע פסק דין.

הסדרי ראיה להורה לא-משמורן: זכויות, חובות ופרספקטיבת האב

זכויות היסוד של ההורה הלא-משמורן

ההורה שלא מוגדר כמשמורן (ברוב המקרים בישראל – האב) נהנה מחבילת זכויות עצמאית שאינה תלויה בהסכמת ההורה המשמורן:

• זכות למפגשים סדירים וקבועים לפי ההסדר שנקבע.
• זכות לקבלת מידע על מצב חינוכי, רפואי ונפשי של הילד ישירות ממוסדות (בית ספר, קופת חולים, גן).
• זכות שווה בהחלטות משמעותיות – בית ספר, טיפולים רפואיים לא-דחופים, ברית/בר מצווה – מכוח האפוטרופסות המשותפת שנשמרת כברירת מחדל.
• זכות לחופשה רציפה בקיץ ובחגים לפי ההסדר.
• זכות להגיש בקשת אכיפה בעצמאות מלאה אם ההסדר מופר.

חובות מקבילות

• לכבד את מסגרת הזמן שנקבעה (לאסוף ולהחזיר בזמן מדויק).
• לא לשוחח על ההורה השני באופן מזלזל בנוכחות הילד.
• לעדכן על שינויים (חופשה, מחלה של הילד אצלו) מול ההורה השני.
• לשלם מזונות במלואם ובמועד, גם אם יש מחלוקת על הסדרים – המחלוקות נפרדות זו מזו.

פרספקטיבת האב בשיטה הישראלית – המציאות הסטטיסטית

ועדת שניט (2011), שהוקמה על ידי שר המשפטים דאז פרופ’ דני פרידמן, המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) שהעניקה אוטומטית משמורת לאם על ילדים עד גיל 6. ההמלצה לא אומצה בחקיקה, אך השפיעה על הפסיקה, ומאז בתי משפט נוטים לשקול יותר מודלים של משמורת משותפת ושל הסדרים מורחבים לאבות.

עם זאת, ברוב בתי הדין הרבניים, חזקת הגיל הרך עדיין מופעלת באופן יחסית שמרני. אב המנהל הליך בבית הדין הרבני בנוגע לפעוט חייב להיערך בהתאם – ראיות חזקות על מעורבות יומיומית, תיעוד הסעות לגן, השתתפות בפגישות הורים, ותצהירים מאנשי חינוך.

דוגמה מהפרקטיקה: אב שפנה אליי בסוף 2024 טען שהוא “לא מקבל” הסדר של לינה באמצע השבוע. בבחינת התיק עלה שלא הוצגה ראיה מסודרת למעורבות בחיי הגן – למרות שבפועל הוא ליווה את הבן כל בוקר. לאחר איסוף תמונות, צילומי תכתובות וואטסאפ עם הצוות, ותצהירים מהורי ילדים אחרים, הוגש מסמך משלים לתסקיר. בהחלטה מעודכנת נוספה לינת אמצ“ש קבועה.

הסדרי ראיה בחגים, בחופשות ובשהייה בחו“ל

חגים יהודיים – המודל הנפוץ

חגים הינם הנקודה הרגישה ביותר בתכנון הסדר. המודל הנפוץ בישראל מחלק את החגים כך:

• ראש השנה ויום כיפור – מתחלפים בין ההורים בשנים זוגיות/אי-זוגיות.
• סוכות – לילות חג ראשון וחג שני מתחלקים; חול המועד מתחלק לחצאים.
• חנוכה – הילדים מבלים שישה לילות אצל כל הורה (החג נמשך 8 לילות).
• פורים – יום אחד אצל כל הורה (סירוגין עם תענית אסתר).
• פסח – לילה ראשון וחג ראשון סירוגין; שביעי של פסח מתחלף; חול המועד חצוי.
• שבועות – סירוגין בשנים.
• ערבי שבת וימי שבת – נכללים בסופ“ש הרגיל של ההסדר.

חופשות הקיץ

הכלל הנהוג בפסיקה: שני ההורים זכאים לתקופת חופשה רציפה של שבועיים עד שלושה שבועות בקיץ, בתיאום מוקדם (בדרך כלל מוגש לוח שנה עד סוף אפריל). בתקופה זו ההסדר הרגיל מושעה, והשעות הקבועות חוזרות ב-1 בספטמבר.

שהייה בחו“ל עם הילד

כדי לצאת עם ילד לחו“ל, חתימת שני ההורים דרושה על הטופס של רשות האוכלוסין, אלא אם בית המשפט פטר מכך. אם הצד השני מסרב, אפשר להגיש בקשה דחופה ולקבל אישור שיפוטי תוך 14-21 יום, בכפוף להפקדת דרכון, כתב ערבות או ערבות כספית.

צו עיכוב יציאה מהארץ הוא סעד נפוץ כאשר יש חשש שהורה “יבריח” את הילד. הצו תקף מרגע הוצאתו עד שמבוטל, ויכול להינתן באותו יום של הגשת הבקשה. עיון מעמיק בסוגיה – במסמך של משרד המשפטים בעניין הסדרי ראייה והוצאת ילדים לחו“ל ובהנחיות משרד הרווחה.

חופשה של ההורה בחו“ל בזמן הסדר הראיה

אב הרוצה לצאת לחופשה עם הילד לחו“ל בתוך חלון זמן ההסדר הקבוע שלו (שבוע, שבועיים) חייב יידוע מוקדם (14 יום לפחות), מסירת פרטי טיסה, כתובת המקום והפלאפון שישמש לקשר. אם ההורה המשמורן מסרב ללא נימוק סביר, אפשר לפנות לערכאה לאישור מהיר.